הנּוֹלד

הַנָּבִיא רָאָה תָּמִיד אֶת הַנּוֹלָד,
הַמְיַלֶּדֶת רוֹאָה עַכְשָׁיו אֶת הַנּוֹלָד
(כִּי רֹאשׁ הַנּוֹלָד כְּבָר מֵצִיץ בָּעוֹלָם),
הַנּוֹלָד-הַמּוֹפִיעַ יַשְׁמִיעַ צְוָחָה מִיָּד,
כִּי הִיא צִוְּחַת-נְשִׁימָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה,
שֶהִיא גַּם זַעֲקַת-זַעֲזוּעַ מִן הַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה
שֶׁעָבַר הָעֻבָּר בְּצֵאתוֹ לָאֲוִיר-הָעוֹלָם.

אֲבָל גַּם תִּהְיֶה זוֹ, אוּלַי, צַעֲקַת-מְחָאָה
כְּנֶגֶד הַוִּתּוּר הַגָּדוֹל עַל הָאֹשֶׁר
שֶׁהוּא חָשׁ בּוֹ וְהָיָה לוֹ בְּרֶחֶם-אִמּוֹ,
כַּאֲשֶׁר הוּא צָף בַּחֲמִימוּת מֵי-הַשָּׁפִּיר
(וְקָשׁוּר לַשִּׁלְיָה בְּחֶבֶל-הַטַּבּוּר,
שֶׁסִּפֵּק לוֹ מָזוֹן וְחַמְצָן כָּל-הַזְּמַן)
וְהָיָה לוֹ בָּרֶחֶם מֶרְחָב שֶׁל מִחְיָה וּגְדִילָה
מִתָּא מֻפְרֶה וְכֹה-קָטָן - עַד לְעֻבָּר רַב-אֵיבָרִים וּתְנוּעָה.

הַנּוֹלָד-הַמּוֹפִיעַ אוּלַי כְּבָר יוֹדֵעַ מֵרֹאשׁ,
כִּי כָּל-מֶשֶׁךְ חַיָּיו הוּא יִרְדֹף כָּךְ לַשָּׁוְא
אַחַר הָאֹשֶׁר, שֶׁתָּמִיד הוּא יַחְמֹק מִיָּדָיו,
וְלָכֵן הַנֹּולָד-הַצּוֹעֵק יִהְיֶה בִּמְהֵרָה
לִנְבוּאָה שֶׁתָּמִיד מַגְשִׁימָה אֶת עַצְמָהּ.