הסוס והמושכות

1. פעם אחת רכב
איש עשיר
על סוסו. לפתע
ראה איש עני
בַּדרך
פושט ידו לעֶברו
ומתחנן לצדקה.
נכמרו רחמיו של העשיר
על העני הצולע
והוא השליך אליו
בנדיבות רבה
מטבע של כסף.
הודה לו העני מאוד,
אולם הוסיף
לבקש מן העשיר
לרכוב עימו על סוסו
בדרכו הרחוקה.
נעתר העשיר נְדיב הלב
לבקשתו, ואף הגדיל
לעשות, כשהושיב
את העני קדימה
ומסר בידו
את מושכות הסוס.
משהגיעו לכיכר
השוק, הופתע הֶעשיר
לגלות, שהעני
גרש אותו מסוסו הוא
בבושת פנים.
משסרב בעל הסוס לרדת,
פרץ העני בצעקות
רמות נגדו, "גנב,
רד מסוסי,
צעק הֶעני ברוב חוצפתו
לעֵבֶר
העשיר בעל הסוס.
לשֵמע הצעקות
התגודד סביבו קהל רב.
סבורים היו שהסוס
הוא של העני,
והביעו אפוא שאט נפש
מהתנהגותו של
העשיר.
מאוכזב מהעני הרמאי,
שהחזיר רעה
תחת טובה, הציע העשיר
לפנות אל השופט,
שיכריע
מי מהם הוא הצודק.
השופט הֶחכם
הכיר בדברי האמת
הבוקעים מגרונו של הֶעשיר,
והבין שהצדק עימו.
- אולם - פנה השופט
אל העשיר
- מדוע מסרת לֶעני
את המושכות
ביָדיו, וּבכך
חרצתָּ את דינךָ
ואיבדת את בעלותך
על הסוס?
הסוס המת נושא
את הסוס חי
בְּמֶרְכֶּבֶת הצֵּל.
מָשַׁךְ רגל
אפורה
בין צַלעות הבדידוּת
מנַחַל גֵיא בּנְהינום.

2. שֶׁבֶר כְּלִי.
אני
הַשֶּׁבֶר אַתְּ

הַכְּלִי

3. אצל מוּרדוּךְ מגלגלים קוּבֶּה. אני
מגלגלת אבנים על שפת הנהר.

4. היא לומדת חקלאות
איך לעַבֵּד
את הנפש שלה בַּשָּׂדה
הטוב ביותר.