נח שואל

הָיִיתִי שָׁם,
אַךְ כָּל שֶׁעָבַר
הָיָה וְאֵינוֹ מִכְּבָר.
אֶהְיֶה גַּם פֹּה,
אַך כָּל מַה שֶּׁעָתִיד לָבוֹא
עֲדַיִן אֵינוֹ.
אָמְנָם אֲנִי לָאָרֶץ שָׁב,
אֲבָל מַמָּשׁ עַכְשָׁו
אֲנִי אוּלַי שׁוֹאֵל לַשָּׁוְא:

מַהוּ שֶׁעוֹד אוּכַל לָדַעַת
אַחַר שֶׁנֶּאֱכַל כְּבָר הַתַּפּוּחַ
עִם הַתּוֹלַעַת?

אֶל מַה מֻּתָּר עוֹד לְקַוּוֹת
מִשֶּׁנִּקְווּ כְּבָר הַמַּיִם וְנִגְלוּ עֶרְווֹת
הַיַּבָּשׁוֹת הַמְבֻיָּשׁוֹת?

וּמַה נּוֹתָר עוֹד לַעֲשׂוֹת
אַחַר הַמַּעֲשֶׂה בְּקַיִן וְהָאוֹת,
- אִם לֹא לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ,
לִלְגֹּם קְצָת יַיִן מְשַׂמֵּחַ,
לְהִשְׁתַּכֵּר וּלְחַכּוֹת לַבָּאוֹת?