הילל הסבלן

מהילל להילל בעניין הילל
משיר הילל לשיר
הסבלנות.
ומעשה שהיה
כך היה.
מעשה בשני בני אדם
שהתערבו זה
עם זה בשאלת מיליון הדולר:
מי יצליח
להרגיז את הילל,
שהיה ידוע בסבלנותו הרַבָּה
(עיין ערך הגֵּר
על רגל אחת),
ומעולם,
מעולם לא
יצא מכליו. אותו היום
מספרים חז"ל,
ערב שבת היה. בהחלט
עיתוי לחוץ מדי
לשאלות טריוויה.
הילל הזקן
כדרכו
התכונן לקראת שבת המלכה.
הוא חפף את ראשו,
ולפתע
נשמעו נקישות על הדלת.
האם כאן הילל? - שאל
האיש בקול רועם.
האם כאן הילל? חזר
ושאל האיש.
התלבש הילל ויצא לקראתו.
בני, מה אתה מבקש? -
שאל הילל בְּרַכּוּת.
יש לי שאלה
לכבוד הרב - אמר האיש.
שְׁאַל, בני, שְׁאַל - אמר
הילל בחיוך רחב.
סבורים הייתם שמדובר
בשאלה הלכתית דחופה
לשבת? אך לא.
מפני מה
ראשיהם של הבבלים
סגלגלים? - פתח
האיש את
סידרת שאלות הטריוויה.
הילל לא איבד את סבלנותו.
שאלה גדולה שאלת,
אמר, מפנֵי
שאין להם מיילדות פיקחות.
הלך האיש והמתין שעה
אחת. חזר
ושאל: האם כאן הילל?
האם כאן הילל?
ושוב התלבש הילל ויצא
לקראתו. בני,
מה אתה מבקש? -
שאל הילל הטוב.
יש לי שאלה - אמר האיש.
שְׁאַל, בני, שְאל -
אמר הילל בנימה אבהית.
מדוע עיניהם של הנוודים במדבר
(תדמורים) טרוטות
וחולניות? - שאל
האיש הטרדן.
בני, שאלה גדולה שאלת -
השיב הילל הסבלן
בנחת - מפנֵי
שהם גרים בין החולות.
שוב לא הצליח
האיש
להכעיס את הילל.
הוא לא הרים ידים
וניסה בפעם השלישית.
(וכי מה
לא עושים בשביל
מיליון דולר?)
המתין שוב שעה קלה,
וחזר אל ביתו של הילל.
האם כאן
הילל, האם כאן
הילל - שאל כהרגלו שוב.
התלבש הילל ויצא לקראתו.
בני, מה אתה מבקש? -
שאל בנועם.
שאלה לי - אמר
האיש בלי בושה.
שְאל, בני, שְאל - אמר
הילל ברוחב לב.
מפני מה
רגליהם של האפריקנים רחבות? -
שאל הלה בסקרנות.
בני, שאלה גדולה שאלת -
אמר הילל בחום רב.
- מפני שהם גרים
בין בצעי המים.
ראה האיש
כי נכשל בתחרות מיליון
הדולר וכי לא
יזכה להיכנס לספר השיאים
של ההיסטוריה
בהתמודדות
המפוקפקת על התואר: מי האיש
שיכעיס את הילל?
הוא ניסה אפוא
לשלוף את השפנים
האחרונים
מכובעו האפרורי
המַשְׁמִים: שאלות רבות
יש לי לשאול, אך
חושש אני
שמא תכעס, אמר
כסבור שאולי
בכל זאת יצליח הפעם
לשלוף את 'נשק' יום הדין
ולהקניט את הילל.
אולם לשווא. כל
נסיונותיו לסדוק את מעטה
שלוותו של הילל
ולהפר
את נועם הליכותיו,
עלו בתוהו.
נתעטף הילל וישב לפניו.
אמר לו: כל השאלות
שיש לך, שׁאַל.
איבד האורח הטרחן
את סבלנותו (כמה
אירוני)
וכעס על הילל הזקן.
אמר לו: אתה
הוא הילל
שקוראים אותך נשיא
ישראל? השיב
לו הילל: כן, אני הוא.
אם כן, הטיח בפניו האיש,
לא ירבו כמותך בישראל!
בני, מפני מה?
שאל הילל בענווה רבה.
מפני שאיבדתי
בגללך את מיליון הדולר - השיב.
(בְּיֶתֶר דיוק ארבע מאות זוז
בִּלְשׁוֹן הימים ההם).
אם כן, אמר הילל
הווי זהיר ברוחךָ. כדאי
הוא הילל שתפסיד
בגללו ארבע
מאות זוז, ואפילו עוד
ארבע מאות זוז וּבלבד
שהילל לא
יקפיד!
שׁמֵךְ צפור
הלא רֻחָמָה חלף
עם הרוח הקרה בְּצֵל
רֶחֶם הסערה.