מַבַּטָּהּ הַתּוֹעֶה

מַבַּטָּהּ הַתּוֹהֶה תּוֹעֶה בְּעֵינַי
מְדַדָּה בְּסִמְטָא תּוֹהָה מֵאֲחוֹרֵי קֵץ הַיּוֹם,
מִתְפַּתֵּל בֵּין מַצֵּבוֹת מְקַבְּצוֹת נְדָבוֹת
חֲקֻקּוֹת בְּאוֹתִיּוֹת חַיִּים עֲרֻמִּים -
תַּחֲתֵיהֶן צוֹעֶקֶת פִּסַּת מִדְרָכָה גּוֹוַעַת בָּרָעָב
מֵעֲלֵיהֶן דּוֹמַעַת כִּפַּת שָׁמַיִם גּוֹוַעַת בַּצָּמָא
וַאֲנִי נִשְׁאָר עִם מַבָּטָהּ הַתּוֹעֶה בְּעֵינַי
עִם כִּנּוֹר עָיֵף שֶׁנִּגֵּן כָּל הַיּוֹם
מוּל רְחוֹב שֶׁרַץ לְדַרְכּוֹ
וַהֲמוּלָתוֹ שָׁלְחָה פֹּה וְשָׁם לְכוֹבָעָהּ הַפָּתוּחַ
מָעוֹת שֶׁסָּרְטוּ אֶת פָּנֶיהָ
מָעוֹת שֶׁעָלְבוּ אֶת חַיֶּיהָ.

גַּם מָחָר מַבַּטָּהּ הַתּוֹהֶה
יַחֲזוֹר לִתְעוֹת בְּעֵינַי
וּבָרְחוֹב שֶׁיָּנוּס מִפָּנֶיהָ.