ברית ישנה חדשה

דעתי עלייך לא השתנתה:
היית לְחֵנָה ונשארת לְחֵנָה
אבל הַרגשתי היא עתה
שהמציאות הייתה יכולה להיות שונה

אִילו בימים שנאלצתי לתרום דם
כדי לחיות – היית מזמינה
אותי לחֵיקך החם בחינם
או לפחות בהקפה ארוכת זמן

למה? כי באותם ימים אפלים וקרים
שחיממתי את עצמי בקפיצות מרגל לרגל
היה לי שפע של חלומות גדולים
שאילו הייתה לי אז יכולת להגשים

אפילו אחד מהם – לדוגמה:
אם היו לי די מזומנים
להפוך אותך מבעוד מועד
לרק שלי העולם היה נִראה אחרת

כן. אבל היום המצב הוא ששום חלום
לא מתחיל להתקרב אפילו לסדר הגודל
שהיה אז לעשות אותך
מפעם לפעם תמורת שיר

למה? כי כשאני יכול סוף-סוף להרשות לעצמי
לכסות אותך מלפנים ומאחור בזהב ויהלומים
אני כבר מעדיף באופן טבעי
יותר להיזכר ופחות לעשות

ואני זוכר שפעם הייתי מוכן אפילו להיות
צלוב עלייך לעולם או לפחות
לרדת שוב ושוב לרחוץ לך את הרגליים
כדי שתוכלי להלך לְצִדִּי על המַיִם

וכל כך התלהבת מהיכולת הזאת
עד שלא עשית מאז דבר מלבד עוד ועוד
נסיונות להלך בעצמך על המַיִם
בזמן שכל העולם סביבך הלך קאקן

אז מה הפלא שנותרו פה רק מְתֵי-מְעַט
שעדיין יכולים להיזכר בחסדֵי נעורייך
ושמפעם לפעם אפילו מוכנים (וזה כבר סביר)
לקבלם בחינם או בהקפה ללא הגבלת זמן
או לכל היותר כמוני תמורת שיר.