ברכת עצי האילן

שבת פרשת ויקרא
בירושלים בירת ארצנו
שלהי החורף מורגשים,
אוויר קר יבש
עובר בנחיריים
מרעיד את הכתפיים
שכונת קטמון הישנה
שכונה מוכרת ידועה
למולנו בחצר השכנה
עצי אילנות נטועים בגינה
בשכנותם נטועים
עצי נוי הדורים.
מנהג הוא לברך בבוא ניסן
את ברכת האילנות
העומדים בפריחתם
על שני עצי פרי שנראים במבט אחד
לשנת פרי מבורכת.

עץ הלימון נשא לימוניו
וניכר בו כובד משאם
עץ הרימון קצת נחבא מבויש
כי היה מדולדל מרימוניו
פה ושם היה תלוי רימון מצומק
שהשמש שזפה פניו
עץ האגס הפריח פרחיו
הלבנים העדינים
השקדייה עמדה מחויכת
בפריחה ורודה סגלגלה
אליהם נועדה הברכה.

ובפינה מבויש, עמד עץ נוי סגול עלים
והקשיב לברכה הנישאת
לפרות האילן הפורחים
לבו נחמץ בקרבו
וצמרמורת עטפה את גזעו
על כי הוא לא בין המבורכים.

מדוע קופח בבושת פנים
הרי גם לו זכויות לצמיחה.