הדייסה

מי לא ראה מי לא שמע מי לא טעם
על הדייסה המיוחדת בלי מע"מ
הדייסה של תפארת הממליצה
ואצלה המלצה היא המלצה.
סולת לקחה הוסיפה חלב
המתיקה בסוכר מתוק ומאוהב
ושורת נערי חקק הזדרזה דיגי-דן
לטעום צלחת מושטת, לטעום המעדן.

אך לא רק תפארת רוקחת דייסות
מתברר שגם בתנ"ך העלילות תוססות.
בפורים כולנו קוראים במגילה
מתכון לדייסה מאוד מועילה.
אסתר שלנו ששמה גם הדסה
גם היא מסתבר ידעה לבשל דייסה.
אמנם לא סולת היא לקחה
אך רקחה את תבשיליה
בעזרת חבריה
וכל מכיר ויודע
וגם מרדכי במטהו ובחכמה
מנצח על העשייה ביד רמה.

אסתר סילקה את המן מן הסיר
וזאת עשתה בשקט באופן ישיר.
תככנותו עלולה הייתה להחמיץ הדייסה הרכה
ואסתר ידעה שהיהודים אוהבים דייסה מתוקה
והיא רצתה להפוך להם עולמם
לעולם של אור ושמחה
ולהביא להם הצלה ורווחה.

הדייסה של אסתר פעלה על כל הזירה
וגם העץ שחיכה בחוץ
נכלל בזו הגזירה.
העץ שהמן הכין עבור מרדכי
חיכה שם מיותם
שינה את ייעודו ממש בחשאי.
הוא הותאם מחדש עבור המן
בלי קינמון אך באופן מיומן.

תפארת שבישלה דייסה
נתנה לילדיה
נתנה ליהלאור
נתנה לנריעד
נתנה לאנידור
וגם לנכדות
כי משפחה צריך להאכיל
ולקבל תודות
וגם לאיש שלה אהובה
היא בישלה דייסה באהבה.

ולעומתה אסתר בישלה דייסה
נתנה לאחשוורוש
נתנה לכל וזיר
למרדכי נתנה את הרוב
ולהמן נשארה התחתית של הסיר.
לאחר שהוא קיבל את התחתית
הסיפור בעצם תם
כי המן נתלה על העץ שחיכה בחוץ
העץ המיותם.