פּלִישתִיוּת

לחן: עיתאי סובול
מילים: עידן סובול
שירה: מאי ישראלי
(לזכר חברים שלא חזרו מהמלחמה ההיא)

מה יגידו בגת על אהבתנו
שהתחילה כַּגדוֹלָה מכולן
שכבשה בסערה את מחשבותינו
מֵאִיבָּן עַד בּלוֹתָן?

מה יגידו בגת על שתיקתנו
שעמדה שָנִים (ואיזה שנים!)
מול חוקי הטבע: שגברה שקָברה
תחתיה עצים וַאבנים?

מה יגידו בגת על זמננו
שתם. שכָּבָה.שחָשַך. שדָמַם. שאָבַד
שלא השאיר עקבות לא-של-אדם ולא-של-חיה
ולא של עַבָּ"ם?

מה יגידו בגת על שנֵינו
שהיינו אחד כמו אלוהים (ולא כל אלוהים!)
שהיינו עצמֵנו רק זה בזו; שגמרנו בחוץ
ורחוק וקר (כמו כוכבים?)

מה יגידו בגת על בנֵינו
שלא נולדו על רוחנו שלא קמה
(ולא נפלה?) על דבָרֵנוּ
שלא נַעשָה ולא נִשמע; על שירֵנו?

מה יגידו בגת על שירֵנו
שנפל על חרבו באמצע השממה
(הִנֵה כאן) שלא השאיר עקבות
לא של אדם ולא של חיה?

משוּגָע אוֹ מָה?