חילופי האשמות קשים וחריפים סביב מינוי דיינים לבית הדין הרבני הגדול ולבתי הדין הרבניים האיזוריים. היועץ המשפטי של הנהלת בתי הדין, שמעון יעקובי, טוען למחטף, נפוטיזם והעדפת מקורבים. שר הדתות ויו"ר הוועדה למינוי דיינים,
מיכאל מלכיאלי, מאשים את יעקובי בהפצת שקרים מתוך מניעים אישיים.
יעקובי פנה (15.5.24) ליועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בבקשה שתנחה את מלכיאלי לדחות את בחירת הדיינים עד לבחירת הרבנים הראשיים לישראל בחודש הבא. הרבנים הראשיים משמשים (ברוטציה בת חמש שנים כל אחד) גם כנשיא בית הדין הרבני הגדול. הוא מתריע, כי מינוי הדיינים כעת יגרום ל"פגיעה ממשית וחסרת תקדים בבתי הדין הרבניים ובציבור הנזקק לשירותיהם".
יעקובי מציין, כי המינויים האחרונים לבית הדין הגדול ולבתי הדין האיזוריים נעשו (בהתאמה) לפני שמונה ושש שנים. 400 איש הציגו את מועמדותם לתקנים שהתפנו בבתי הדין האיזוריים וערב חג הפסח הסתיימו הראיונות האישיים איתם. אלא שאז כינס מלכיאלי את הוועדה ודחק בה לפרסם במהירות רבה שמות של 15 מועמדים לבית הדין הגדול ו-90 לבתי הדין האיזוריים, תוך הדרת היועצת המשפטית של משרדו ועקיפת הנוהל.
לדברי יעקובי, הוא מקבל בשבועות האחרונים פניות בטענה שההליך "מתנהל באופן בלתי הגון ובלתי כשר", בניגוד לאמות המידה הראויות, לנוהג ולדין. עוד נטען, כי רבים מבין המועמדים הם קרובים או מקורבים של חברים בוועדה, וכי מדובר במחטף ערב סיום כהונתם של הרב
דוד לאו והרב
יצחק יוסף. יעקובי מצביע על המקורבים הבאים לחברים בוועדה:
- לרב הראשי דוד לאו: גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, אב בית דין בירושלים, מועמד לבית הדין הגדול. חתנו, הרב יהודה מן, מועמד לבית הדין איזורי.
- לרב הראשי יצחק יוסף: הרב אברהם דרעי, בנו של מחותנו הרב יהודה דרעי ואחיינו של אריה דרעי, מועמד לבית דין אזורי; הרב יהושע עמאר, בן מחותנו הרב שלמה עמאר (לשעבר הרב הראשי וכיום הרב של ירושלים), מועמד לבבית דין אזורי; יש לו קרבה אישית ממשית לח"כ אריה דרעי, שחתנו מועמד לבית דין אזורי [הרב יוסף מיועד לנשיא מועצת החכמים של ש"ס לאחר פרישתו - א.ל]; יש לו קרבה אישית ממשית לדיין הרב עידו שחר, מועמד לבית הדין הגדול, משום שהרב שחר כתב לאחר מינויו לדיין עבור הרב יוסף טיוטות פסקי דין וחוות דעת הלכתיות.
- לרב מיכאל עמוס, דיין בבית הדין הגדול: בנו, הרב מאיר עמוס, מועמד לבית דין אזורי; דודנו, הרב אברהם מאיר שלוש, אב בית דין בחיפה, מועמד לבית הדין הגדול.
- לרב אברהם שינדלר, דיין בבית הדין הגדול: גיסו, הרב ישי סלומון, מועמד לבית דין אזורי; בנו, הרב צבי שינדלר, מועמד לבית דין אזורי.
עוד טוען יעקובי, כי מבין 103 המועמדים ששמותיהם פורסמו ברשומות כמועמדים לדיינות, ל-34 (דהיינו שליש) "קרובים בדרגות שונות לחלק מחברי הוועדה, או לבעלי עניין בוועדה ולגורמים משפיעים על המערכת הפוליטית והקהילתית הקשורים לוועדה, או לדיינים מכהנים, או לדיינים בדימוס". לעומת זאת, רק 14% מבין מי שהציגו את מועמדותם ושמותיהם לא פורסמו, הם קרובים לדיינים מכהנים או בדימוס. עוד הוא מציין, כי 31 מבין המועמדים קיבלו תעודת כושר לדיינות מאז 2021 - ו-42% מהם הם מקורבים בצורה דומה.
יעקובי מתייחס גם להחלפה הקרובה של הרבנים הראשיים, בציינו את הזיקות המשפחתיות הבאות: הרב
דוד יוסף, אחיו של הרב יצחק יוסף וחבר מועצת החכמים של ש"ס, מועמד לרב ראשי; הרב יהודה דרעי מועמד לרב ראשי; הרב מיכאל עמוס מועמד לרב ראשי; והרב משה חיים לאו, אחיו של הרב דוד לאו (ובנו של הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו) מועמד לרב ראשי. לדבריו, אין זה מן הראוי לבצע מינויים בתקופת בחירות, והמינויים המוצעים אף עלולים ליצור בעיות הלכתיות רבות של דיינים קרובי משפחה.
יעקובי מוסיף: "התנהלות נוספת המטילה כתם כבד על פעילות הוועדה היא המעורבות המלאה והאינטנסיבית של מנהל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, בהליכי הוועדה. הוא מנהל למעשה את הוועדה ומתערב באופן בוטה ותקיף בדיוניה ובמגעים עם חברי הוועדה". לדבריו, לכאורה מי שמנהל באמת את הוועדה הוא אריה דרעי, באמצעותו של אבידן.
לדברי יעקובי, על-פי המידע שבידיו - כבר סוכם מי יהיו הדיינים שייבחרו: הרב רלב"ג לבית הדין הגדול ולצידו הרב שלוש או הרב שחר; ולבתי הדין האיזוריים - הרב אברהם דרעי, הרב מן, הרב סלומון, הרב יצחק סננס, הרב מאיר עמוס והרב ישראל קוק. לכל אלו יש קרבה ממשית לחברי הוועדה או למי שיש להם השפעה ממשית עליה, הוא מתריע.