קַעֲרַת הָעֵץ

עֵת הִזְקִין הַסָּב וְכָל גּוּפוֹ כָּאָב
פָּרְשׂוּ בְּנוֹ וְכַלָּתוֹ אֶת חַסּוּתָּם עָלָיו
לְקַחוּהוּ לְבֵיתָם, אֶל הַנֶּכֶד שֶׁאָהַב
חָלְפוּ הַיָּמִים וְהַסָּב עוֹד הִזְקִין
לְתַפְקֵד כַּיָּאוּת כְּבַר לֹא הַסַּכִּין
רָעֲדָה יָדוֹ הָאוֹחֶזֶת בְּכַף אוֹ סַכִּין
גַּם נָפַל מִיָּדוֹ וְהִתְנַפֵּץ שׁוּב הַסֵּפֶל
וְצַלַּחַת אַחַר צַלַּחַת פּוּנּוּ לְפַח-הַזֶּבֶל
וְיוֹם אַחֵד פָּקְעָה סַבְלָנוּת הַכַּלָּה בַּסֵּבֶל
הִקְצוּ לַסָּב שֻׁלְחָן-עֵץ קָטָן וְרָעוּעַ
הַזָּקֵן הֵבִין וְלֹא שָׁאַל מַדּוּעַ
וְשָׁם אָכַל לְבַדּוֹ וְלִכְלֵךְ בְּאוֹפֶן קָבוּעַ
מְזוֹנוֹ הוּגַּשׁ לוֹ, מָנָה אַחַר מָנָה
אַךְ וְרַק בִּקְעֲרַת-עֵץ סְדוּקָה, יְשָׁנָה
בְּנָּפְלָה לֹא הִתְנַּפְּצָּה, קְעָרָה אֵיתָנָה

יוֹם אֶחָד רָאוּ אֶת הַנֶּכֶד הוֹרָיו
מְגַלֵּף קֶרֶשׁ-עֵץ, שָׂם בּוֹ מַעֲיָנַּיו
"מָה מַעֲשֶׂיךָ?" שָׁאַל אוֹתוֹ הָאָב
"אֲנִי מֵכִין לָכֶם קַעֲרִיּוֹת-עֵץ, הַבִינוּ
מֵהֶן תֹּאכְלוּ כַּאֲשֶׁר תַּזְקִנוּ.."
אָמַר אָז הַבֵּן לְרַעֲיָיתּוֹ: "חָטָאנוּ, עָוִינוּ"
הוּחְזַּר הַסָּב וְהֵסֵב אֶל שֻׁלְחָן בָּנָיו
חָזַר הָאוֹר, שׁוּב הֵאִיר בְּעֵינָיו
אִמֵּץ אֶת נֶכְדּוֹ, חִבְּקוֹ בְּחוֹזְקָּה בְּיָדָיו