פריחת האקליפטוס וזמזום הדבורים,
סימני האביב והריחות המשכרים.
חרציות ושיטה ולוטם פורחים.
איזו ארץ יפה ושדות ירוקים.
כמה כיף ונעים לטייל בדרכים.
למרות הקיטורים וכל הטענות,
יש לנו כל-כך הרבה סיבות להתגאות.
השבוע ביקרנו בחבל הבשור בין החממות,
זללנו עגבניות שרי – צהובות, אדומות וכתומות.
טעמנו פרי הדר מתוק ועסיסי - בפרדסים הצעירים,
המושקים כולם במי השפדן המטוהרים.
אכן קוימה ההבטחה ויש לנו ארץ זבת חלב ודבש,
למרות, שכולנו - אוכלים כאן גם הרבה קש.
מנסים לראות את חצי הכוס המלאה,
אבל מתעצבנים מאוד מהחצי – היותר גדול - של הכוס הריקה.
נשב מסובים ליד השולחן ונקרא את ההגדה.
נשתכנע מיד, כי תמיד היה מאוד קשה להיות – עם סגולה.
הקטן בין האורחים ישאל בהתרגשות את הקושיות,
וכולנו נענה בכובד ראש את התשובות -
נמזוג כוס אחת לאליהו הנביא – ונשתה ארבע כוסות.
נאכל גפילטע פיש, וקניידלך, מרור, חרוסת ומצות.
איני רוצה לקלקל את השמחה,
המצה, נראית מאד תמימה,
מאכל דק וקל,
אך בשבעה ימים עולים הרבה במשקל.
שיהיה לכולכם חג שמח וטעים,
הרבה הנאה והמון המון בילויים.
