צפת

בין גלים הקפואים
של גבעות הגליל
מבטי כמו סירה
מתנועע קליל.

תחת שמש לוהטת
יללות הרוחות
אות אמת והנצח
אוזני קולטות.

רוח נצח בליבי
היא מילאה את עולמי
אבנים, ברושים ושמש
והאופק אין-סופי.

נשמתי כיסתה גבעות
כמו שכבת היערות
ובצל הרים רוחות
את מצחי מרעננות.

אור עדין ומסתורי
מהבהב ממרחקים
מגלה בורא עולם
מאין-סוף מהות חיים.

הוא יחיד והנצחי
הוא שוכן במרומים
בו חוכמה וישועה
נשמתי תחזור אליו...