זכרונות

מִיּוּן חֲפָצִים
מַה חָסֵר
חֲלוֹמוֹתַי אוֹ חַיָּיו שֶׁל אַחֵר
כְּאִלּוּ הָיָה זֶה מַשְׁבֵּר חוֹלֵף
וְדָבָר לֹא נֶאֱמַר מֵעוֹלָם
כָּךְ הִתְרַפֵּק לוֹ הַשֶּׁקֶר
הַיָּם אוֹתוֹ יָם וְהַיּוֹם אוֹתוֹ יוֹם
לְכִיפוּף הָאֱמֶת אֵין סִבָּה,
מִלְּבַד פַּחַד
שָׁאַל שְׁאֵלָה מַכְשִׁילָה
כְּדֵי לִצְפּוֹת בִּי קָם וְנוֹפֵל
סִיּוּמָם שֶׁל חַיִּים,
קִנְאָה לְלֹא סוֹף