מַפָּצִים

מה שהיא לא רצתה לעשות
לא עשינו אפילו כדי לנסות
פעם אחת ויחידה
אם זה טוב או רע
או גם וגם.

מי שמכיר אותי יודע
שיש לי סבלנות של גמל
שחצה בחייו מִדְבָּרִים רבים ומורגל
גם בְּלַהַט מתעתע
וגם בקור מקפיא אֲשָׁכִים:

לכן מעולם לא לחצתי עליה
לָלֶכֶת אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר
לְאֶרֶץ מובטחת
אפילו כִּבְרַת-דֶרֶךְ נִדַּחַת
כמו מִמַּקְהֵלֹת לְתָחַת.

מה שהיא לא רצתה...
אבל מה שהיא כן
כבר היה כשלעצמו
מפתיע ומדהים ומהמם
עד כדי כך שיום שלם
אחרֵי הפעם הראשונה
לא הייתי בטוח שאני לא חולם...

לאט-לאט כצפוי הִתרגלתי
למדהים ולמהמם הזה
עד שלא יכולתי לדמיין לעצמי
אֶת עצמי חַי בלי
זה

ואז לילה אחד באופן פתאומי
באמצע מעשׂים שכבר היו שכיחים
תקפה אותה סקרנות גורלית
(כמו זו שהרגה אֶת אותו חתול דִמיוני)
לדעת אותי מֵעֵבֶר לְמה שידעה
עד אז –

מי שיצליח לִפְתוֹר נְכוֹנָה לאן כִּבְיָכוֹל
נעלם החלל הַיְקוּמִי האינסופי
רגע לפני המפץ הגדול הכללי
יוכל לנחש גם היכן כִּבְיָכוֹל
נחה סקרנותה אחרֵי המפץ
הקטן הפרטי שלה...