בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
לוותר על זכויות אחרות [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
|
|
|
גם מלחמה, גם חרפה
|
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם ● החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות אחידים לכולם
|
|
|
|
|
חוק אי-גיוס חרדים - אם יוגש - יירשם לנצח כאות קלון על שנות שלטונו של נתניהו. חוק מביש שללא ספק גם נתניהו מבין היטב את הנזק הנורא שבו. מי שאינו רואה בשירות הצבאי זכות, יתכבד ויוותר על זכויות אחרות, בראש ובראשונה כספיות. | |
|
|
|
|
אמירה ידועה של וינסטון צ'רצ'יל ערב מלחמת העולם השנייה קבעה ש"בריטניה יכלה לבחור בין החרפה לבין המלחמה. היא בחרה בחרפה, ותזכה במלחמה". בימים קשים אלה מתקיימות בארץ זו בצד זו גם מלחמה קשה באויב אכזר וגם חרפת ההשתמטות והאטימות של מי שמסרבים לשאת בנטל. לא תעזור לראש הממשלה ההשקעה האינסופית של זמן ומרץ בלוליינות מכוערת שתכליתה חוק מיותר, לשם הנצחת האפליה המקוממת בין אזרח לאזרח בקשר לשוויון בנטל. אפליה כזאת היא בלתי ראויה בימים כתקנם, קל וחומר בימים הנוראים שבעיצומם אנו נמצאים כבר כמעט שמונה חודשים. האפליה המקוממת בין דם לדם ובין כיס לכיס, שאותה מנסים - גם בנימין נתניהו וגם בני גנץ, כל אחד בדרכו - להנציח בעזרת חוק גיוס מיותר - אין לה מקום ואין לה הצדקה. חוק גיוס צריך להיות אחיד לכלל האוכלוסייה, ואין מקום לחוק נפרד לציבור כלשהו, לרבות הציבור החרדי. אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם. החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות אחידים לכולם: בנים ובנות; חילונים, דתיים וחרדים; נח"לאים ותלמידי ישיבות ההסדר; שמאלנים וימניים, יהודים וערבים; אזרחים מכל מגזר. צה"ל - והוא בלבד, בהתאם לצרכיו - הוא זה שצריך לבחור ראשון את הדרושים לו מבין המועמדים לשירות ביטחון. מי שצה"ל אינו זקוק לשירותיו - יתכבד וישרת שירות אזרחי (לא שירות לאומי, ביטוי המהווה בעיה שניתן להבינה עבור האוכלוסייה הערבית), באותו אורך - 3 שנים - ובאותו שכר. חוק אי-גיוס חרדים - אם יוגש - יירשם לנצח כאות קלון על שנות שלטונו של נתניהו. חוק מביש שללא ספק גם נתניהו מבין היטב את הנזק הנורא שבו. גם תומכי נתניהו אסור שיתמכו בחוק אי-גיוס של מגזר כלשהו. גיוס בכוח הוא בלתי אפשרי. הגיוס הוא חובה והוא גם זכות, הזכות לשרת. מי שאינו רואה בכך זכות, יתכבד ויוותר על זכויות אחרות, בראש ובראשונה כספיות. על המדינה ועל החברה לשלול, הן כספים והן שירותים שונים, ממי שאינו מוכן לתרום למדינה. אסור למדינה להעניק פרס למי שמשתמט ולמי שמוותר על החובה ועל הזכות להגן עליה, ועל כן כל המחזרים אחרי המשתמטים משיקולים פוליטיים מגונים שוללים את זכותם לקרוא לאחרים אל הדגל. יום יום אנחנו שוב נוכחים לדעת שכל הארץ חזית, ועל כן נכון לדרוש שכל העם יהיה צבא, בלי טריקים ובלי שטיקים, בלי הנחות משיקולים פמיניסטיים, "מצפוניים", חרדים, או כל שיקול אחר. הפטור היחיד ראוי שיינתן רק למי שמטעמים רפואיים אמיתיים אינו מסוגל לשרת. חבל מאוד שלאורך העשורים האחרונים הייתה ישראל שבויה בקונספציה של אוסלו, כאילו יש שלום, כאילו יש מחבלים טובים ומחבלים רעים (מטרתם זהה), כאילו ניתן לצמצם את צה"ל ולבטל אוגדות אחדות, כאילו ניתן לקצר את שירות החובה, כאילו ניתן להוריד את גיל הפטור ממילואים. לקונספציה זו היו שותפים פוליטיקאים הזויים, גנרלים שנתנו יד לשקר (וחלקם ממשיכים בכך גם היום), וציבור שהתפתה לסם המשכר והמשקר של אותה קונספציה ארורה. המלחמה הוכיחה שיש צורך קיומי להגדיל את צה"ל ואת גופי הביטחון האחרים. המלחמה הוכיחה גם שצה"ל זקוק לחרדים, כדי שהיקף כוח האדם בצבא יענה על הצרכים. עם זאת, נכון וחשוב לנהוג בהגינות, וכשם שצה"ל דואג לתנאי שירות ראויים לבנות, כך חובתו לדאוג לתנאי שירות הולמים לחרדים. נראה שתנאי השילוב הוותיקים הקיימים עבור חילונים ודתיים יכולים - בהתאמות מסוימות - להיות מתאימים גם לחרדים. ההשתמטות היא חרפה. גיוס החובה, כשמו כן הוא, גם חובה וגם לכל.
|
|
הכותב היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
|
|
תאריך:
|
16/05/2024
|
|
|
עודכן:
|
16/05/2024
|
|
רון בריימן
|
+הממשלה: חקיקת גיוס לפי מתווה 2022 - עד סוף יולי
|
22:48 16/05/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
אומרת לבג"ץ שתקדם את המתווה הישן לגיוס חרדים למרות התנגדותם של גלנט, גנץ ומיארה ▪ טוענת שהמתווה משקף איזון ראוי בין צמצום האי-שוויון, שילוב החרדים בעבודה והכרה בחשיבות לימוד התורה
|
|
|
|
"הדרך איננה גיוס בכפייה" [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+המחנה הממלכתי הגיש ערר על רציפות חוק הגיוס; בקואליציה לא מתרגשים
|
17:57 16/05/24 | עידן יוסף |
השר חילי טרופר הגיש, בשם שרי המחנה הממלכתי, ערר על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, לאשר החלת דין רציפות על הצעת חוק שירות הביטחון שהגיש ראש הממשלה ("חוק הגיוס"). בקואליציה אומרים: "הבאנו את זה בחשבון מראש. יהיה דיון בממשלה, אומנם היועצת המשפטית לממשלה יכולה לחוות שם דעה אישית שלה - אבל לא צריכים חוות דעת משפטית שלה או אישור ממנה כדי להחיל את דין הרציפות על חוק הגיוס".
|
|
|
|
+שירות אזרחי
|
14:17 16/05/24 | עומר מואב | לרשימה המלאה |
השירות האזרחי יהיה בניהול הרבנים ויעלה לנו הרבה מאוד כסף והתועלת תהיה קטנה מאוד אם בכלל
|
|
|
|
חסר תועלת [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
|
|
|
|
+שיקלי: ניסיון הייעוץ המשפטי למנוע מהכנסת מלקדם את החוק הגיוס חותרת תחת יסודות המשטר הדמוקרטיים
|
13:42 16/05/24 | מירב ארד |
השר עמיחי שיקלי על הודעת מיארה: "הצבענו בוועדת שרים לחקיקה פה אחד בעד החלת חוק הרציפות על חוק הגיוס שניסה להוביל גנץ ונכשל מכיוון שהיה תלוי באצבע של ח״כ זועבי. החוק הזה רחוק מלהיות מושלם, אבל הוא מספק בסיס לדיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הנשענים על היסודות החשובים של הורדת גיל הפטור והצבת מסגרת יעדי גיוס ברורים. ניסיון הייעוץ המשפטי למנוע מהכנסת מלקדם את החוק חותרת באופן מקומם תחת יסודות המשטר הדמוקרטיים והחלטת שר הביטחון למנוע מנציגי משרדו לקחת חלק בדיון לא ראויה."
|
|
|
|
+ועדת השרים אישרה פה אחד את המשך חקיקת הגיוס
|
12:01 16/05/24 | מירב ארד |
ועדת השרים לחקיקה אישרה (יום ה') פה אחד את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס. זאת למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. החרדים נעדרו מהדיון.
|
|
|
|
+מתווה הגיוס הישן יקודם למרות התנגדותה של מיארה
|
11:39 16/05/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
מיארה אומרת שהמתווה מ-2022 אינו רלוונטי בשל צורכי המלחמה וקיים קושי מהותי בכך שלא הוגש על דעתו של גנץ ▪ לוין: חוות הדעת יוצרת מצב מנוגד לחוק; ועדת השרים אישרה החלת רציפות
|
|
|
|
מיארה. מניעה משפטית [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]
|
|
|
|
+מיארה: לא ניתן לקדם את מתווה הגיוס שאימץ נתניהו
|
11:11 16/05/24 | איתמר לוין |
היועצת מששפטית ל ממשלה, גלי מיארה, אומרת (יום ה', 16.5.24) שלא ניתן לקדם את מתווה גיוס החרדים אותו אימץ רה"מ, בנימין נתניהו. מדובר במתווה של בני גנץ שאישרה הכנסת בקריאה ראשונה ב-2022. מיארה אומרת, כי לא ניתן להשתמש כעת באותו מתווה, שכן הצרכים הביטחוניים השתנו במידה ניכרת. היא גם יוצאת נגד אימוצו ללא צתיאום עם גורמי הביטחון.
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עדי ירדן
|
16/05/24 15:56
|
|
2
|
|
א-דפנה
|
16/05/24 16:13
|
|
3
|
|
אזרח
|
17/05/24 10:18
|
|
|
|
שלמה המגיב
|
18/05/24 09:08
|
|
4
|
|
ד"ר רון בריימן
|
17/05/24 11:50
|
|
5
|
|
וינטר הניה
|
20/05/24 15:42
|
|
ועדת השרים לחקיקה אישרה פה אחד (16.5.24) את בקשתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להחיל דין רציפות על מתווה גיוס החרדים שאישרה הכנסת בקריאה ראשונה בשנת 2022. זאת, למרות שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, קבעה, כי קיימת מניעה משפטית לקידומו. "קיים חשש כי ההחלטה להביאה בדחיפות רבה בפני ועדת השרים נובעת מצורכי הממשלה במסגרת ניהולו של הליך משפטי הנוגע לגיוסם של תלמידי ישיבות", כתבה מיארה לשר המשפטים, יריב לוין.
|
|
|
אהבתי את הגישה - ישירות וכנות. אנחנו נחייה ואתם תמותו. ורק אוסיף כאן את מה שהגר"מ לא ציין, אבל הוא כפי הנראה מובן מאליו: עד שנמות נעבוד ונממן את מדינת ישראל כולל את ציבור המשתמטים.
|
|
|
השורשים ההיסטוריים של נושא הגיוס יוצרים ציפייה אצל קהל נרחב שלא חלה עליו חובת גיוס מאחורי הציפייה הזו עומדת הבטחה שלטונית עקרונות הציפייה, ההסתמכות וחובת השלטון לקיים את הבטחותיו הם חלק בלתי נפרד מתקינות המינהל הציבורי בישראל אנו חייבים לשבור את הפרדיגמה בכל רבדי החברה, ובכללם בבית המשפט העליון וחייבים להחליט על-פי ההלכה ועל-פי ההלכות - הלכות בית המשפט העליון
|
|
|
נושא גיוס החרדים לצבא קיבל במהלך חודשי המלחמה האחרונים כותרות של קידוש לבנה והפך לשיח ושיג ציבורי מחריף והולך עד כדי איום ממשי למשבר פוליטי וחברתי חסר תקדים עם חשש ממשי לקרקע עמוק בעם. כל החלופות שהוצעו עד כה העלו חרס, כולל ההצעה לגיוס חלקי של בני הישיבות או לחלופין ההצעה הישנה נושנה, שהחרדים כמו גם הערבים ישרתו שירות לאומי.
|
|
|
תנועת משמר הדמוקרטיה מבקשת מבג"ץ (12.5.24) לקבוע, כי עורך דין פרטי ייצג בנושא גיוס החרדים רק את הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, ולא את יתר הגורמים המשיבים בעתירה - משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד החינוך וצה"ל. התנועה מבקשת לבטל את החלטת הממשלה מן השבוע שעבר, לפיה הייצוג הנפרד יהיה לכל הגורמים הממשלתיים, מאחר שהיועצת המשפטית, גלי מיארה, צפויה לתמוך בקבלת העתירות. הדיון בנושא יתקיים ב-2.6.24 בפני הרכב בן תשעה שופטים.
|
|
|
|