הַגֵּרוּשׁ מִגַּן-עֵדֶן

מֵאָז שֶׁגֹּרַשְׁנוּ בְּחִפָּזוֹן וּבְלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת - מֵהַגַּן,

וּכְמוֹ מֵאָז שֶׁעָזַבְנוּ אֶת הָרֶחֶם הָרַךְ וְהֶחָמִים - דֶּרֶךְ הַלֵּדָן,

וְנָשַׁמְנוּ לָרִאשׁוֹנָה, וּבְצַעֲקַת-מֶחָאָה, קְצָת מֵאֲוִיר-הָעוֹלָם,

- אָנוּ כְּבָר גּוֹסְסִים מְעַט וּלְאַט עַד שֶמַּמָּשׁ נָמוּת וְנִתַּם.

וַאֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים תָּמִיד, בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ: הַאִם אָכֵן יִתָּכֵן

שֶׁכָּאֵלֶּה הֵם חַיֵּינוּ? כְּלוּם כָּאֵלֶּה הֵם בֶּאֱמֶת, הַאֻמְנָם?

וְלִפְעָמִים גַּם אָנוּ מוֹסִיפִים וְשׁוֹאֲלִים בַּחֲשַׁאי אֶת עַצְמֵנוּ:

וְאִם לֹא הָיוּ הוֹרֵינוּ הַקְּדוּמִים חוֹטְאִים וּמֵהַגַּן מְגֹרָשִׁים,

הֶהָיוּ הֵם וְגַם אָנוּ - בִּנְאוֹת-דֶּשֶא וְעַל מֵי-מְנוּחוֹת חַיִּים?



כִּי עַתָּה, בֵּין לֵדָה וּבֵין קֵץ, בֵּין זֹאת לְבֵין זֶה

- אָנוּ חַיִּים כָּל הַזְּמַן בִּתְנוּעוֹת חֲטוּפוֹת,

מִתְנַהֲלִים-מִתְנוֹעֲעִים כְּמוֹ שְׁוָא נָע,

אֲבָל כִּמְעַט אַף פַּעַם לֹא מַמָּשׁ בִּמְנוּחָה;

כִּי כָּל-חַיֵּינוּ אָנוּ מְנַסִּים לְהַשִּׂיג

אֶת מְלֹא אָשְׁרֵנוּ, אוֹ לְפָחוֹת

לִמְצֹא אֶת בִּטְחַת שַׁלְוַת-נַפְשֵנוּ;

וְאָנוּ מַרְגִּישִׁים תָּמִיד שֶׁלֹּא נַסְפִּיק

לְהַגִּיעַ בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ אֶל מַטְּרַת-חַיֵּינוּ;

בְּדֶרֶךְ זוֹ שֶׁהִיא, - בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ -

גַּם מוֹלִיכָה לְשׁוּם מָקוֹם וּלְשׁוּם-דָּבָר;

כִּי מַטְּרָתֵנוּ תִּהְיֶה, מִיָּד אַחַר מוֹתֵנוּ,

כְּבָר לֹא-מְאוּם וְגַם לֹא-כְלוּם.