"וַיֹֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן:... לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשֹׁל בּוֹ". (בראשית ד 7,6)
"לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ",
אֲבָל אַתָּה, הַנַּעַר, כִּמְעַט תָּמִיד לֹא תִּמְשֹׁל בּוֹ.
בְּכָל בֹּקֶר הַחֵטְא הַחוֹשֵׁק מַשְׁכּים וְלַפֶּתַח רוֹבֵץ,
אֲבָל אַתָּה, הַבָּגִיר, רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת תִּמְשֹׁל בּוֹ.
בַּשֶׁמֶשׁ הָעַז הַחֵטְא הַלַּבְקָן כְּבָר מִזְּמַן שָׁם רוֹבֵץ,
אֲבָל אַתָּה, הַקָּשִׁישׁ, לֹא תִרְאֶהוּ וְלֹא תִּמְשֹׁל בֹּו.
הָעֶרֶב יוֹרֵד, וְעֹנֶשׁ-מָוֶת עַל הַחֵטְא כְּבָר רוֹבֵץ
אֲבָל אַתָּה, הַיָּשִׁישׁ, אֵינְךָ כְּלָל מַבְחִין בֹּו.
כִּי מִבְּרֵאשִׁית וְעַד יוֹם אַחֲרִית
הַחֵטְא תָמִיד לְפֶתַח חַיֶּיךָ רוֹבֵץ
וְאַתָּה, שֶׁיָּצָאתָ לְסִבּוּב בָּעוֹלָם,
- לְעוֹלָם לֹא מַמָּש תִמְשֹׁל בֹּו.