"וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין"

"בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ" - כָּךְ לָחַשׁ הַנָּחָשׁ,

"...וִהְיִיתֶם כֵּאֱלֹהִים יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע".

וְאוּלַי גַם הוֹסִיף וְלָחַשׁ הַנָּחָשׁ לְחַוָּה:

'אַךְ עַד קֵץ יְמֵיכֶם אַתֶּם לֹא תֵּדְעוּ

אֵיזֶהוּ הַיּוֹם בּוֹ מוֹת תְּמֻתוּן'.

וְכָּךְ גַּם אָמְרוּ זִקְנֵי מִיקֶנֵי לַמֶּלֶך אַגַמֶמְנְוֹן [2]

"אַל תִּתְעַמֵּק בְּסוֹף עֲתִידְךָ, חַכֶּה לְבוֹאֹו".

"וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין"- כָּךְ אָמַר הַנָּבִיא דָּנִיאֵל,

"כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ" כָּךְ גַּם קָבַע קֹהֶלֶת.



הַחַיִּים הֲרֵי נִתְּנוּ לָכֶם כִּתְשׁוּרָה לְמִשְׁמֶרֶת,

לִפְעָמִים תֹּאהֲבוּם וּלְעִתִּים גַּם תִּשְׂנְאוּ אוֹתָם

(שֶׁכֵּן כְּבָר נֶאֱמַר בְּמִשְׁלֵי "שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת - יִחְיֶה"),

אַךְ לֹא תֵּדְעוּ מֵרֹאשׁ אֶת צֹפֶן גּוֹרַלְכֶם וּמָתַי יָבוֹא קִצְּכֶם.



וּפְרָט לְבַת-יִפְתָּח, אֲשֶׁר יָדְעָה בְּדִיּוּק מָתַי תֻּעֲלֶה לְעוֹלָה:

מִקֵּץ שְׁנֵי חֳדָשִׁים, שֶׁבָּהֶם תֵּבְךְּ עַל הֶהָרִים עַל בְּתוּלֶיהָ.

אוֹ לְקָסַנְדְרָה הַנְּסִיכָה-נְבִיאָה, שֶׁיָּדְעָה מֵרֹאשׁ עַל חֻרְבָּנָהּ

שֶׁל טְרוֹיָה עִירָהּ, וְגַם בִּשְּׂרָה עַל מוֹתָהּ בְּטֶרֶם נִשְׁחֲתָה

(אֶלָּא שֶׁאִישׁ לֹא הֶאֱמִין לָהּ וְגַם לֹא לְדִבְרֵי-נְבוּאָתָהּ).



וּפְרָט לְעוֹד כַּמָּה נָשִׁים וְאִישִׁים וּנְבִיאִים כְּמוֹתָהּ.

- אֵין בְּנֵי-הָאָדָם יוֹדְעִים לָבֶטַח אֶת עֵת קִצָּם,

וַהֲרֵי זֶה הוּא הַנֶּעְלָם הַנּוֹטֵעַ תִּקְוָה בְּלִבָּם

וְהַמְחַזֵּק אוֹתָם בִּקְשָׁיֵי חַיֵּיהֶם בָּעוֹלָם.