ברצף האירועים המטורף במדינת ישראל כאשר אירוע רודף אירוע לא נכנסים לחדשות אירועים מחיי היום יום. מכיוון שהחיים אינם רק פוליטיקה, פלילים או כלכלה, אני מרשה לעצמי לכתוב את החדשות השוליות הללו מהאירועים שאני חווה אותם בחיי היומיום.
חנות מגה אזור התעשיה החדש במערב ראשון לציון
לפני מספר שנים לא רב נפתחה חנות ענקית חדשה של מגה באזור התעשיה החדש בראשון לציון. בשבוע שעבר (זו לא הפעם הראשונה שאני נכנס לשירותים של החנות הזאת שנפתחה לפני כשנתיים ימים, יתקנו אותי אם אני שוגה), מה נדהמתי לראות בחנות מזון ענקית ומודרנית שירותים הנראים כמו באחת המדינות הנחשלות ביותר בעולם. הדלתות מרביתן במצב מחריד, במספר דלתות חסר התריס בחלק התחתון של הדלת. תאי השירותים במצב אנוש. אחת הניאגרות מתוך שתיים אינה פעילה, גם זאת הפעילה מסריחה כביוב.
בכל התאים הצואה מרוחה על החרסינות, הלכלוך והזוהמה הם סימן היכר של השירותים במגה מערב ראשון לציון. הכיורים מטונפים, מלאי לכלוך, חלקם לא ראו ניקיון יסודי מרגע שנפתחה החנות הזאת. הרצפה שהייתה פעם לבנה נראית כמו לאחר צביעה בשלל צבעי הפסטל. אני תמה איך בחנות מזון ברשת כמו מגה נותנים לשירותים להיראות במצה כה עלוב וכה חמור - למגה הפתרונים. אני תמה היכן משרד הבריאות והמשרד למסחר ותעשיה שלא מבקרים בשירותים הללו ולא סוגרים את החנות הזאת עד להבאת השירותים בחנות המזון הזאת למצב סביר?.
שופרסל ביג באזור התעשיה החדש במערב ראשון לציון
החנות הוותיקה הזאת, שהחליפה שמות רבים אך כולם היו תחת הרשת של שופרסל היא אחת החנויות הוותיקות באזור. רבות כתבתי על הכשלים בחנות הזאת אך הפעם הגיעו מים עד נפש.
בחנות הענקית הזאת התנחלו לפני כשנה או שנתיים מספר ציפורי דרור, מדי פעם אני רואה אותן מעופפות בתוך החנות. אוכלות דבר מה, משאירות את צואתן בכל מקום. אולי זה הטבע, אולי זה נחמד, אך לא בחנות מזון - שם מוכרים ירקות, לחמים, דברי מאפה. האם הצרכנים צריכים לאכול לחם או ירקות שציפורים ניקרו בהם, או חלילה עשו את צרכיהן על המוצרים הללו אשר הם גלויים במשך היום ואו הלילה. האם זה לא מסוכן לבריאות, האם זה לא מפיץ מחלות או כינים. היכן משרד הבריאות או המשרד למסחר ותעשיה? אני חושב שצריך לסגור את החנות הזאת עד להוצאתן של כל הציפורים מחנות שופרסל ביג באזור התעשיה במערב ראשון לציון.
מנפלאות פינוי האשפה במרחב מערב ראשון לציון
ביום חמישי האחרון מפני האשפה לא פינו את הזבל מפח האשפה שלי, דבר שקורה מדי פעם לי או לשכן אחר בשכונה שלנו. מפני האשפה יש להם שיטות מוזרות של פינוי אשפה, אך זה לכתבה מיוחדת על הנושא. רק מוחות מבריקים של מפני אשפה מסוגלים להמציא סגנונות פינוי הראויים לפרס היצירתיות ויצירת לכלוך במקום שהיה נקי עד בואם.
להלן סיפור המעשה. מכיוון שלא פינו את האשפה התקשרתי למוקד העירוני 106 וביקשתי שיפנו את האשפה.
המתנתי כשעה בביתי מכיוון שהיה לי מה לעשות בביתי, לא ראיתי משאית לפינוי אשפה, התקשרתי שנית למוקד וביקשתי שיפנו את האשפה, נכנסתי למכונית ונסעתי לענייניי. לאחר כמה דקות מתקשרים אלי מהמוקד ואומרים לי מה אתה רוצה, המפקח עומד ליד פח האשפה והוא ריק, הודיתי לה. לאחר כשעתיים חזרתי לביתי, ניגשתי לפח האשפה ואכן הוא היה ריק. לאחר כמה דקות הלכתי לשכן בקצה הרחוב, ראיתי ערמות אשפה שהעירייה מפנה בכל יום חמישי - מה שנקרא יום פינוי אשפה של גזם, ושאר חפצי הבית שבעלי הבתים אינם מעוניינים בהם יותר. אני רואה את ערמת האשפה, תוהה לעצמי מי צרך את המוצרים הזהים לחלוטין למוצרים אותם אני צרכתי ולאחר מכן רוקנתי אותם לפח האשפה שלי, תוך כדי מבט על ערימת הזבל נדהמתי לגלות מספר פרטים שלי אישיים אותם זרקתי. בהתבוננות עמוקה יותר גיליתי שאלו השקיות שאנו משתמשים בהן לפינוי האשפה, רק אז הבנתי את הפינוי המהיר ללא משאית, כך פינו את האשפה שלא פונתה מפח האשפה שליד ביתי, פועלי הפינוי לקחו את עגלת הזבל, גררו אותה עד קצה הרחוב ושפכו את תוכנה על המדרכה, כך שמפני הגזם יפנו את האשפה.
יצירתיות מדהימה של מפני האשפה בראשון לציון, לשאר יצירות החוכמה של מפני האשפה אתייחס בפעם הבאה.
מנפלאות עיריית בת ים - דגלים קרועים ומדרכות המסכנות את ההולכים עליהן
ראש העיר של בת ים לחייני השקיע בשנים האחרונות משאבים גדולים לשיקום הטיילת, לא שהכל שופץ, עבודה רבה לפניו, הטיילת המוזנחת התחילה סוף סוף לקבל צורה של טיילת.
אבל, כאשר אתה מטייל לאורך הטיילת ורואה את דגל ישראל קרוע עד מחציתו במצב של ביזיון לדגל אתה מבין שהפיקוח העירוני לא רואה את המחדל, הכיצד תלוי שם דגל קרוע והוא לא יחידי, ישנם כמה כאלו לאורך הטיילת. אתה שואל את עצמך גם אם את הדגל תלו בעלי המסעדות השוכנות לחופה של בת ים, לא ראוי להסיר את פיסות הבד הקרועות הללו המבזות את דגלה של מדינת ישראל. מר לחייני, כבוד ראש העיר, ראוי שתעשה סיבוב לאורך הטיילת עם מנהל הפיקוח העירוני ותסיר את הביזיון הזה של דגלים הקרועים הללו. (ברצוני להזכיר לך מר לחייני שאת המסעדות לאורך החוף משכירה העירייה תחת שם זה או אחר וכי מבני המסעדות הללו הם רכוש עירוני).
מר לחייני, כבוד ראש העיר, כאשר אתה עושה סיבוב דגלים קרועים, הבט בבקשה על המדרכה הסלולה, ממש לא רחוק מהדגלים הקרועים, במדרכה החדשה שסללת לא מזמן ישנם חלקים מהמדרכה ששקעו, עד כדי סיכון חיי אדם. אנשים שייפצעו מנפילה בהליכתם לאורך הטיילת בטוח יגישו תביעות לעירייה בגין פציעתם או אם יקבלו נכות בגלל הזנחה. כדאי שתעבור בטיילת עם מנהל הפיקוח שלך ושיתקן סוף סוף את המפגעים הבטיחותיים הללו למען שלומם של ההולכים לאורך הטיילת בבת ים, ורצוי לעשות זאת מיידית למען מניעת פגיעות גופניות שלא לצורך.
סיפורי חניות הנכים במדינת ישראל
רבות כתבתי על בעיית חניות הנכים במדינת ישראל. אך עלי לחזור לציין נקודה כאובה זאת. לא פעם אני מגיע לאזורים מסחריים אלו ואחרים, או לאזור מרכז רפואי זה או אחר, אין ולו פעם אחת שאני לא נתקל במכונית זו או אחרת של בעל רכב טיפש, שחונה בחניית נכים. לשם כך אני תמיד מחייג למוקד העירוני באותה עירייה ובדרך כלל הפקחים מגיעים ונותנים קנס לבעל הרכב שיכול ללכת עוד מספר מטרים אך מעדיף לחנות דווקא בחניית נכים.
אך מה שמעצבן אותי במיוחד הם רכבי השירות שמרשים לעצמם לחנות בחניות הנכים, כמו רכבי צה"ל, משטרה, או רכבים של כיבוי אש שירות (מכוניות פרטיות של כיבוי אש), או של משמר אזרחי - המכוניות הישנות של המשטרה. דווקא הם מרשים לעצמם לחנות בחניית נכים.
התופעה הכי מעצבנת היא הרכב החונה בחניית נכים, בכלי הרכב משאירים במכונית ילד או אישה קשישה בכדי שלא יקבלו דוח חניה ויוצאים למסע קניות, במספר מקרים הבעל נשאר במכונית והוא מנמנם עד אשר אשתו תחזור מהקניות בסופר. מה חשוב הנכה, או בעל עגלת נכה שאינו יכול להגיע למקום חפצו, הרי חניית הנכים בנויה כך שלכל מכונית ניתנת חניה וחצי, למען יוכל הנכה לצאת מהמכונית, לפתוח את הדלת עד הסוף, ולנוע בחופשיות לעבר המטרה שאליה הוא שואף להגיע. אבל לחכמי ישראל יש פתרונות יצירתיים ומה חשובה הבעיה של הנכה שאינו יכול להגיע למחוז חפצו.
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
