אמי זכרה לברכה הייתה צדקת גמורה
מעולם לא ביקשה, רצתה או דרשה לעצמה מאומה
ידעה רק לתת, לתת ולתת ללא גבול.
עד אחרון ימיה תמיד דאגה למשפחתה ולזולת
קיפחה עצמה מכל דבר מותרות או צורך לא חיוני
אחרונה במשפחתנו לדור שכולו ערכים ונתינה
דור מייסדים, חולמים ומגשימים חף-מחמדנות.
הייתה בה יראת שמיים אמיתית
את ארצה מולדתה אהבה בכל ליבה
כששאלתיה אין ספור אם תרצה לבקר בעולם
או בארץ הולדתה
אחת תמיד ענתה וסירבה: "טוב לי פה".
בחייה קיימה את הכתוב:
"מאושר הוא האדם השמח בחלקו"
את כל אשר אני והערכים בהם אני מאמין
לאמי אני חב.
אמש השיבה אמי את נפשי לבוראה
החזירה את הפיקדון היחיד שקיבלה ממנו
וכה היטיבה לנצלו.
בת 96 במותה. אם, סבתא ואף זכתה לנין.
הילדה הקטנה של אביה, בתו הצעירה, תיטמן לצידו
זו הייתה בקשתה היחידה.
עד שיגיע יומי תישמר בזיכרוני אמי:
צעירה לנצח, מחייכת, דואגת ואוהבת
כשמעיניה ניבט אך טוב.
היי שלום אימא
בנייך, נכדייך, משפחתך ואוהבייך
נפרדים ממך.
יהי זכרך ברוך
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
