רואים אותן דוהרות ברחובות רמת השרון
ברמת האביב ובהרצליה פיתוח
בתוך ג'יפים שחורים וגדולים, עם חלונות סגורים
עם דרכונים כפולים, נושאות את טפן לבתי ספר פרטיים
צופרות בצופרים גבוהים על מכוניות 1600 סמ"ק נמוכות
עולות על מדרכות ועוקפות בהחלטיות
מרכבותיהן פולטות עשן ומתיזות שלולית
וכולן נושאות בעזוז סיסמאות "לא נשכח ולא נסלח"
וגם 4.11.95 בשחור
וליבנו נמלא בגאווה, אלו הנשים הנושאות את הבשורה
קולן נשמע בגאון מעל דפי העיתונים, הרדיו, ובכלל
הן אלו הרודפות את השלום, נגד זיהום אוויר
הן-הן המנהלות עמותות בעד כל העניים האביונים ומזי הרעב
אלו נשות התרבות שלנו, מחלקות את הפרסים בינן לבין עצמן
בארגונים לזכויות האדם, ובצלם גם
ואנו האזרחים, בקסתות הנמוכות, ליבנו נמלא בגאווה
וכשאנו פותחים את דלת המקרר הריק אנו נזכרים באושר
שאנו מגש הכסף עליו להן ניתנה מדינת היהודים
