חלם זה כאן,
ממש אצלנו במדינה.
חלם זה כאן
ממש בכל פינה.
השלטון המקומי והממשלה נלחמים,
על גב האזרחים, ועל גב התלמידים.
גם אם המערכה מאוד חשובה,
אסור להשתמש - בנשק השביתה.
הבוקר קמו התלמידים המבולבלים,
שלא הבינו בסופו של דבר אם מתקיימים לימודים.
הגיעו לבית ספר ומצאו שערים נעולים.
ההסבר היה - כל המורים הגיעו, נמצאים בפנים,
אך לא ניתן לקיים שיעורים - אין מאבטחים.
אחרי כמה שעות, עיריית רמת גן שלחה מאבטחים,
אך האורוות היו ריקות, ברחו כל הסוסים.
לא ברור לי מדוע אין בכל בית ספר נוהל חירום ורשימת הורים,
למקרים כאלה, כאשר צריך כמה שומרים.
אין לי ספק כי יהיו הרבה מתנדבים.
אשר מוכנים, על-מנת לא להשבית תורה,
לעמוד בתורנות בשער, לעשות את העבודה,
"הכל-כך קשה".
איך מישהו יכול להסביר את המחדל המטופש,
הגורם להורים רבים, לעמוד במצב כל-כך מיואש.
לקחת יום חופש, ולא להגיע לעבודה.
גם אם השאירו במשרד - משימה מאוד חשובה.
אני בהחלט מכבדת את תפקידו של השומר - המאבטח,
אך נראה לי כי כמה הורים - היו יכולים להיות אחראים על המפתח,
להגיע לבתי הספר ולפתור בעיה לכל האחרים,
ולא להסכים לכך - כי לא יתקיימו לימודים.
