מי שאינו יודע מתמטיקה כמוני, שיירגע, אעזור לו לנתח את המשוואה - 1 + 1 + פייסבוק = אפס.
ה-1 הראשון. הבוקר קיבלתי רשימה ארוכה בפייסבוק שהתארגנה כקבוצת פעילים רחבה מכל המחאות, מכל הארץ, מכל המינים ומכל הצבעים להקמת מפלגה עממית ענקית שתרוץ לכנסת בשם "העם והמחאה החברתית". בעיקרון התפלאתי, אחר-כך שמחתי, ולבסוף הרמתי גבה... ואיפה אני ברשימה?
כתמים המאמין בכל דבר ואדם עד ש... הגבתי. בין לבין הודיתי למי שפרסם את הרשימה וגרע את שמי (ד"א, מיד התנצל...), שאחרת הייתי עושה זאת בעצמי לאחר שבאותה רשימה היו "גדולי עולם" כמו
דפני ליף ושות'.
אז הגיעו התגובות שיישרו לי את המוח. רבים וטובים ביקשו מהליצן ששרבב את שמם - שימחק אותם, ואחרים התחילו במלחמת אחים. מיד הבנתי שכל הסיפור הזה היה פרי דמיונו הקודח של חסר סמכות בנדון. וחזרנו לנקודת ההתחלה.
העניין השני, שנקרא גם הוא 1, משאיר את הבעיה בעינה: המחאה הציבורית לאן? מבחינתי - רק בריצה מאוחדת לכנסת, ומאחר שהדבר חילחל כבר לכמעט כולם, אז השאלה נשארת: מי, ואיך?
הגענו לפייסבוק. סיפרו לי שמחאות בדור הנוכחי מתחילות ומסתיימות בעזרת הפייסבוק, ואפילו הראו לי קבלות שמשטרים ערביים לא מעטים נפלו בעזרת כלי המשחית המודרני הזה של מארק צוקרברג. כשאני משוטט בפייסבוק, בא לי לצעוק: אינעל-אבוק! יש שם כל כך הרבה מחאה, שמרוב מוחים לא מוצאים שום יער שמספר באמת מה הולך לקרוא.
הבנתי שהתוצאה הסופית שווה = אפס. לא רק שבינתיים יש לנו אפס הצלחה, אלא שמלחמות ה"גנרלים" אותם אנחנו מוקיעים, עברו מהר מאוד (כמו בכל המחאות לאורך עשרות השנים שעברו...) - למלחמות נוטפי ריר שטוענים לכתר המלוכה בממשלה, בכנסת, אבל קודם כל על המיקרופון בכיכר.
מה רציתי לומר? 1. שהמשוואה הזו מרגיזה את האינטליגנציה שעדיין מרחפת לה איפשהו בחלל מוחי.
2. שהנורמה הזו של "אי-אפשר לאחד כוחות" כי היהודים אוהבים אחד את השני...עד הכיס, מרתיחה אותי.
3. שביבי וכנופייתו היודעים טוב מאוד שעקב האכילס של המהפכה נמצא חשוף בתוך המהפכנים - ולכן הוא (ביבי) מסודר הרמטית ולא רק תיאורטית.
4. שלמרות הכל, צריך יהיה לעשות את מה שצריך לעשות, וגם אם ריחו של מהפכן אחד אינו נעים למהפכן אחר - ראבאק - האויב כה אכזר לנו, שאין לנו פשוט ברירה, ונאלץ לישון יחד כדי לקום סוף-סוף בוקר אחד לשחר חדש - וההפתעה תהיה שלא
אהוד ברק יהיה הנואם המרכזי שם...