גזירות הנאצים ועוזריהם נגד יהודי המזה"ת

העובדה שרדיפת היהודים על-ידי הנאצים ועוזריהם טרם מלחמת העולם השנייה ובמהלכה לא הייתה רק באירופה, אלא גם בסין, מקומות מסוימים באסיה וגם ב"שכונה" שלנו, מחלחלת לה לאיטה במהלך השנים האחרונות לשדות הידיעה הכללית של הציבור. בשורות הקרובות אנסה לסקור סקירה קצרה, אך בוודאי שלא ממצה, של עיקר הרדיפות אשר בוצעו על-ידי הנאצים ומשטרים משתפי פעולה עימם במזרח התיכון. חשוב לציין שממשלת גרמניה וממשלת ישראל מכירות בחלק מאותן רדיפות באופן המזכה את אותם יהודים שנרדפו במענקים וזכויות נוספות. יוצאי אותן קהילות, אשר חוו רדיפות וגזירות אלו עדיין לא קיבלו את ההכרה המלאה בדעת הקהל בגין קורותיהם ובהחלט יש מקום להעמיק את הידע בנושא.

מרוקו ואלג'יר

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה צרפת על-ידי הנאצים, אשר הקימו בה את ממשלת הבובות של וישי. צרפת הקולוניאלית שלטה באלג'יר ובמרוקו והשיתה על יהודי קהילות אלו גזירות ספציפיות, אשר כללו סילוק מכל בתי הספר הציבוריים, פיטורין ממשרות ציבוריות של כל היהודים, רישום רכוש וביצוע הגבלות תנועה. על השכונות היהודיות (שכונו "מלאח") הוטל עוצר בחלק מן הזמן. מלך מרוקו הוציא צווים ספציפיים בדבר הגבלות כנגד היהודים, אשר חלקם בוצע וחלקם לאו. כמו-כן, כנגד היהודים הייתה אפליה בחלוקת תלושי מזון אך ורק מעצם היותם יהודים. חשוב לציין שגזירות אלו חלו רק על החלק שהיה בשליטה צרפתית באותה העת, במרוקו. בחלק שהיה נתון לשליטה ספרדית, אז בשלטונו הפאשיסטי של גנרל פרנקו, לא ידוע על גזירות ספציפיות כנגד יהודים, מלבד רישום במוסדות המדינה. חשוב לציין שגם אחרי שחרור מדינות אלו על-ידי הצבא האמריקני במבצע "לפיד", רוב הגזירות נותרו בעינן זמן לא קצר, שכן השלטון האזרחי נותר שלטון פקידות צרפתי, אשר היה כאמור, חלק ממשטר וישי. כיום ממשלת גרמניה מכירה בזכויות חלק מיהודי מרוקו הצרפתית. בישראל מתקיים מאבק משפטי להכרה בזכויות יהודים אלו גם כן. אין עדיין הכרה בזכויות יהודי אלג'יר, למרות שהגזירות מהן סבלו נחשבות קשות יותר.

תוניסיה

גם תוניס הייתה קולוניה צרפתית בעת מלחמת העולם השנייה. כנגד יהודי תוניס יצאו בתחילה רק הוראות בדבר הגבלות תנועה, לאחר מכן נערך ריכוז קהילות מסוימות ברובעים, בהליך דומה להליך הגיטואיזציה שנעשה במזרח אירופה, סילוק ממשרות ציבוריות ואפליה קשה במתן תלושי מזון למול יתר חלקי האוכלוסייה. חלק מיהודי תוניס אף נשלח להשמדה במחנות באירופה ואחרים למחנות עבודה. סיפור ידוע הוא בדבר חובת הקהילה באיסוף זהב לשם מתן כופר בעבור נפשותיה. בהכללה גורפת, ניתן לומר שבתוניס היו מאורעות מרובים של מעשי רדיפה כנגד יהודים, בעיקר מהטעם שקורפוס אפריקה של פילדמרשל רומל שהה בה יחסית זמן רב, בשני "סיבובים" שמקורם במהלכי הקרב בין הגרמנים לבריטים. כיום מוכרים חלק מקהילת יהודי תוניס הן ע"י ממשלת גרמניה, בקרנות מסוימות והן ע"י ממשלת ישראל מכוח שני החוקים הרלוונטיים.

לוב

לוב הייתה נתונה לשלטון הפאשיסטי האיטלקי של בניטו מוסוליני בפרוץ מלחמת העולם השנייה. כחברת מפתח במדינות הציר, שהו חיילים נאצים רבים בערי הקולוניה האיטלקית בלוב. כנגד הקהילה היהודית הושתו גזירות שונות והוקמו מספר מחנות עבודה ליהודים. כמו-כן, יהודים מלוב נשלחו למחנה הריכוז ברגן-בלזן שבגרמניה. הגזירות והרדיפות הספציפיות כנגד יהודי לוב, יחד עם הפצצות שכוונו על השכונות בהן גרו, הביאו לבריחה המונית של יהודים אלו, לכפרים שמסביב לערים המרכזיות. ממשלת גרמניה מכירה בנרדפותם של מי ששהו במחנות וממשלת ישראל מכירה גם בזכויות של מי שברחו בגין הרדיפות.