האמנם הישראלי הוא יפה?

יאיר להמן כתב ומבצע את מחזהו "הישראלי היפה" במסגרת תיאטרון האינקובטור הירושלמי כפילוח עמוק לתוך הנפש של לוחם קרבי לשעבר, מ"מ וקצין סיור חטיבתי, מעלה את לבטיו ומחשבותיו במופע דרמטי קצבי עם חיוך, שמרתק את הקהל מהרגע הראשון ועד לאחרון.

אין ספק, שהמצוקות בהן אנו נתונים כשאויבים מנסיים לכלותינו בכל מאודם, ותנאי המצוקה הכלכליים הניחתים עלינו בשל תאוות הבצע של בעלי המפעלים והיבואנים הקובעים מחירי מזון ומוצרים לא הגיוניים שמקשים על חיינו - כל אלה הם חלקים בפאזל שממנו נוצק האופי של הישראלי. אנו חושבים עצמנו ליפי נפש, כואבים את סבל האחר, מתירים לכל בר-בי- רב להסתנן לארצנו ולקבל כאן זכויות, ומתעלמים מהעובדה הפשוטה שאין ולו צפצוף אחד מפי ערביי ישראל, בעלי הזכות לבחור לכנסת, מילה של ביקורת על אחיהם הרוצחים ומפגעים בנו.

האנרגיה העצומה שמפגין השחקן המוכשר יאיר להמן (ניסן נתיב ירושלים, ומגמת בימוי בסמינר הקיבוצים ולימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה) אנרגיה זו מלכדת בתוכה ביקורת על כל פגמינו עם מבט אוהב וסלחני ועם חיוך לחולשותינו, וקסם בלתי נדלה הודות למשחקו ואופיו, שמותירים אותנו לאחר כל הסערות שעובר הגיבור בים החיים, וכל המלחמות והמאבקים שהוא נוטל בהם חלק בלית ברירה, בתחושה שיש עתיד ויש אור בקצה המנהרה. לא הכל שחור, ועם מבט רחב על כל האספקטים - ועם כל הביקורת העצמית, הרי שזה מה שאנו, ועלינו לקבל את עצמנו על כל צדדי האופי הרבגוני שלנו.

ואם תהיתם למראה "טיסת הקללות" שהוקרנה אמש בחדשות הטלוויזיה, הרי יש בהחלט סיבה טובה למי שהתפרץ מדוע עשה מה שעשה. המירווחים בין המושבים בטיסות התאיידו ואינם. הנוסעים יושבים כה צפוף, עד שנמאס כבר לטוס, ובטח למקומות רחוקים. אם אדם מסב את גב כסאו אחורה - הוא מיצר את תחום זה שמאחוריו, והשמחה והצעקות משתוללים. בקיצור - לטוס היום זה לא תענוג, אלא אם אתה עשיר דייך כדי לטוס במחלקת עסקים, ואז אין טענות ואין התלקחויות. אך רוב העם נתון במלקחיים, כמו במטוס - גם בחיי היומיום. ואם אנו לא כאלה יפים בעיני מישהו מבחוץ - שיואיל ויחיה כאן בתנאים שלנו, ונראה אם לא יתנהג כמונו.

הצגת "הישראלי היפה" מלאה עניין, משוחקת נפלא ע"י המחבר והשחקן יאיר להמן, וגורמת לקהל לצאת עם חיוך על השפתים ועם תחושה מאוד טובה. מה שנדיר בהצגות יחיד, שלא תמיד צולחות להפנט את הצופים. אך סוד קסמו נובע גם משיתוף הקהל ברגעים מסוימים בהצגה וזוכה בתחושת הזדהות מצידם..

שאפו ליאיר להמן ולמנהל תיאטרון האינקובטור אריק עשת, לשעבר מנהל ניסן נתיב ירושלים.