ביום 04.07.14 חשפנו ב-News1, כי עו"ד
רונאל פישר נפגש עם עורכים ב
עיתון הארץ ועם עורכי הדין של העיתון, ובעקבות לחציו, איומיו ותחנוניו נגנז ב-2008 תחקיר סנסציוני שהוכן נגדו על-ידי העיתונאי אמיר זוהר, תחקיר שכלל עדויות וראיות לעבירות פליליות חמורות מצד פישר (חלק ניכר מהמידע הבעייתי נחשף בלעדית, בסופו של דבר, ב-News1).
מסרנו עוד, כי בהמשך הפסיק עו"ד פישר, במפתיע, לייצג את איל ההון
ארקדי גאידמק בשתי תביעות ענק שהגיש בשמו של גאידמק - האחת נגד
עיתון הארץ ו
יוסי מלמן (אז, עיתונאי בהארץ); והשנייה נגד עיתון הארץ וחבר הכנסת לשעבר
יוסי שריד (פובליציסט בעיתון הארץ). דיווחנו גם, כי בין קבוצת שוקן לבין פישר הסתמן לאחר מכן מה שנראה כ"מאזן אימה".
המידע החדש - הסחיטה
עתה אנו מגלים - בעקבות מידע חשוב ומוצק ביותר שהובא לידיעתו, שאף הוצלב בימים אלה, כי עו"ד פישר מסר בזמנו לאדם-מקורב מאוד, כי הוא הצליח לכפות גניזת התחקיר הסנסציוני נגדו לאחר שנפגש עם בכיר מאוד בקבוצת שוקן, ואיים עליו: אם תפרסמו נגדי את התחקיר, אדאג לפרסם בתקשורת מידע שיפיל את
עמוס שוקן. פישר שוחח עם גורם מסוים לפני הפגישה, ושיתף אותו בכוונתו: להשתמש ב"נשק יום הדין" כדי לכפות גניזת התחקיר. לאחר פגישת הסחיטה מסר לאותו גורם
: המסר עבר. הם לא יפרסמו את התחקיר.
פישר הסביר בזמנו לגורם נוסף המקובל על News1, כי פרסום המידע שהחזיק בידיו, שכלל ראיה חפצית, עלול לפגוע קשות בעמוס שוקן, להציגו, בין היתר, כאדם שניצל לרעה את מעמדו הן ביחסיו עם כמה מעובדיו והן ביחסיו עם גורמים בנקאיים ועסקיים, ולפגוע קשות בעסקיו.
קבוצת שוקן ו/או בכירי עיתון הארץ לא טרחו עד עכשיו ליתן דין וחשבון לציבור בכלל ולקוראי הארץ בפרט: מדוע גנזו את התחקיר נגד פישר. כתבי העיתון החרוצים לא נמנעים עתה מדיווחים על מעלליו של פישר - חוכמה גדולה: לאחר התפוצצות פרשת רונאל פישר וכשהוא חלש יחסית, נתון במעצר עד תום ההליכים ודמו מותר בכל אמצעי התקשורת - כאילו כלום; ובמקביל, ולאחר שנים של הימנעות מעיסוק במעלליו של פישר ולאחר שהתגברו כביכול על "מחסום הפחד", לייזום כתבות גדולות, לפרסום, אך זאת תוך הימנעות עיתונאית מטיפול באחת הפרשות והשאלות העסיסיות ביותר בתקשורת הישראלית:
האם רונאל פישר אכן סחט את עמוס שוקן.
מענה לשאלה הנ"ל חשוב מאוד מעבר לחובה לברר עילת גניזת התחקיר נגד עו"ד פישר. האינטרס הציבורי מחייב שנדע כולנו: האם אחד המו"לים החשובים בישראל, הוא עמוס שוקן, חשוף לסחיטה. חובתו הציבורית והתקשורתית של עמוס שוקן היא להזים את דבריו של פישר, אם מדובר לטענתו בכזב מוחלט (בידי News1 מידע חמור ומטריד בעניינו של שוקן), ובמיוחד לדווח לקוראי עיתון הארץ: מדוע באמת נגנז התחקיר האמור.
|
|
תגובת עמוס שוקן (עידכון, 16.06.17):
"ההחלטה שלא לפרסם את התחקיר התקבלה, כי לא היה די בראיות שהיו בידי הארץ באותה עת, זמן רב לפני מעצרו של פישר, כדי לבסס את האמור בתחקיר, וזאת ללא כל מעורבות מצידו".
|
|
|
|
תגובת אמיר זהר לתגובת שוקן
|
|
העיתונאי אמיר זוהר מסר ל-News1, באמצעות עו"ד שומרון אילנית, את התייחסותו באשר לתגובת עמוס שוקן בהסדר הגישור בתיק 13551-07-15 (ציטוט):
תגובתו המאוחרת של מר שוקן, מטרתה לעוול בפגיעה נוספת במשלח ידי כשלא הייתי צד להליך, באומרו על התחקיר: "ההחלטה שלא לפרסם את התחקיר התקבלה, כי לא היה די בראיות שהיו בידי הארץ באותה עת...".
תגובתו של מר שוקן פוגעת במוניטין המקצועי שלי כעיתונאי חוקר, שכבר נפגע מעצם גניזת התחקיר ב-2008. טענתו של מר שוקן כי לא היו ראיות, היא טענה מופרכת מיסודה ויש להצטער כי בחר בה על-אף שהיא אינה נכונה.
מוטב למר שוקן לבחון למשל, כיצד כחודש לאחר גניזת התחקיר משך ידיו עו"ד פישר משתי תביעות ענק בהיקף 70 מיליון שקל שהוא הגיש נגד עיתון הארץ בשם מעסיקו דאז, ארקדי גאידמק.
למיותר לציין, כי כל פרק ופרק בתחקיר ש עיתון הארץ גנז היו בו כל הראיות העיתונאיות המקובלות, במסמכים רשמיים, כתבי תלונות, הקלטות וראיונות עם שלל "נפגעי" רונאל פישר, כפי שנהגתי לפרסם מטעם הארץ ב-15 השנים בהן עבדתי בקבוצה בשלל תפקידי כתיבה ועריכה.
רק לשם דוגמה אחת מיני רבות - הפרק הראשון שבתחקיר עסק בתלונה על הטרדה מינית שהושתקה בהסכם תשלום למתלוננת נגד פישר. הראיות כולן הובאו כולל אמירות של מי שהייתה אז ראש לשכת עוה"ד במחוז תל אביב, אורנה לין, וכולל הסבר מצד המגשרת עו"ד מאיה צחור. אלא שב הארץ, למרות קיום הראיות, בחרו לגנוז ו"לאתרג" את פישר.
מן הראוי שתגובת שוקן, כאילו לא היו בפני הארץ ראיות, לא הייתה נאמרת ואף טוב וצדק יעשה אם יחזור בו בעצמו בעניין זה".
|
|
תפוס כינוי יחודי
השידור הציבורי חייב לצופיו עובדות ולא תעמולת יחסי ציבור 
