|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חוק "המים הקרים" הלא ידוע <br>
|
לא רבים יודעים כי קיים חוק בשם "חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים) 1986" - המחייב מוסדות ציבוריים ובנייני ציבור כמו משרדי ממשלה ועירייה, בנקים, קופות חולים, בתי חולים, בתי קולנוע, בתי ספר, הביטוח הלאומי ובמקומות דומים, להציב מתקן מים קרים לטובת הציבור "במקום מרכזי וגלוי לעין"
|
|
מתקן מים קרים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מנהלי מוסדות ומבני ציבור, מנצלים את העובדה כי רוב הציבור לא יודע ומכיר חוק זה ומכיוון שכך לא יתלונן ועל כן לא מתאמצים במיוחד להציב מתקן שתיה חינמי לרשות הציבור או שמציבים מתקן כזה במקום נסתר ולא גלוי לעין הציבור ולמעשה הם עוברים על החוק.
סביר להניח, כי לו הציבור הרחב היה מכיר את החוק ומודע לסעיפיו ועומד על זכותו לקבל מים קרים במוסדות ומבני ציבור היו מנהלי מקומות אלה מתאמצים יותר להתקין בתחומם מתקני מים קרים לטובת הציבור ולא מסתכנים בקנסות הצפויים לעוברים על חוק זה.
וזו לשון החוק שנקרא בשמו הרשמי המלא: חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים), תשמ"ז - 1986:
א' - " לא יפתח אדם, לא ינהל ולא יחזיק בניין ציבורי, בין כבעל ובין באופן אחר, אלא אם כן מותקן בו מתקן שתייה".
ב' - " מתקן השתייה יוצב במקום מרכזי, הנראה לעין הציבור: "העובר על הוראות החוק, דינו קנס, ובעבירה מתמשכת- קנס נוסף...לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שהנאשם קיבל הודעה בכתב על אותה עבירה או לאחר הרשעתו".
חוק צודק וראוי ואף חברתי
חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים), תשמ"ז - 1986 הוא חוק צודק וראוי. בל נשכח, ששתיית מים קרים במיוחד בארץ חמה כמו שלנו היא לא רק מרעננת ומשפרת הרגשה- אלא היא גם צורך בריאותי ומסייעת לתפקוד בריא של גופינו . אי-שתיה מספקת במיוחד בימי קיץ חמים עלולה להביא ולגרום לנזקים ובעיות רפואיות ואף לעיתים להתייבשות דבר המצריך לעיתים אשפוז. החוק הוא גם חוק חברתי, שכן יש אנשים, ובמיוחד מיעוטי יכולת שאין ידם משגת לשלם המחירים הגבוהים והמופקעים שנגבים במזנונים ובתי הקפה עבור בקבוקי מים וסוגי שתיה אחרים.
יש מנהלי ומוסדות ציבור לא מעטים שמתחכמים עם החוק ומפנים את מי שמבקש לשתות מים למטבח או חדר האוכל של העובדים שלעיתים ממוקם בקומה עליונה מרוחקת מהעין או במרתף אפלולי נסתר. שלא יהיו הבנות גם במקרה כזה עוברים למעשה מנהלי מוסדות ומבני ציבור על החוק כלשונו המחייב הצבת מתקני שתיית מים קרים במקום מרכזי וגלוי לעין.
יש גם מקרים, כך אני מעריך, שמנהלי מוסדות ומבני ציבור אומנם מציבים מתקני שתיה חינמיים (קולרים)לטובת הלקוחות במקום גלוי אולם דואגים לנתקם במכוון הן מהחשמל והן ממערכת המים גם כדי לחסך בחשמל ומים אבל בעיקר כדי ל"עודד" ולאלץ למעשה את הציבור להגיע למזנון או בית הקפה של המוסד או המבנה הציבורי ולשלם שם בלית ברירה מחירים גבוהים ואף מופקעים עבור בקבוק שתיית מים. לעיתים הדבר נעשה לבקשת ולחץ בעלי המזנונים ובתי הקפה השוכנים במקום. גם כאן עוברים מנהלי המוסדות על חוק "המים הקרים" הקובע כי על מתקן השתייה החינמי לטובת הציבור להיות " שמיש בשעות הפעילות בבניין הציבור".
חובת הגשת "מים צוננים" במסעדות
אגב, חוק "המים הקרים" מתייחס גם לחובת הגשת מים צוננים במסעדה, בית אוכל וכיוצא באלה. וכך נאמר בסעיף 3 של החוק: "מי שמנהל או מחזיק, בין כבעל ובין באופן אחר, מסעדה, בית אוכל, בית קפה או מקום כיוצא באלה שבו מוגש אוכל, יגרום לכך שיוגש לכל לקוח קנקן מי שתיה צוננים, ללא תשלום.
אין ספק לגבי חשיבותו של חוק "המים הקרים". האם הוא נאכף כראוי? איך מוסברת העובדה כי למרות שהחוק זה אינו חדש, רוב רובו של הציבור אינו יודע כלל על קיומו ואינו מודע לו . אי-ידיעת החוק מצד הציבור מקלה על מנהלי המוסדות לא לקיים את החוק, בטח לא כלשונו. האם מישהו בממשלה לא רוצה שנדע על החוק? כמה כתבי אישום הוגשו נגד בעלי מוסדות ציבור שעברו על חוק זה? פורסם כי הוגשה תביעה ייצוגית כנגד רשת בתי קולנוע ידועה בארץ בטענה שהיא מפרה את החוק שמחייב אותה להציב בבתי הקולנוע מתקני שתייה חינם אין כסף לציבור.
לבסוף הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. ובו נקבע כי הרשת תציב מתקני מים במקום מרכזי ונראה לעין בכל אחד מבתי הקולנוע אותם היא מפעילה, כמו-כן התחייבה הרשת במסגרת הסכם הפשרה להעניק כרטיסי קולנוע חינם או בהנחה לעמותות ולגופים שונים כמו וראייטי, אקים וקו לחיים בסך כולל של 150 אלף שקלים.
הממונה על אכיפת החוק-שר הפנים
בחוק "המים הקרים" או בשמו הרשמי: חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים), תשמ"ז - 1986, נקבע כי מי שאחראי לאכיפת החוק הוא שר הפנים.
מעיון בסעיפי החוק אני למד כי לשר הפנים יש סמכות בחוק לפטור במקרים מסוימים מוסדות ציבור מחובת הצבת מתקני שתיה של מים קרים בתחומן. וכך נאמר בסעיף 8 של החוק "השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לתת פטור כללי מחובת התקנה של מיתקן שתיה לגבי סוג מסוים של בניינים ציבוריים"- מעניין ומסקרן כמה פטורים מסוג זה, אם בכלל, ניתנו למוסדות ציבור מאז הוחל החוק. ואם כן ניתנו פטורים מעניין לאילו מוסדות ציבור ניתנו.
|
| תאריך:
|
27/07/2015
|
|
|
עודכן:
|
28/07/2015
|
|
אלי אלון
|
|
חוק "המים הקרים" הלא ידוע
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
רן הסקרן
|
28/07/15 08:21
|
|
|
|
2
|
|
רותי היקרה
|
29/07/15 19:23
|
|
"לכישרון וליכולת הניסוח המופגנים כאן יש הכוח הדרוש לפרוץ למקומות אחרים", כך כתבתי בעתו על ספר שיריה הראשון של פזית אלעזר, "המקום בו גועשות המילים" וחשתי עצמי בטוח באמירתי, על-אף שקטונתי. כתבתי כך כי באופן כללי היה מיקומם של השירים, על יופיים ומיוחדותם, קרוב מאוד לרחם ולסביבתו החמה, תרתי משמע, וכפי שניבאתי וקיוויתי, היא פלשה משם אל מחוזות הלב, הנפש והנוסטלגיה. לפי כך זכינו כאן בשירים שונים ומורכבים על אהבה לגוף, וללב, ולשירה, ולנפש שאבדה לה - מה שאכן נותן לאותה אהבה פָנים רבות כמוצהר על ידה בכותרת הספר. אם איני טועה יש בשיר הבא, מן הבולטים לטעמי, לפחות חלק מן המרכיבים האלה:
|
|
|
|
|
אחוז גבוה מהמקרים של סרטן הן אבחנה ראשונית שגויה. שגיאה זו עלולה להוביל לעיכוב בטיפול הרפואי, ובמקרים חמורים לחוסר יכולת לטפל.
|
|
|
|
|
בשנת 2013 הוגש ערעור לבית המשפט העליון בנוגע להחלטה בית-ספרית להעביר תלמיד לבית ספר אחר על-רקע חשד שפגע פגיעה מינית. הערעור הוגש לאחר שבית משפט לעניינים מנהליים1 החליט להשאיר את החלטת ההעברה על-כנה. בית הספר החליט להפריד בין שני התלמידים לאחר שאחד מהם התלונן במשטרה שהאחר פגע בו מינית. אף על-פי שתיק החקירה נסגר מחוסר ראיות, סבר צוות בית הספר כי אי-אפשר לבצע הפרדה יעילה בתוך בית הספר והתרשם כי מצבו הנפשי של התלמיד שחווה פגיעה אינו מאפשר לו ללמוד בכפיפה אחת עם התלמיד החשוד כפוגע. בית המשפט העליון קבע שהחלטת בית הספר סבירה, ואימץ את השיקולים החינוכיים של אנשי המקצוע באשר לסיבות ההכרחיות לביצוע ההרחקה. בית המשפט הסביר שבהכרעתו הוא אינו דן בסוגיית האשמה, אלא מנסה להחליט אם החלטת הרשות החינוכית היא החלטה בלתי סבירה באופן המאפשר לבית המשפט להתערב. בית המשפט העליון קבע כי הפרדה בתוך בית הספר עלולה להעצים את המתח, והביא בחשבון את פגיעותו של הנפגע בשל מאפייניו האישיותיים.
|
|
|
|
|
אוכלוסיית העולם מזדקנת, כאשר העולם המערבי ויפן צועדים בראש. בארה"ב אחד מכל שמונה חצה את גיל 65 נכון לשנת 2010, בישראל אחד ל-10. תוך כ-40 שנה בארה"ב אחד מכל חמישה יחצה את גיל 65, בגרמניה ובאיטליה אחד מכל שלושה ובארץ אחד מכל שמונה.
|
|
|
|
|
לסובלים מחרדות טיסה הייתה השנה האחרונה לא קלה. היעלמות המטוס המלזי מעל לאוקיינוס ההודי במרס 2014, הפלת מטוס נוסעים מעל שמי אוקראינה על-ידי מה שנראה כפעולה של המורדים הפרו-רוסים, וריסוק של טיסת ג'רמן ווינגס בהרי האלפים על-ידי טייס המשנה האובדני, העלו את רף הפחד אצל החרדים מטיסות. חרדת טיסה, בדומה לפוביות אחרות, היא לא בהכרח רציונלית, ולכן דווקא המחשה של הסיכון באמצעות השוואה לתחומים אחרים בכוחה להרגיע. כך, למשל, מספרים מראים שהסיכוי למות כתוצאה מהרעלת מזון מהאוכל המוגש בטיסה הוא גבוה יותר מאשר הסיכוי להתרסקות. מחקרים נוספים מראים שמספר מקרי המוות בשנה כתוצאה מזיהום אוויר שנגרם על-ידי ענף התעופה גדול פי עשרה ממספר קורבנות אסונות תעופה (1,000 לעומת 10,000). נתון זה, שאמור להרגיע את החרדתיים שבינינו, דווקא מלחיץ את ענף התעופה, שמתמודד היום עם יעדים שאפתניים של ממשל ארצות הברית והאיחוד האירופי [קישור]/ שמכוונים להפחתת פליטות פחמן ומזהמים לאטמוספירה.
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
