שמה של דניאלה יקירה עשוי להיות מוכר לכם כמי שהייתה מספר ארבע ברשימת "עם שלם" של הרב חיים אמסלם בבחירות לכנסת. בחיי היום-יום שלה, שבהם נשארה לאחר שאיש מרשימתה לא נבחר לכנסת, היא אם לתלמידה בכיתה ט' באולפנית שח"ם בקריית אתא. איתרע מזלה והיא גם נכה המרותקת לכיסא גלגלים. בחודש מרס האחרון ניצחה בבית משפט השלום את עיריית קריית אתא כשדרשה לקבל פיצויים על כך שבית הספר שבו לומדת בתה אינו מונגש לנכים. בית המשפט קבע אז כי עיריית קריית אתא הפרה את חובת ההנגשה וגרמה עוולה אזרחית ליקירה. אולם למרות אותו פסק דין, גם היום - חצי שנה לאחר אותו פסק דין ולאחר שכבר נפתחה שנת הלימודים תשע"ו - לא הונגש בית הספר לנכים.

יקירה תבעה בשנת 2014 את עיריית קריית אתא, את ראש העירייה יעקב פרץ ואת מנהל מחלקת התחזוקה בעירייה, דוד פרץ, בטענה כי נגרמה לה ולבעלה - שגם הוא מרותק לכיסא גלגלים - עוולה בכך שהעירייה לא עמדה בחובת ההנגשה הנגזרת מחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות.

פסק הדין, שניתן במרס 2015 על-ידי השופטת רויטל באום בבית משפט השלום בחיפה, קבע כי על-אף שיקירה הודיעה לעירייה כבר בינואר 2013 על כך שבתה אמורה ללמוד באולפנית שח"ם ושבשל כך יש להנגיש את בית הספר - בוצעו רק התאמות חלקיות ורק כשנתיים מאוחר יותר. בשל כך, קבעה באום שהעירייה הפרה את חובת ההנגשה שהוטלה עליה.

"על העירייה היה לבצע את התכנון המפורט ואת עבודות ההנגשה כבר החל מחודש יוני 2013, "עם קבלת ההתחייבות התקציבית". עם זאת, בשים לב שהתאריך המופיע על הנוהל הינו מועד מאוחר יותר (נובמבר 2013), הרי שיש לראות במועד מאוחר זה כמועד בו היה על העירייה לבצע את האמור. בפועל, משבוצעו העבודות רק בסוף שנת 2014, קרי כשנה מאוחר יותר, יש לקבוע, כי העירייה הפרה גם את חובת ההנגשה הכללית; בנסיבות העניין, מדובר בפרק זמן החורג ממתחם הסבירות שאינו עולה בקנה אחד עם לשון הסעיף בנוהל משרד החינוך 'עם קבלת ההתחייבות התקציבית'", נכתב בפסק הדין. "משהפרה העירייה את חובות ההנגשה החלות עליה (הן את החובה הפרטנית והן את החובה הכללית), עולה הפרה זו כדי עוולה אזרחית כמשמעותה בסעיף 19נא לחוק, והתובעים, כהורים לתלמידה בבית הספר וכבעלי מוגבלות – זכאים לקבלת הפיצוי בהתאם להוראות החוק".

בשל כך, נפסק כי עיריית קריית אתא תשלם לבני הזוג יקירה 20,000 שקלים בתוספת 1,600 שקלים הוצאות ו-7,400 שכר טירחת עורכי דין.