בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
הכניסה הראשית לוילת שרובר [צילום: אלי אלון]
|
|
|
סיפורה של וילה שרובר בירושלים
|
היא הייתה אחת הווילות הגדולות והמפוארות ביותר בירושלים לאחר קום המדינה ושימשה מקום מפגש לשמנה וסלתה של החברה הירושלמית ● כיום היא עומדת שוממה ומוזנחת
|
במסגרת אירועי "בתים מבפנים" בירושלים, נערכו בסוף השבוע (ו' 23.10.15) סיורים מודרכים בוילה שרובר השוכנת ברחוב פינסקר 2 בשכונת טלביה בירושלים. לציבור הרחב ניתנה אפשרות לבקר ולסייר בתוך הווילה המיתולוגית רחבת הידיים מוקפת החומה המתפרשת על שטח של כ-1,800 מ"ר על קומותיה, מפלסיה וחדריה הרבים, וכן בשטח חצר הגדולה המקיפה את הווילה. לרוב רובם של משתתפי הסיור, כך אני מתרשם, הייתה זו הפעם הראשונה שהם זוכים לבקר בתוך וילה מיתולוגית זו. מי שציפה לווילה מפוארת, מרוהטת ומצוחצחת ושמורה היטב, גם אם לא מתגוררים בה כיום אנשים, התאכזב קרוב לוודאי, שכן הווילה שהייתה, כאמור, הגדולה והמפוארת בירושלים, שלאחר קום המדינה, עומדת מזה תקופה ארוכה בשיממונה עזובה ומוזנחת, מהווה משכן להומלסים ולאורחים בלתי קרואים. הבית נטוש, מלא אבק, קירותיו הפנימיים מקושקשים בכתובות ובציורי גרפיטי. השטח הגדול המקיף את הווילה שפעם היה גן גדול, מפואר, עם בריכת שחייה - הפך לשדה קוצים גדול. לא לחינם התבקשו משתתפי הסיור בחוברת הסיורים של "בתים מבפנים" לבוא לסיור בווילת שרובר "במכנסיים ארוכים ובנעליים סגורות".
|
נבנתה בשנות ה-50 והייתה מהמפוארות בירושלים
|
|
|
|
הצד הדרומי של בית שרובר [צילום: אלי אלון]
|
|
הווילה תוכננה ונבנתה בין השנים 1958-1954 עבור התעשיין איל הפלדה מיילס מ. שרובר ורעייתו גיטה שרובר - זוג פילנתרופים ירושלמים שתרמו בין השאר סכומים ניכרים להקמת תיאטרון ירושלים הממוקם מול הווילה. שטחה של הווילה, כאמור, כ-1,800 מ"ר והיא הייתה מוקפת בגן ששטחו כשישה דונמים. את הווילה תכננו האדריכלים הנודעים מוונצואלה: קרלוס גיננד, מוזס בן אשראף ואמיליו וסטוטי. משרד האדריכלים הוונצואליים התמחה בבניית בתי עשירים. על מלאכת עיצוב פנים הבית הופקדה בכירת מעצבות הפנים בישראל של אותן שנים - האדריכלית דורה גד, מי שעיצבה מבנים ציבוריים וממלכתיים רבים בארץ ובהם הכנסת מוזאון ישראל ולימים יוענק לה פרס ישראל לאדריכלות (1965). הווילה בנויה בסגנון מודרניסטי. היא בעלת שלוש קומות, כאשר לכיוון רחוב פינסקר ישנה קומה אחת, ושתי קומות נוספות שוכנות, מתחת לקומת מפלס רחוב פינסקר. פונות לעבר רחוב דובנוב ולעבר הגן הגדול. למבנה גג דמוי פירמידה הפוכה, המעוטר בפסיפסים צבעוניים. בקצה המזרחי של המבנה נבנה גרם מדרגות מעוגל, המזכיר מדרגות ספינה, ולא פעם כונה מבנה וילת שרובר "בית האונייה". שכן הזכיר במבנהו צורת אונייה. את הבית מצפים עבודות מוזאיקה ייחודיות של האמן קורנליוס זיטמן ואת קירותיו קישטו מיטב יצירות האמנות, בהן יצירות של מודליאני, מגריט ופיקאסו. בקומה השנייה מוקמו חדר אוכל גדול, מטבח ושני חדרי אורחים פתוחים לנוף. בקומה התחתונה היו חמישה חדרי שינה מרווחים, עם שירותים צמודים לכל חדר ויציאה ישירה לגן. חדרי האמבטיה היו מפוארים מאוד. מימין לכניסה הראשית של הווילה, קיים חדר סגור מוגף בשער תריס ואני מעריך ששימש לחנייה מקורה של רכבי משפחת שרובר ואורחיהם. אחד ממשתתפי הסיור שמעיד על עצמו כשכן של בית שרובר, מספר לי כי בחניון הרכב בבית שרובר היה שער חשמלי, אולי הראשון בירושלים, אבל אין לי אסמכתאות לכך ואני לא בטוח בכך.
|
גן גדול עם בריכת שחייה ו"ביתן תה"
|
|
|
|
חצר וילת שרובר והבית הנוסף שבנתה [צילום: אלי אלון]
|
|
את הווילה רחבת הממדים הקיף גן בשטח גדול של כשישה דונמים, שכלל מדשאות, עצי וצמחי נוי. הגן עוצב ותוכנן (1956) על-ידי אדריכלי הנוף חתני פרס ישראל ליפא יהלום ודן צור. בפינת המערבית של הגן נבנה בית תה שעוצב בצורת קונכייה ורצפתו עוטרה בפסיפס במרכז הגן הוקמה בריכת שחייה בצורת שלולית. הווילה והגן שימשו בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת מקום מפגש לשמנה וסלתה של החברה הירושלמית. בני הזוג שרובר אירחו בווילה ובגן סביבה את ראשי מדינת ישראל, חברי כנסת, אלופי צה"ל, שופטים, פרופסורים, עיתונאים, סופרים שחקנים, על באי ביתם וחבריהם של בני הזוג שרובר נמנו דמויות בולטות בציבוריות הישראלית ובניהם יצחק ולאה רבין, האלוף עוזי נרקיס, הנשיא לעתיד חיים הרצוג וראש הממשלה לוי אשכול, ציפורה שרת. בוילה המפוארת ובגן על שפת הבריכה, נערכו נשפים ותצוגות אופנה, בהשתתפות אנשי החברה הגבוה של מדינת ישראל. המסיבות והנשפים זכו לסיקור בולט של מדורי הרכילות בעיתוני התקופה. הבית והפאר בו היה מאוד חריג, ובולט בנוף הירושלמי השמרני והצנוע. אחד ממשתתפי הסיור בווילה במסגרת "בתים פתוחים" סיפר, כי בתקופת היותו ילד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, נהגו הוא וחבריו להציץ בהתפעלות מבעד לחרכים הצרים בחומת גדר האבן של הווילה על הרוחצים בבריכה, שכן מעולם לא נתקלו בבית פרטי שבו בריכת שחייה. ככל הידוע בתקופת שהווילה נבנתה היא הייתה הבית היחיד שבו בריכה פרטית.
|
על גיטה ומיילס, שרובר בעלי הבית
|
|
|
|
בית התה המעוצב כקונכיה [צילום: אלי אלון]
|
|
גיטה שרובר נולדה ב-1917. בריגה בתם השנייה של בטי וליאופולד בלסון. בשנת 1930 עברה המשפחה לברלין שבגרמניה. שני הוריה נרצחו על-ידי הנאצים בתקופת השואה. בשנת 1934 עלתה לארץ ישראל עם קבוצת "הבונים" שהצטרפה לפלוגת הקיבוץ המאוחד "שער הנגב" בגדרה (לימים קיבוץ כפר סאלד). היא נישאה לג'ורג' פאפה, חברהּ מהתנועה ובשנת 1945 נולד בנה היחיד גבי, תקופה מסוימת גרו בתל אביב ואחר-כך עברו לירושלים. בשנת 1949 התגרשה מבעלה גורג'. פאפה. גיטה החלה לעבוד במשרד החוץ, במחלקה לאירוח אח"מים. בשנת 1954 התבקשה לארח את מיילס שרובר, איל-פלדה יהודי עשיר מוונצואלה שהגיע לביקור בישראל והוזמן לסעוד עם משה שרת ולוי אשכול. כעבור שנה ב-1955 נישאו השניים. שרובר היה אז גרוש ואב לשתי בנות, מבוגר מגיטה ב-20 שנה, ובתוך זמן קצר כבר ביקש את ידה. לאחר שנישאו התגוררו בני הזוג בקראקס, בניו-יורק, בלונדון ובשוויץ לסירוגין. בסוף שנות ה-50 עברו להתגורר בווילה שנבנתה עבורם בשכונת טלביה והפכו חיש מהר למוקד משיכה חברתי לאליטה הישראלית.
|
המדינה דחתה הצעה שהבית יתרם לה
|
|
בשנת 1976, לאחר מותו של מיילס מ. שרובר, הציעה אלמנתו גיטה שרובר להעניק את הווילה במתנה למדינת ישראל כבית אירוח רשמי לאורחי הממשלה ולרמי מעלה אחרים. ממשלת ישראל ומשרד החוץ, לאחר בדיקה, סירבה להצעה בשל העלויות הגבוהות של החזקת הבית כבית אירוח. לבסוף, בתחילת שנות ה-80, מכרה גיתה את מבנה הווילה הגדולה ומחצית משטח הגן ובנתה בחלקו התחתון של הגן הקרוב לרחוב דובנוב בית קטן יותר עבורה ועבור בנה גבי. בית זה תוכנן על-ידי האדריכל דוד רזניק וגם הוא מבנה מיוחד. משתתפי סיור "בתים פתוחים" סיירו גם במבנה זה. בשנת 1988 נפטר ממחלה קשה גבי שרובר, בנה האהוב והיחיד של גיטה. גבי שירת כקצין מודיעין, למד משפטים באוניברסיטה העברית ואחר-כך עבר לניו-יורק, שם ניהל את עסקי המשפחה. מכריה מספרים כי מותו "שבר" את גיטה והיא התקשתה לחזור לעצמה. מאז מותו היא פעלה רבות להנצחת שמו. לזכרו הקימה את קרן גבריאל שרובר שמכספיה הוקם "בית גבריאל" בחוף צמח בכנרת על שמו של גבי שרובר. במשך שנים עמדה הווילה של משפחת שרובר ריקה רוב הזמן, למעט תקופה קצרה שבה החליפה את בית הנשיא שעבר שיפוץ, בימי חיים הרצוג, ב-2004 נפטרה גיטה שרובר בגיל 87 והובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול. באוגוסט 2013 פורסם שווילה שרובר מוצעת למכירה, במחיר של כ-120 מיליון שקלים. הווילה נמכרה לבסוף בדצמבר 2014, במחיר של 70 מיליון שקלים. זהות הקונה נשמרת בפרטיות. במהלך הסיור פניתי למדריך הסיור ושאלתי מי קנה את הנכס. התשובה שקיבלתי: האיש מבקש לשמור על פרטיותו.
|
|
תאריך:
|
27/10/2015
|
|
|
עודכן:
|
27/10/2015
|
|
אלי אלון
|
סיפורה של וילה שרובר בירושלים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
סודיות מוזרה.
|
27/10/15 15:07
|
|
|
|
בנצי 25
|
27/10/15 15:29
|
|
2
|
|
למר אלון
|
27/10/15 16:53
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
29/10/15 12:48
|
|
|
|
לאהוד - טעית
|
29/10/15 20:48
|
|
3
|
|
שבץ חלובה
|
29/10/15 20:07
|
|
4
|
|
מילי
|
27/02/19 00:55
|
|
בהיעדר מדיניות ברורה, באחריותה של כל חברה המעסיקה יהודים וערבים, למנוע תרחישים של אלימות ומתח, בכדי להמשיך את הפעילות השוטפת ולמנוע פעילות של מפגע בודד.
|
|
|
השופט: אלדד נבו, בית משפט השלום בכפר סבא
|
|
|
"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל": זו אחת האמונות החשובות ביותר בחייה של נוהא חאשד, מדענית מצרית בת 51, שמתגוררת בימים אלה בישראל. חאשד היא אחת המוסלמיות המאוימות ביותר בעולם: היא סבלה עינויים ומאסר ארוך במצרים, ונמלטה לישראל בעור שיניה אחרי פרוץ האביב הערבי וחילופי השלטון במצרים.
|
|
|
רוח הקרב בחצי-האי סיני השתנתה במהלך 2015, בעקבות ההחלטה של הארגון הג'יהאדיסטי המרכזי שפועל באזור להישבע אמונים לארגון 'המדינה האיסלאמית' (דאעש). התפתחות זו מעמידה אתגרים בפני מצרים ובפני ישראל, שהיא מטרה פחות מיידית, אולם במקביל, היא מייצרת פתח להחלשת התבצרותו של הארגון בסיני.
|
|
|
ככל שחולף הזמן, נראה כי גל הטרור והאלימות הפלשתיני לא יחלוף בקרוב וישראל תצטרך להתמודד עימו עוד זמן רב. הצלחת פיגועי הדקירה והדריסה מעודדת את הפלשתינים, וההסתה הארסית באמצעי התקשורת והרשתות החברתיות "מדביקה" צעירים פלשתינים נוספים בחיידק הטרור.
|
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|