אסור שחברת החשמל תהיה רכוש נטוש

כולם זועמים על עובדי חברת החשמל שלכאורה השתלטו על החברה המונופוליסטית ועושים בה כראות עיניהם, כאילו היא רכושם הפרטי. אבל ניתוח הגורמים שהביאו לקריסת מערכת החשמל חייב להוביל כול בר-דעת למסקנה אחת ברורה: האשמים בקריסת שרותי חח"י הם ההנהלה בראשות היו"ר יפתח רון-טל, המנכ"ל עופר בלוך, וחבורת הניהול הבכירה, שלא ידעו להעניק סדר עדיפות ראוי ונכון לתיקונים הנדרשים, ולא הכינו את החברה לאירועים בלתי צפויים כמו הסופה החריגה בעוצמתה שהלמה בישראל. עם זאת יש להבהיר, כי בפרשה החמורה הזו של התמוטטות מערכת החשמל קיימים הרבה אשמים וחלקם הגדול כלל אינם אנשי חברת החשמל. כולם אשמים במידה כזו או אחרת, אבל כנראה שאף אחד אינו רואה את עצמו אחראי למפולת.

כדי להבין על מה מדובר ראוי להביא מספר דוגמאות.

הרשויות המקומיות בישראל גובות מדי שנה מיליארדי שקלים כדמי ארנונה האמורים לאפשר יצירת מערכת ניקוז עירונית יעילה שתמנע הצפות ושיטפונות, זו אינה תקלה תולדת מחדל של חברת החשמל. אם מערכת ביוב עירונית נסתמת מאשפה שלא פונתה במועד וגורמת הצפות חמורות הגוררת הפסקות חשמל, זו אינה אשמתה של חברת החשמל. אם הרשות המקומית לא דאגה במועד לגיזום של עצים ליד קווי חשמל עירוניים ובעת הסופה נשברים העצים ומנתקים רשתות חשמל מרכזיות זו אינה אשמתה של חח"י. אם מאות קווי מתח גבוה קורסים בגלל מכות רוח עזות ובלתי צפויות זו אינה אחריותה של חברת החשמל. זה מעשה ידי שמים.

אבל יש עוד תורמים לקריסה. למשל: חברת החשמל אמורה להחליף רשתות ישנות המצויות בסכנת התמוטטות אך אינה עושה זאת מחוסר תקציב, הנובע מהפסדיה המצטברים של החברה המגיעים לעשרות מיליארדים. על בעיית ההפסדים הזו שגם היא כנראה אינה נוגעת רק לאחריות חברת החשמל, מצביע היו"ר יפתח רון-טל האומר בבירור לציבור הניזוק, כי "משק האנרגיה מדמם, הוא נמצא במשבר חמור". לדבריו יש להשקיע מיליארדי שקלים בקווי החשמל הישנים על-מנת שלא יקרסו בשעות חרום: "מדובר בהשקעה של כמיליארד שקל כל שנה. מנין ההשקעות האלה אמורות להגיע? דרך התעריף. אבל את התעריף קובעת רשות החשמל ולא החברה והוא איננו מכסה את ההשקעות הנדרשות".

מבקרי המדינה לדורותיהם תרמו אף הם במהלך השנים, דוח אחר דוח, סיפורים מופלאים על עודף של אלפי עובדים מיותרים, על תנאי שכר מפליגים ואפילו על החשמל חינם שהחברה מספקת לעובדיה. אבל בפועל דבר לא נעשה לשינוי המצב. שנה הלכה ושנה באה וכולם מדברים על הרפורמה הדרושה. מדברים, לא יותר.

והממשלה, בעלת הבית, מה יהיה איתה? דבר לא יהיה. הממשלה המתעסקת בעיקר במיני משברים פוליטיים, והעלאת משכורת חברי הכנסת, לא מכסה את הפסדי העתק שנוצרו בחברת החשמל, בחלקם הגדול באשמת הממשלה. היא כנראה סומכת על כך שעובדי חברת החשמל המסורים, העובדים יומם ולילה בתיקון הנזקים, יודעים טוב יותר מההנהלה מה דרוש לחברה, והם כבר ידאגו שהעניינים יתנהלו כראוי וכרצוי למי שבפועל הוא בעל הבית - העובדים.

כדי שאזרחי ישראל יפסיקו לסבול מדי חורף וקיץ בעת סופה ושרב, עליהם להפנות את תלונותיהם וזעמם לממשלה ולא לעובדי חח"י, ולתבוע ממנה להתחיל סוף-סוף לעשות סדר בחברת החשמל שאמורה לשלוט על המשאב החשוב ביותר למשק ולא תאפשר להפוך אותה לרכוש נטוש.