אנו עוסקים בפרשת השבוע "חיי שרה". בגיל מאה עשרים ושבע שרה נפטרה. אברהם רוכש בסכום עצום את מערת המכפלה שבחברון והופך אותה לחלקת קבר משפחתית. כשאברהם מגיע אל שדה המערה הוא מבקש להיפגש עם בעל הבית - עפרון. הוא מתעקש לשלם על חלקת השדה, ואכן מוציא הון עתק בעבור השדה, ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. למרות שהקב"ה הבטיח לו ולזרעו את ארץ ישראל, למרות שעפרון מתהלל בכך שהוא יתן לו אותה בחינם, אברהם לא מסתפק בזה, הוא מתעקש לקנות.

בגמרא במסכת עירובין (נג.) מובא המעשה שסיפר על עצמו ר' יהושע בן חנניה: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים. אמרתי לו: באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי: זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה. והלכתי בקצרה וארוכה, כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין, חזרתי לאחורי. אמרתי לו: בני, הלא אמרת לי קצרה? - אמר לי: ולא אמרתי לך ארוכה!

מינימום תועלת

לכל יעד בחיים יש שתי דרכים. יש דרך שנראית קצרה, אך היא מלאה במהמורות וקשיים, בעיות ופיתולים, ובסופו של דבר היא מתארכת עוד ועוד. אך מצד שני ישנה דרך נוספת, אולי קצת יותר ארוכה אבל בטוחה ונינוחה שדרכה נגיע בקלות אל היעד. קומבינות ומתנות הן דרכים קצרות וארוכות. קל להסתחרר מפנטזיה על הצלחה קלה, אך לרוב מתברר ש'חינם' זה יקר ושמינימום מאמץ שווה מינימום תועלת. ההישגים הגדולים בחיים נבנים מדרכים ארוכות ומייגעות שדורשות מאמץ ועבודה. אם נסכים לשלם את המחיר נגלה שהוא היה שווה את זה, אומנם נצעד עוד קצת, נתנשף בעלייה, אבל בסוף נזכה להגיע באמת אל הפסגה.

זוגיות זו אולי הדוגמה הטובה ביותר. בזוגיות אין קיצורי דרך, אין נוסחאות פלא, דרושה עבודה, והמון. ניסוי ותהייה, התקדמות ונסיגה, שוב ושוב לחזור על אותם דברים ולהתאמץ שהפעם זה יצא הכי טוב שאפשר. בשביל זוגיות טובה צריכים לשלם - במאמץ, ברצון ובהשקעה. אבל הכי חשוב שזה יהיה בשמחה, מתוך הבנה אמיתית שזו הדרך היחידה שתוביל אותנו אל היעד.