בוסניה והרצגובינה

בוסניה והרצגובינה היא אחת המדינות המסקרנות והמעניינות ביותר, לא רק בבלקן, אלא באירופה כולה. זוהי מדינה חבולה ומוכה שעדיין מלקקת את פצעי המלחמה האכזרית שהתרחשה שם בשנות ה-90.

"עיר הקברים" מכנים אותה המקומיים. האטריביוט מובהק של המדינה הוא בתי הקברות שנמצאים בכל פינה במדינה. כתזכורת למלחמה הכואבת עדיין מפוזרים במדינה יותר מ-17 אלף מוקשים פעילים. היא מורכבת משלוש דתות: בוסניאקים (מוסלמים), עם רוב של כמעט 50%. סרבים (נוצרים אורתודוקסים), וקרואטים (קתולים). המדינה נמצאת מחוץ למבט הישראלי ואינה מתויירת כלל. למרות ההפגזות והמהלומות שספגה, היא שמרה על חן ויופי. יהלום לא מלוטש. המדינה נבלעת בין הרים גבוהים וירוקים, ונחה לצד נהרות ומפלים יפים ופראיים.

אז אחרי שטיילתי ביותר מ-100 מדינות ו-500 ערים, הגעתי לסרייבו. תפסתי מונית משדה התעופה לעיר בשעת לילה מאוחרת עם מוזיקה בלקניית טובה שהתנגנה ברכב. בדרך חלפנו על-פני בניינים הרוסים, בתי קברות והרבה מסגדים. עליתי על גג בגסט האוס רנדומלי שמצאתי בעיר העתיקה, עם כוס סלילוביץ' ביד (ברנדי שזיפים משובח), והסתכלתי על אורות העיר הנוצצים של סרייבו כשברקע בקע קול המואזין מאחד המסגדים.

סרייבו היא עיר שהתפוררה וקמה לתחייה, חזקה ויפה מתמיד. העיר משלבת אדריכלות מהתקופה העות'מאנית עם מבנים מפוארים מהתקופה האוסטרו-הונגרית. האזור הפעיל והיפה ביותר בעיר הוא העיר העתיקה (Ba??ar?ija) שמורכב ממבוך של סמטאות צרות ועתיקות, הרבה מסעדות, בתי קפה ובתי מלאכה. כמעט הכל מתחיל ונגמר בעיר העתיקה שנבנתה במאה ה-15 - החל מ"הלהבה הנצחית" שדולקת באופן רציף משנת 48, דרך הרחוב האוסטרו-הונגרי ועד ל"סיביצ' פאונטן", המזרקה שנמצאת בסוף העיר העתיקה והפכה להיות הסמל של המקום. השמועה אומרת, שמי ששותה מהמזרקה, נגזר עליו לחזור לסרייבו.

המקום המשמעותי והמעניין ביותר בעיר הוא "מנהרת התקווה", שנמצא במרחק 15 ק"מ מסרייבו. זו מנהרה שבנתה משפחת קולר בזמן המלחמה ומטרתה הייתה להעביר עזרה ואספקה מהעיר ובחזרה. אפשר לצפות בסרט קצר של ההפגזות על העיר ולהיכנס לתוך המנהרה המקורית.

במרחק שעה ו-40 דקות נסיעה מזרחית לסרייבו, על הגבול עם סרביה, נמצאת ויסגראד, עיירה קטנה ופסטורלית עם הרבה היסטוריה שנבנתה במילניום השלישי ושוכנת לצד נהר דרינה (Drina). כל רחוב בעיירה נושא שם של סופר, שחקן או אמן. יש בה גינות מטופחות, מזרקות, סנטר קטן וציורי, חנויות מזכרות, מסעדות, פאב ואפילו בית קולנוע.

גולת הכותרת של העיירה הוא 'גשר ויסגראד' ("Visegrad Bridge"; גשר מדהים ביופיו מהתקופה העותומנית שהתפרסם בזכות איבו אנדריק, סופר סרבי שזכה בפרס נובל על הספר שכתב "הגשר על נהר דרינה" בתחילת שנות ה-60. כל מה שיש לעיירה להציע, קשור להיסטוריה של סרביה. בעיקרון, זו עיירה סרבית בתוך בוסניה.

סמוקה הוא כפר קטן מאוד שמסתתר בין הרים וממוקם על התפר בין סרייבו למוסטר. הכפר נבלע בנוף פסטורלי של הרים ירוקים ואגם כחול. הכפר לא מתוייר כלל ואין הרבה מה לעשות במקום, אבל הוא שוכן סמוך מאוד לאגם גדול ויכול להיות בסיס מצוין למי שרוצה לשכור סירה פרטית ולצאת לשייט באגם הכחול.

אחד המקומות האהובים עליי ביותר בבוסניה הוא מוסטר. מוסטר היא עיר שממוקמת בהרצגובינה (החלק הדרומי של בוסניה) והיא אחת הערים האייקוניות ביותר בבלקן. כל נקודות החן של המקום מרוכזות במקום אחד - מסביב לגשר העתיק והמפורסם ביותר באזור.

הגשר נבנה בשנת 1566 והוא מחבר את הצד המזרחי של העיר עם הצד המערבי. העיר בעיקרון התפתחה סביב הגשר והצמיחה שיניים תיירותיות ראשונות שמכילות בתוכן שילוב של עשרות מסעדות, בתי קפה, דוכני גלידה, בתי מלאכה והרבה חנויות. אווירה של קרנבל שוררת באזור. עשרות מטיילים ממדינות שונות מאכלסים את המקום ומוסיפים הרבה צבע. מי שבר מזל יכול להיות עד לכמה מהתושבים המקומיים שקופצים מהגשר הגבוה לנהר נרטבה (neretva) שזורם מתחתיו, זוהי מסורת שנמשכת 500 שנים. הנהר מושך אליו לא מעט תיירים שרוצים לרחוץ בו או סתם לשבת לצידו עם איזה דרינק טוב ביד. בלילה האזור מתעורר לחיים עם מופעי דרבוקות, פעמונים והרבה מוזיקה טובה.

ממוסטר אפשר לצאת גם לטרקים בהרים שמקיפים אותה. הנופים הפנורמיים שנשקפים מההרים והטבע החי שמכרכר סביבה מעניק לעיר הזאת עוד ברק. בגלל בעיית המוקשים שיש בבוסניה עדיף לצאת לטרק עם מישהו מקומי שמכיר את האזור ולא לבד.

עיירה מקסימה שנמצאת במרחק 15 דקות נסיעה ממוסטר. בעבר העותומנים שלחו את האנשים הראשונים שלהם בספינות כדי ליישב אותה. ניתן לראות את ההשפעה הטורקית שיש בה ואת הבתים הצבעוניים ששוכנים לצידו של הנהר.

הבית ההיסטורי והיפה שבהם נמצא במיקום מצוין, על צוק, כשמתחתיו יוצא הנהר מתוך מערה וזורם לצידו. עם הכניסה לבית מייד אפשר להתרשם מהמסורת האיסלאמית העתיקה. על גדות הנהר יש מסעדות הנראות מרכינות את ראשן ושותות ממי הנהר.

במרחק 40 ק"מ דרומית למוסטר, נמצאת פנינת הטבע של בוסניה והרצגובינה, מפלי קרביצה; אזור פסטורלי וירוק שמחזיק שישה מפלים יפים, בגובה 25 מטרים, ששופכים כמויות אדירות של מים קרים כקרח לתוך אגם יפה.

האזור שוכן על נהר טרביזאט (Trebi?at) ונבלע בין ההרים והכפרים הקטנים של הרצגובינה. קצת קשה למצוא את המקום ואין תחבורה ציבורית שמגיעה לשם. בקיץ מגיעים מטיילים בעיקר מהמדינות השכנות סרביה וקרואטיה כדי לרחוץ במי האגם היפה.

העיירה מדוגורג'ה ממוקמת במרחק 25 ק"מ דרום מערבית למוסטר (קרוב לגבול עם קרואטיה). זוהי עיירה קתולית אליה נוהרים מדי יום אלפי מאמינים, בעיקר איטלקים, כדי לדרוך במקום שבו נתגלתה הבתולה בפעם האחרונה, בשנת 1984, למספר נערים מקומיים על הר קטן סמוך לעיירה.

אחרי טיפוס של 25 דקות, מגיעים לקצה ההר בו הוצב פסל גדול של הבתולה, שעשוי משיש צחור ומציין את מוקד מסלול הצליינות של ההמונים. אנשים צעירים, מבוגרים וזקנים כאחד, עושים עלייה לרגל לקצה ההר, כורעים ברך, מניחים תמונות של יקיריהם לצד הפסל, בוכים ומתפללים.

טוזלה היא עיר קטנה וציורית, עם סנטר ארטיסטי, שנמצאת צפונית לסרייבו. הנשק התיירותי החזק ביותר בארסנל שלה מגיע בדמות אגם פסטורלי מלוח, פנונסקו (Panonsko Jezero), שנמצא במרכז העיר (ובאמצע הלב של אירופה). הוא מחולק לשלושה אגמים, מהקטן לגדול. באזור רובצים מסעדות שמייצאות מאכלים אותנטים ובירות מקומיות משובחות.

טרווניק היא העיירה העותומנית השמורה ביותר בעולם. היא נמצאת במרכז המדינה, על גבעות ירוקות, והייתה פעם עיר הבירה של ממלכת בוסניה במשך 150 שנה.

המוקדים הנוצצים בה הם הטירה העותומנית השמורה ביותר בבוסניה, סטארי גראד (stari grad) והמסגדים הצבעוניים שנמצאים במרכזה. אחד הסממנים הבולטים שהופך אותה לעיירה פסטורלית הוא נהר לאסבה "Lasva" שזורם בה. טרווניק הייתה בית למושלים עותומנים ולמשפחותיהם. אפשר עדיין לראות את הקברים המעוצבים שלהם שנמצאים במקום. תכשיט נוסף שהעיירה עונדת הוא מגדל השעון מעץ בעל ארבע הקומות שנבנה במאה ה-18.

בניה לוקה היא העיר השנייה בגודלה בבוסניה וממוקמת צפונית מערבית לסרייבו, שעה נסיעה מהגבול עם קרואטיה. רוב התושבים בעיר הם סרבים ומשתייכים לזרם הנצרות האורתודוקסית. קשה להתעלם מהקתדרלה המפוארת שניצבת בגאווה בלב העיר, היא נהרסה על-ידי הנאצים ושוקמה לפני מספר שנים.

הסנטר של בניה לוקה הוא סטריפ ארוך וצבעוני עם שוק מרכזי, הרבה חנויות, מסעדות ובתים צבעוניים שבנויים בסגנון הניאו-רנסנס. כמו בכל עיר אירופית שמכבדת את עצמה, גם בבניה לוקה יש מבצר יפה, שנח בסמוך לנהר ורבאס (Vrbas river) החותך את העיר.

עוד מקום מעניין בעיר הוא מנזר טרפיסט (Trappist monastery), מנזר ענק מעניין מאוד עם היסטוריה עשירה. בהחלט אחד המקומות לראות בבניה לוקה. המנזר הוא בית לנזירים קתולים והוא נמצא בפרברים של בניה לוקה. לפני מלחמת העולם השנייה חיו במנזר 260 נזירים והיום נשארו רק שניים. אחד מהם עושה גבינות מטרפז ומוכר אותם עם יין משובח. אפשר לקנות ולטעום.

שני מקומות יפים מחוץ לעיר הם "ווטר פולק קרופטה ריבר" ( Water falls krupta river), שנמצא במרחק 40 דקות נסיעה מבניה לוקה; מקום עם הרבה טבע, מפל והרבה שבילים ירוקים דרך היער, והפארק הלאומי קוזנה (kozara national park) שנמצא מעט צפונה לעיר, עם מפלים ואגמים, שמשמש כריאה הירוקה של בוסניה.

יאיצה היא עוד עיירה עותומנית קטנה שנבנתה במאה ה-14 ונמצאת במרחק שעה נסיעה דרומית לבניה לוקה. העיירה חובשת את הטירה ככתר על ראשה, בגובה של 470 מטרים מעל פני הים, ובכך מכריזה על עברה כעיר הבירה של ממלכת בוסניה.

יום אחד יספיק כדי לראות את כל הדברים החשובים שיש לעיירה להציע, כולם מתרכזים בעיר העתיקה. מקום מסתורי ומעניין מאוד הוא הקטקומבות של יאיצה; מבנה קבורה תת-קרקעי מהמאה ה-14. אבל הדבר המושך ביותר שיש לה הוא המפלים שנמצאים ממש במרכז העיר.

במרחק 10 דקות נסיעה מיאיצה מגיעים לווטרמילס (watermills). מקום קטן וקסום בטבע עם בתים מעץ שנבנו בין הנחלים. האוויר הנקי ורעש המים הצלולים הזורמים מהנחלים מרגיע, כמעט תרפי.

אחד המקומות העוצמתיים ביותר, שנמצא בחלק הצפוני ביותר של בוסניה, דווקא בשטח של קרואטיה, הוא מחנה ההשמדה יאסנובץ'. זהו מחנה ההשמדה הכי פעיל, הכי גדול והכי אכזרי שהיה במלחמת העולם השנייה.

המחנה פעל מאוגוסט 1941 עד אפריל 1945. ההרג של הנאצים במחנה בוצע באכזריות יוצאת דופן. יאסנובץ' הוא קומפלקס של חמישה מחנות, שממוקם על שטח של 200 קמ"ר. היהודים רוכזו בסרייבו ובזגרב, ומשם הובאו למחנה. כך למעשה נכחדו כמעט כליל הקהילות היהודיות של בוסניה ושל קרואטיה. סיום דרמטי למדינה ירוקה ופסטורלית עם היסטוריה כואבת, מדממת ומעניינת.