זהירות - הגשם מביא את הקדחת

21 בדצמבר הוא היום הראשון של החורף. זה רק עניין רשמי, כמובן, מפני שהגשם הראשון ירד כבר מזמן, נחלי הדרום עלו על גדותיהם וברחובות אשקלון ורעננה שייטו מכוניות ופחי אשפה ללא שליטה. נכון שהשירות המטאורולוגי פרסם תחזית שנתית שלפיה החורף השנה יהיה ממוצע למדי, אך בשנים האחרונות התרגלנו לראות אירועי גשם חזקים שאחריהם נותרות שלוליות ענק.

מקווי מים כמו שלוליות חורף, ביצות ושפכי נהרות, מספקים מים באיכות גבוהה לחקלאות, כאלה שאפשר לגדל בהם דגים ובאזורים שאינם ישראל גם צמחים למזון כמו אורז. קרקע הכבול שבתחתית המקווים האלה, היא חומר בערה מצוין, ועופות מים ובעלי חיים אחרים מגיעים אליהם לתקופה קצרה או חיים בהם.

ברוב המקרים, האזורים האלה מועילים לאדם - אבל הם גם המקומות שבהם מתפתחים יתושים, חלקם מעבירים מחוללי מחלות. אחת המחלות הקשות האלה היא קדחת מערב הנילוס שבמקרים הקלים היא גורמת למחלה דמוית שפעת שחולפת בעצמה אחרי כמה ימים, ובמקרים הקשים והנדירים יותר הנגיף גורם לדלקת קרום המוח ולדלקת רקמת המוח, מחלות קשות ולעיתים קטלניות.

הנגיף הזה נמצא באזורנו ובחלקים נרחבים באפריקה, באסיה, במזרח אירופה ובדרומה. בניו-יורק הוא הופיע לראשונה בשנת 1999 ואז התפשט גם לחצי המערבי של כדור-הארץ. בשנת 2015 נדבקו במחלה 146 ישראלים - עלייה משמעותית משנת 2014, שאז חלו 33 אנשים בלבד.

כל שנה בסתיו (ובקיץ, ובאביב)

איך הנגיף הזה מגיע לאזורים נרחבים כל-כך בעולם? מתברר שלגורמים סביבתיים יש השפעה גדולה על ההתפרצויות האלה. אחד הגורמים הוא שינוי האקלים, ובעיקר העלייה בטמפרטורת האוויר: טמפרטורות גבוהות מזרזות את שכפול הנגיף ואת קצב ההתרבות של אוכלוסיית היתושים. ידוע גם שהמחלה מתפרצת במקומות שבהם שוררת טמפרטורה גבוהה, והיא מופיעה באותו האזור בשנה הבאה גם אם הטמפרטורות כבר נמוכות יותר.

אם לוקחים בחשבון שמשקעים מרובים, בעיקר באביב, מסייעים להתפתחות של יתושים רבים יותר במקורות מים עומדים, מגלים שהמצב הרבה יותר מטריד: התפרצויות של המחלה אירעו בכמה מקומות גם אחרי שנה שחונה במיוחד, למשל בטקסס בקיץ של שנת 2012, משום שבמים העומדים יש יותר חומר אורגני שהוא מזונם של היתושים.

גם אופי השימוש בקרקע משפיע על תפוצת קדחת מערב הנילוס. באירופה ובאסיה אירעו התפרצויות גדולות של המחלה גם בערים גדולות כמו וולגוגרד שברוסיה וסלוניקי שביוון וגם באזורי ביצות ואגני היקוות רחבי ידיים כמו דלתת הרון בדרום צרפת ודלתת הוולגה ברוסיה. בארצות הברית, לעומת זאת, מרבית החולים התגוררו באזורים עירוניים ולא כפריים. ייתכן שהעניין הזה קשור גם למצב הכלכלי-חברתי של אותם החולים: מכיוון שמצבם הכלכלי היה גרוע הם מיעטו להשתמש במזגנים, לכן הם היו חשופים יותר ליתושים.

השורה התחתונה היא שלא משנה מה יהיה, אם כמות המשקעים בחורף הזה תהיה גבוהה מהממוצע או נמוכה ממנו, הסכנה של התפשטות המחלה נותרת זהה. אז נותר רק לקוות שבכל זאת העונה תהיה גשומה, כדי שלפחות החקלאות ומאגרי המים בישראל יצאו מורווחים.

• הסקירה המלאה שכתבה שלומית פז התפרסמה באקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה