בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המוזיקה שלהם לא תחדל לעולם. מה דחף את פרנצ'סקו לוטורו להתחקות בלהט כזה אחר יצירות מוסיקליות של הנספים בשואה, שנחשבו עד אז כאבודות? מה גרם למי שגדל כלא-יהודי בכפר נידח באיטליה להשקיע מאמץ אישי והון כספי במפעל חיים שכזה? אלו מכשולים עמדו בדרכו? מי תומך בו ומי מסייע לו בכך?
|
פרנצ'סקו לוטורו [צילום: AP Photo/Jenni Girtman]
|
|
|
|
|
[צילום: AP Photo/Jenni Girtman]
|
|
|
|
|
במשך כשני עשורים פרנצ'סקו לוטורו האיטלקי - פסנתרן ומורה למוזיקה - יצא למסע נרחב בעקבות המוזיקה האבודה של הנספים בשואה. הוא דבק במטרה אחת ויחידה שהייתה יקרה לו כמוסיקאי - עליו להשיב לחיים את המוזיקה שיצרו הנספים בשואה ולמלא את החלל הריק שנגרם במהלך השואה הנאצית להיסטוריה של המוזיקה בעולם.
|
תהליך החיפוש והאיסוף החל כאשר לוטורו הגיע לראשונה בחייו למחנה ריכוז ושמע על המוזיקה האבודה של הנספים בשואה. הביקור באושוויץ בשנת 1991 גרם לו להבין מה ארע לאסירים ולמוסיקאים שביניהם. הוא ציין בתדהמה וצער רב שהנאצים פשוט חיסלו תוך שעות ספורות דור שלם של מוסיקאים, מלחינים, קומפוזיטורים ופסנתרנים יחידי סגולה. כך נכחד ונמחק בבת אחת עמוד השדרה של המוסיקאים ממערב ומזרח אירופה.
|
מאז הביקור הגורלי לוטורו החל במלאכת איסוף המוזיקה ששרדה. תחילה לא נעזר באיש. לתומו חשב שנותרו מעט מאוד שרידים מהמוזיקה האבודה. למזלנו הרב, לוטורו טעה בהערכה. עד לאחרונה הצליח לשים יד על כ-4,000 יצירות! חלקן תווים מקוריים והאחרות - עותקים של יצירות. חלקן משורבטות על גבי פיסות נייר ועיתונים וחלקן על גבי נייר תווים. חשוב לציין שהאוסף האדיר כולל יצירות של יהודים, לא-יהודים, איטלקים ואף שבויים אמריקנים שהוחזקו במעצר בידי היפנים. כנראה שחלק מהיצירות הוברחו אל מחוץ לחומות המחנות וחלק פשוט נמצאו במחנות עצמם בזמן השחרור. החיפושים הובילו את לוטורו לעשרות מדינות. הוא חיפש בחנויות ספרים יד-שנייה, נבר בארכיונים וראיין עשרות ניצולי שואה. כך הצליח להניח יד ולרכוש אלפי קטעי מוזיקה כולל, שירים, סימפוניות ואופרות, כולם פרי יצירתם של אסירים במחנות ריכוז ומחנות עבודה ושמד בגרמניה ובמדינות אחרות באירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה. עם הזמן לוטורו ארגן והקליט כ-400 יצירות, וב-2013 הוציא לאור מהדורה של 24 דיסקים שנקראת: Encyclopedia of music composed in concentration camps במרוצת השנים לוטורו הרגיש קרבה ליהדות, התגייר ב-2004 ורק אחר כך התברר לו שהסבא רבא שלו היה יהודי.
|
בעוד הרייך השלישי אסר על השמעת מוזיקה יהודית כלשהי - החל ממנדלסון וכלה במוזיקה לקברט – דווקא הלחנה והשמעת מוזיקה הותרו לאסירים במחנות הריכוז – פרט למחנות השמד!! מצוקות וזוועות השואה לא הצליחו להחניק את רוח היצירה המוסיקלית. טרזינשטט היה מקרה יוצא דופן. לפני שהעיר הצ'כית הפכה למחנה ריכוז, היא שימשה בתחילה את הנאצים כלגטו שאליו גירשו 14,000 יהודים ואחר כך שימשה כמחנה ריכוז ומחנה מעבר למחנות השמד. הנאצים הרבו לערוך שם אירועים מוסיקליים ובכך ניצלו את טרזינשטט כדי להטעות את הצלב האדום ולהפיץ בעולם הרחב קטעי תעמולה המעידים על אהבתם לתרבות ויחסם ההוגן כלפי היהודים.
|
המוזיקה שלהם לא תחדל לעולם
|
|
יצירות רבות של מוסיקאים שנספו בשואה מעולם לא הועלו על הנייר אלא נשמרו כמלודיות ונעימות שהאסירים נהגו לזמזם וכך הן עברו מאסיר אחד לשני עד שהפכו לנעימות פופולריות. באחד הימים לוטורו ביקר בישראל לאחר שמצא מילים ולחן של שיר ששרו העצירות באושוויץ. כאן התחקה אחר עקבות הניצולות והגיע במאמץ רב לניצולה ילידת יוון ושמה אסתר רפאל. היא זכרה עדיין את המילים והלחן של השיר ואף ידעה לספר ללוטורו שהשיר נכתב על-ידי מי ששהתה איתה יחד באותו הצריף ושמה – פרידה מיסוּל - יהודיה שנולדה בליבורנו ונשלחה לאושוויץ. שם היא כתבה שיר בשם "לגרו" (Lageru) על שם העוצר שהוטל באיטליה מהשעה 8 בערב. היא גם חיברה לחן לשיר, מעין וריאציה על שיר-עם ידוע. האסירות מגוש 31 באושוויץ שמו פס על האיסור של הנאצים ושרו את השיר מתוך מחשבה שיום אחד הם ינקמו בשומרי המחנה שלהן. ועוד ידו של לוטורו נטוייה!! מאחר שהונו הכספי הולך ואוזל, בקשתו היחידה היא למצוא תורמים בעולם ובישראל במיוחד, כדי שיוכל להשלים מפעל חשוב זה. קונצרט זיכרון ביום רביעי (27.1) - יום הזיכרון הבינלאומי לשואה - לוטורו יופיע בקונצרט מיוחד לציון יום הזיכרון, שיתקיים בקונסרבטוריון למוזיקה בתל אביב, בחסות שגרירות איטליה בישראל.
|
|
|
הרשימה מבוססת חלקית על – Honoring 'our will to live': The lost music of the Holocaust
|
|
תאריך:
|
25/01/2016
|
|
|
עודכן:
|
25/01/2016
|
|
תרצה הכטר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
א. וינשטיין
|
26/01/16 09:47
|
|
|
|
תרצה
|
26/01/16 22:00
|
|
בספרו "קאפו באלנבי" איתמר לוין כולל 20 משפטים שהתנהלו לפני עשרות שנים נגד "קאפו" יהודים, מכוח החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם (1950). הספר חשוב להבנת הגישה של הציבור ובתי המשפט בישראל של שנות ה-50 וה-60 ליהודים שסייעו לנאצים. מעניין במיוחד להתחקות אחר הפרשנות ה"מתחשבת" של בית משפט עליון לחוק כשמדובר בעניינם של ה"קאפו". מי שנכח בערב ההשקה לספר ושמע את דברי פרופ' דוד ליבאי, לא יכול היה שלא להתרגש יחד איתו כשהציג את אחד הערעורים המתוקשרים ביותר דאז - של קאפו בשם הירש ברנבלט.
|
|
|
מה נושא איתו כמטען לכל החיים ילד בן דורי וגילי, שגדל בירושלים בפרט ובארץ בכלל בשנות ה-50? מה היה בית הגידול והחינוך שלנו אז? אני מבקש לקחת אתכם אתי בקרון הזמן אל ירושלים של שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60.
|
|
|
השואה, שנות הבלהות שעברו על העם היהודי בין 1933 ל-1945, ובמיוחד בימי המלחמה העולמית השנייה 1945-1939, היא לצערנו מבוע בלתי נדלה של סיפורים קשים ומכמירי לב, כלליים ואינדיבידואליים. בעשורים האחרונים הדגש הוא, מעבר לאמירה הכללית המצמררת על תוכנית השמדתו של העם היהודי ושישה מיליוני קרבנות, על סיפוריהם האישיים של הקרבנות, הממחישים את עצמת האסון; אבדן אימא ואבא, רעיה ובעל, ילדים ונכדים, בני משפחות מורחבות, שכנים, ובני עיירה. לא בכדי המוזאונים העוסקים בשואה מדגישים כיום את הסיפור האישי; יש פנים לקרבנות כמות שיש להם שם.
|
|
|
שר המשפטים לשעבר, דוד ליבאי, שהיה בתחילת שנות ה-60 התובע במשפט שנערך בישראל להירש ברנבלט שהיה מפקד המשטרה היהודית בגטו בנדין, חושף שהודעתו באותו משפט, כי אין ראיות מספקות להגשת אישום שלפיו המשטרה היהודית בגטו, כגוף כללי, עברה עבירה של סיוע לנאצים - לא הייתה נכונה ונכפתה עליו.
|
|
|
חברת הכשרת היישוב מחזיקה בחיפה ב-50 נכסים של קורבנות שואה מפולין, ועליה לשלם לחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה את שוויים העדכני - 5.9 מיליון שקל - בתוספת הפירות מהם לאורך השנים. כך טוענת החברה (20.1.16) בעתירה שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים.
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
דן מרגלית
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|