פיגועים משמעותיים בוצעו ברחבי העולם בשבוע האחרון. מישראל לארה"ב ומשם לצרפת. אי-אפשר לשכוח את המשך הלחימה בסוריה, בעירק, בתימן, בניגריה, בסומליה, בלוב ובמדינות אחרות, שפשוט הדיווחים עליהן לא מגיעים באופן תדיר. אחת התופעות המעניינות מאותם פיגועים שדווחו, היא השידור החי של הפיגוע בצרפת. לפי הדיווחים, המחבל שידר בשידור ישיר בפייסבוק את הפיגוע, ולאחר שרצח את ההורים אף התייעץ עם הגולשים מה לעשות בילד הקטן.

השידור הישיר של הפייסבוק מאפשר לכל אחד לצלם עצמו בכל מקום בעולם ובכל זמן. שידורים ישירים נעשים בין היתר בארה"ב, בגרמניה, בבריטניה, באוסטרליה, במלזיה, בסין וראיתי פעם שידורים ישירים מעירק, מסוריה, מלבנון ואפילו מקוריאה הצפונית. כלי זה מאפשר לאנשים לחלוק את חייהם עם אחרים, ומאפשר לצופים לספק את יצר המציצנות שלהם. ניתן לחשוב על זה כמו האח הגדול, שבו הנצפה הוא שמאשר לאחרים לצפות בו.

בנוגע לשימוש בכלי זה בטרור, הוא נותן מענה לסקרנות שלנו ולרצון לראות. כמה מאיתנו ראו את צילומי האבטחה מהפיגוע במתחם שרונה בשבוע שעבר? כמה פעמים שידרו את זה, ציקצקנו עם הלשון עד כמה זה לא בסדר שמשדרים, אבל המשכנו לראות בכל זאת? אנחנו רוצים לראות את הסרטונים הללו מאחר שזהו הטבע האנושי. לא מן הנמנע ששידורים כאלו יבוצעו שוב. כעת באמצעות השידורים של פייסבוק, הטרור יאפשר לנו הצצה לזוועות משורה ראשונה. להיות בקו החזית של המלחמה ולצפות מהצד של האויב.

הממשל האמריקני עושה הכל כדי לא להגיד את המילים "איסלאם קיצוני". לאחר הפיגוע באורלנדו, ניתנו ק"ן תירוצים למניעי המחבל. נאמר שהוא היה מונע משנאה, שהוא היה הומופוב או אפילו הומוסקסואל מתוסכל בארון, שהוא היה חולה נפש ולא יציב ועוד תירוצים. אף אחד בממשל לא יכול היה לצאת ולהגיד: "מדובר היה בטרור של האיסלאם הקיצוני".

למה זה כזה חשוב? כי חייבים לדעת מול מה מתמודדים. אם אומרים שהסיבה לפיגוע הייתה שנאה והקלות שבה משיגים נשק, יטפלו בהקלות להשגת נשק (דבר שצריך לטפל בו בלי קשר לפיגוע), ולא בבעיית ההקצנה האיסלאמית. אי-אפשר לנצח מלחמה אם אתה לא יודע מול מי אתה עומד. אם לא קובעים מיהו היריב, אי-אפשר לתכנן אסטרטגיה מתאימה כדי לנצח אותו. הממשל האמריקני לא מבין שהאיסלאם הקיצוני שרוי במלחמה מול תרבות המערב שארה"ב עומדת בראשה. כל עוד לא יקראו לילד בשמו, הלחימה נגד הטרור לא תהיה יעילה ותחטיא את מטרתה.

דבר אחרון: נאמר שהמחבל חשב לעשות את הפיגוע באזור הקניות של דיסניוורלד. במקרה כזה מה אובמה היה אומר, שמדובר בפשע שנאה כלפי מיקי מאוס?

שיח חריף החל לאחרונה בתקשורת הערבית וברשתות החברתיות בנוגע לישראל. מה ששונה הפעם הוא שמדובר בשיח לאור עזרה שגורמים ישראלים נותנים למורדים בסוריה. השיח החל לאחר תמונות של מוצרי מזון ישראלים שהוכנסו למחוז קוניטרה שבגבול רמת הגולן. חלק מארגוני המורדים, ובהם צבא סוריה החופשי, נהנים מהמזון ומעודדים את הכנסתו, בעוד שגורמים אחרים אומרים שזהו עלבון לקבל עזרה "מהישות הציונית העושקת את הגולן".

נדמה שהוויכוח הוא עמוק ומשמעותי יותר. במשך עשרות שנים אמרו לאזרחי סוריה שישראל היא האויב. היא שגזלה את אדמות הפלשתינים, כבשה את רמת הגולן וממשיכה לבצע פשעי מלחמה. בשנים האחרונות רואים אזרחי סוריה שהשליט שלהם הוא הרבה יותר גרוע ממה שסיפרו להם על ישראל. בסרטונים שפורסמו מהלחימה בסוריה, לא פעם אמרו שם שבשאר אסד יותר גרוע מישראל, ושישראל לא עושה דברים נוראיים כמו אסד.

כעת חלק מגורמי האופוזיציה לא יודעים כיצד להגיב. האם באמת ניתן לקבל סיוע מהישות הציונית שבמשך שנים אמרו שהיא האויב, או שמדובר בעלבון ובפשע בפני עצמו? יש מורדים המעדיפים את הסיוע, ויש כאלו שלא. בכל מקרה, אפשר לקוות שאחרי שהלחימה תיגמר, תתחזק ההבנה שישראל לא כזאת גרועה ושהיא תמיד מוכנה לעזור.

ערוצי החדשות שידרו בימים האחרונים סדרת כתבות, הנוגעות לעשור מאז פרוץ מלחמת לבנון השנייה. מדברים שם על המחדלים, הטעויות וגם על השאלה האם באמת ישראל ניצחה. השאלה האמיתית שצריכה לעמוד בראש היא מה ישראל למדה, וכיצד היא נערכת למלחמה נוספת בצפון.

תשובה לכך ניתן לראות בתרגילים השונים שמבוצעים כמו פינוי יישובים בגבול או תרגילי הדמיית קרב, וכן גם דיווחים על היערכות הצבא מבחינה לוגיסטית ומבחינת כוח אש. תרגולים אלו מראים על הפנמת הלקחים מאז לבנון השנייה, ועל שהיה צורך בשינויים מהותיים. גם אם יופנמו כל לקחי מלחמת לבנון השנייה, ניתן לקוות שברגע האמת ידעו ליישם את הלקחים בשטח כדי להגיע להכרעה בהתאם.

השבוע דווח, כי בסאם מחמוד ברכה, בכיר במערך המנהרות של חמאס, הסגיר עצמו לידי ישראל. לפי הדיווח, ברכה ומשפחתו יצאו לכיוון הגבול והסגירו עצמם לידי כוחות הביטחון. עוד נאמר שברכה לקח איתו מפות ומחשב נייד שסיפקו מידע על-אודות מערך המנהרות של חמאס.

קשה להניח שברכה קם בבוקר והחליט שהוא מסגיר עצמו לידי ישראל. נראה שזוהי החלטה שהוא חשב עליה כבר לפני מספר חודשים. השאלה היא: למה הוא קיבל החלטה זו? יכול להיות שהוא היה נתון לאיומים מצד גורמים מהחמאס וחשש שיחסלו אותו, אולי מהאפשרות שישראל תחסל אותו או שבכלל מדובר במבצע מודיעיני מתמשך של גורמי הביטחון שנועד לשכנע את ברכה להסגיר עצמו לישראל. בכל מקרה, ניתן לקוות שהמידע שהוא הביא, יאפשר לישראל לפגוע בחוזקה במערך המנהרות של החמאס.