חלקת קברי משפחת טבנקין ממוקמת במרכז בית הקברות האיש אולי המפורסם והידוע ביותר הקבור בחלקה זו הוא
יצחק טַבֶּנְקִין (1887 -1971), שהיה מנהיג תנועת הקיבוץ המאוחד וממנהיגי תנועת אחדות העבודה, וחבר הכנסת בכנסות הראשונה והשלישית. ביוני 1958באמצע הקדנציה, התפטר מהכנסת. טבנקין נולד בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה, עלה לארץ ישראל בשנת 1911, עבד כחקלאי במושבים מרחביה, כפר אוריה ונמנה עם מייסדי קבוצת כנרת. בהמשך הצטרף לארגון "השומר". ב-1921 הצטרף לגדוד העבודה, ונמנה עם גרעין ההקמה של קיבוץ עין חרוד.
טבנקין היה ונמנה עם מייסדי אחדות העבודה. ולאחר ש"אחדות העבודה" התאחדה עם "
הפועל הצעיר" והקימו את מפא"י ב-1930 הצטרף טבנקין למפלגה זו ונמנה עם ראשיה. בשנת 1944 פרש ממפא"י בראש "סיעה ב'" והקים את התנועה לאחדות העבודה. לאחר מלחמת ששת הימים, היה מאבותיה של התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
לאחר פטירת אשתו הראשונה אוה סטאשבסקי אם ארבעת ילדיו, נישא לחברתו חומה חיות, חומה חיות טבנקין קבורה ביגור. על שמו רחובות בארץ, המושב ייט"ב בבקעת הירדן נקרא על שמו (יד יצחק טבנקין) וכן מכון המחקר יד טבנקין.
בסמוך לקברו של יצחק טבנקין נמצאים כמה מקברי בני משפחתו ובהם קברי שלושת בניו: משה טבנקין יוסף טבנקין ואהוביה טבנקין.
יוסף (יוספל'ה) טבנקין (1921 - 1987) היה ממפקדי הפלמ"ח במלחמת השחרור. שמו ניתן לו על שם חברם של הוריו
יוסף זלצמן שנרצח בשנת 1913.
יוסף הצטרף בשנת 1938 לפלוגות השדה (פו"ש) של ארגון "ההגנה". בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח, וכעבור שנתיים בשנת 1944 התמנה למדריך ראשי במטה הפלמ"ח והיה בין מתווי תורת הלחימה של הפלמ"ח.
בשנת 1947 התמנה למפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח (שנודע אחר כך כגדוד הפורצים). הוא פיקד על הפשיטה לרמלה, ועל הפשיטה על מחסני המחנה הצבאי הבריטי בתל ליטווינסקי שנועדה להשיג נשק לצורכי ליווי השיירות לירושלים. במבצע נחשון באפריל 1948 פיקד על הגדוד הרביעי בגזרת שער הגיא, ובירושלים. יוסף טבנקין החליף את
יצחק רבין כמפקד חטיבת הראל,בשנת 1950 השתחרר מצה"ל, וחזר לקיבוצו עין חרוד.
אהוביה טבנקין (1929- 2011) היה צעיר בניו של יצחק טבנקין. אהוביה נולד והתחנך בעין חרוד. במלחמת השחרור השתתף במבצע דני ולחם בקרבות בפריצת הדרך לירושלים ובנגב. במלחמת ששת הימים היה קצין מודיעין גדודי ולאחר מכן קצין מודיעין חטיבתי, והשתתף בקרבות לשחרור שכם ובקרבות ברמת הגולן. אהוביה היה מאנשי ארץ ישראל השלמה של תנועת העבודה, מראשי חוג עין ורד ו"פורום נהלל". רעייתו של אהוביה היא חוה טבנקין פרופ' לרפואה. על קברו של אהוביה נחרטו המילים: "נער הגבעות היה אדם מיוחד מסור למשפחתו וחבריו מאצולת הציונות. הקדיש את חיו לתקומת ישראל בארצו ולהתיישבות בארץ ישראל ". בתחתית המצבה מופיע קטע בן ארבע שורות מתוך שירו הידוע של
שאול טשרנחובסקי:"שחקי, שחקי על החלומות זה אני החולם שח. שחקי כי באדם אאמין גם ברוחו רוח עז".
בחלקת "הטבנקים" קבור בנו בכורו של יצחק טבנקין,
משה טבנקין (1917 -1979) מחנך מחזאי ומשורר .משה טבנקין התנדב לפלמ"ח ושימש כקצין התרבות של חזית הצפון במלחמת הקוממיות. שנים רבות היה מורה בקיבוצו ואף ניהל שם את בית הספר האזורי. פירסם שירים סיפורים ומחזות לילדים ובני נוער. משה טבנקין נפטר בקיבוצו עין חרוד מאוחד, בשנת 1979 והוא בן 62.
כ-15 מטרים צפונית לקברו של יצחק טבנקין שוכן קברו של
אהרן ציזלינג (1901- 1964), חבר מועצת המדינה הזמנית, שר החקלאות הראשון וחבר בכנסות ראשונה ושנייה. אהרון היה ממנסחי מגילת העצמאות ומהחותמים עליה. הוא נולד בעיירה בנרוצ'יובוצי, שברוסיה הלבנה. לאחר שעלה לארץ ישראל בשנת 1914, למד בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב ובגימנסיה הרצליה. היה ממייסדי ”חבורת העמק” וקיבוץ עין חרוד והיה חבר בו עד יומו האחרון. על קברו נחרט: "מחוצבי יסודות הקיבוץ, ההסתדרות, המדינה. על שמו נקראו רחובות בחיפה, אשדוד ובאר-שבע. ליד וסביב קברו של אהרון ציזלינג קבורים כמה מבני משפחתו. ובהם שרה ציזלינג בת מלכה ונחמן טופול. יצחק ציזלינג מראשוני תל אביב, ועוזי ציזלינג שהיה מפקד בפלמ"ח ובצה"ל.
כ-20 מטר מערבית לקברי משפחת אהרון ציזלינג שוכן קברו של
נחום בנארי סופר והוגה איש מחלקת התרבות של ההסתדרות. בֶּנאֲרִי נולד בכפר לֶבֶּדִין שבאוקראינה. לאביו, אריה לייב ברודסקי, ואמו דבורה לבית זבניגורודסקי בצעירותו למד בישיבתו של הרב חיים טשרנוביץ ("רב צעיר") באודסה.
במאי 1914, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה עלה לארץ ישראל לבדו. עבד במשך שנה כפועל חקלאי בקבוצת דגניה ולאחר מכן המשיך כפועל שכיר אצל האיכרים באִילניה (סֶגֶ'רָה). בתקופה זו פגש ונשא לאישה את סוניה דובנוב, בת נחמן דובנוב אחיו הצעיר של ההיסטוריון שמעון דובנוב, אשר בזמן מלחמה העולם הראשונה הוגלתה עם משפחתה מביתם בתל אביב על-ידי הטורקים. לאחר שנודע לו על מות אביו אריה בגולה, עִברת את שם משפחתו מבּרוֹדסקִי ל-בֶּנאֲרִי, על שמו של אביו.
בתחילת 1925 הצטרף עם משפחתו לקיבוץ עין חרוד. עבד בשדה ובכרם ובמקביל היה בין מעצבי החג העברי בקיבוץ. בשנות ה-40 הצטרף למרכז לתרבות וחינוך של ההסתדרות. היה ממקימי "מפעלי תרבות וחינוך" ועמד בראשו קרוב ל-20 שנה. במסגרת תפקידו היה מיוזמי הקמת המוסדות הבאים: מפעל "אמנות לעם" - מפעל שיצר קשר בין התיאטרונים הגדולים לבין ישובי הפריפריה, ההתיישבות החקלאית וועדי עובדים. מכון להשכלה בכתב (מישלב). המחלקה לקולנוע - מחלקה שעסקה בהפצת סרטי קולנוע לכל יישובי הפריפריה ומחנות הצבא. "ספרי" - הוצאת ספרים והפצת ספרים. בנארי כתב ספרים בתחומים רבים: ספרי הגות. ספורים לילדים. מחזות. ספרי עיון לשבתות חגים וימי זיכרון . ערך ביטאונים של תנועת "החלוץ", תרגם ספרים של יוצרים אחרים והיה עורך לשוני של "אֹמֶר", עיתון שיצא במהדורה מנוקדת לעולים חדשים. נפטר ב-1963, ונקבר בעין חרוד מאוחד.
בנו
יאיר בן ארי הקבור אף הוא בעין חרוד מאוחד היה איש חינוך, מורה ומדריך טיולים בארץ, היה חבר במזכירות גוש-אמונים, ממייסדי "חוג ורד" שדגל בארץ-ישראל השלמה ושלל נסיגות ביהודה ושומרון. נפטר בגיל 83 לאחר מחלה. בנו של יאיר הוא רמון בן-ארי מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.
במרכז בית העלמין שוכן קברה של אשת הפלמ"ח
עזה רונן (2009-1928). עזה נולדה בעין חרוד לליליה בסביץ-כהן וויניה כהן מראשוני הקיבוץ. הצטרפה לפלמ"ח עסקה בליווי שיירות לירושלים ובהמשך הייתה סמלת תרבות, בעלה יוסף רונן (ארגס) היה בשנות ה-50 וה-60 איש "המוסד" למודיעין ותפקידים מיוחדים ועלילותיו רבות ומרתקות.
לימים סיפרה עזה על שמה המיוחד: "את שמי המיוחד, בחרו הורי החלוצים, שהגיעו ארצה מרוסיה... הם החליטו לקרוא לילדיהם בשמות שיביעו את אמונתם בעוז ובגבורה של המעשה החלוצי: לי הם בחרו את השם עזה, מלשון עוז, כוח. אמי תמיד אמרה שכמו שיש "עוזי" לבנים, יש "עזה" לבנות! היא רצתה לבטא את העוצמה שבהתיישבות. גם לאחי קראו בשם בעל משמעות דומה: איתן. שם שגם הוא לא היה מקובל כל כך באותה תקופה".
ליליה בסביץ-כהן (1900 - 1990) אימה של עזה, הייתה ממנהיגות תנועת הפועלות בתקופת היישוב ובימי המדינה, חברת מערכת "דבר הפועלת" אף היא קבורה בבית העלמין עין חרוד מאוחד. אביה של עזה, וויניה כהן היה אף הוא פעיל ציבור ידוע בקיבוץ ואף מחוצה לו.
לא רחוק משם שוכן קברו של
לייב (לובה) לויטה שהיה מהאידאולוגים בתנועת הקיבוץ המאוחד, מזכיר מדיני במפלגת מפ"ם ועורך בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
לויטה נולד במינסק, בשנת 1904. עלה לארץ ישראל בשנת 1924 והצטרף לקיבוץ עין חרוד וקבע שם את ביתו. היה מפעילי הקיבוץ המאוחד וראש משלחת הוועד הלאומי לפולין ולגרמניה בשנת 1946, בתקופת מלחמת העצמאות שימש יחד עם יעקב ריפתין כמזכיר המדיני של מפ"ם. עבד כעורך בהוצאת הקיבוץ המאוחד וערך את כתבי לנין ובורוכוב. מיוזמי הקמת "יד טבנקין" וחבר הנהלתו. נפטר בקיבוץ עין חרוד מאוחד ב-1976, לאחר מחלה קשה.
שי קיפניס - בחלקה הצפונית של בית העלמין בין חרוד מאוחד, שוכן קברו של סא"ל, שי קיפיניס, בנו של משורר וסופר הילדים הנודע
לוין קיפניס-השי הראשון בארץ. רבים ישאלו ודאי מה לשי קיפניס שנולד בראשון לציון והתגורר שנים ברמת השרון לקיבוץ עין חרוד שבעמק חרוד. ובכן התשובה פשוטה, שי היה בעלה של ציונה קיפניס ילידת הקיבוץ עין חרוד בתו של דב עזריאלי שעבדה בעין חרוד כמורה. ציונה היא אלמנתו של הטיס עמרי אריאב הקבור בחלקה הצבאית בבית העלמין לא הרחק מקברו של בעלה השני שי. שי קיפניס נולד בשנת 1925 בראשון לציון, למד בכפר הנוער בן שמן, היה איש פלמ"ח ולאחר הקמת המדינה היה מראשוני המפקדים בנח"ל. נפטר בנובמבר 2014 בגיל 89. אגב למען הידע הכללי אחותה של ציונה קיפניס, גלילה עזריאלי היא רעייתו של המשורר טוביה ריבנר ממרחביה.
בבית העלמין עין חרוד מאוחד קבורים רבים שמאחוריהם סיפורי חיים מרתקים רב מעש ופעלים ותרומה למדינה ולחברה, לתרבות ועוד, אולם קצרה היריעה והמקום ולהרחיב ולפרט בתולדות חייהם. אזכיר כמה מהם בקצרה:
מאיר רוטברג ( 1887 -1951), איש העלייה השנייה, היה חבר בגרעין הראשון של קבוצת כנרת שהתרכז בחוות כנרת לצד בן ציון ישראלי ונח נפתולסקי, שכונו יחדיו "שלישיית יחד". מבכירי "ההגנה" מייסד "המשביר המרכזי" ומנהלו הראשון.
חיים אתר -אַפּתֶקָר (1902 -1953) היה צייר ישראלי, ממייסדי עין חרוד וממייסדי המשכן לאמנות עין חרוד, הנקרא על שמו.
אברשה חסין (1976-1900) חלוץ מאנשי "גדוד העבודה", חבר תל יוסף בראשית דרכו ואח"כ איש "סולל-בונה". אשתו יאוה (יאווצ'קה) חסין, הייתה האחות הראשונה של "גדוד העבודה", וגם מהאחיות הראשונות בבית חולים "העמק", בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כשעוד שכן ליד המעיין באזור גדעונה .בתם פועה שביט, שירתה בפלמ"ח הלכה בעקבות אימה והייתה אף היא אחות. במשך שנים רבות הייתה פועה אחות במרפאת הקיבוץ.אברשה חסין רעיתו יאוה בתם פועה ובעלה נפתלי שביט קבורים במרכז בית העלמין מטרים ספורים מקברי בני משפחת טבנקין.
