ליטא - מותג תרבותי ייחודי

ליטא היא מדינה שבה אוכלוסייה משכילה ביותר. למוסדות האוניברסיטאיים להשכלה גבוהה שורשים עמוקים במורשת מסדר הישועים- הקתולים. מדובר במסדר נוצרי חשוב ביותר ששם דגש על חינוך לרציונאליזם, אינטואיטיביות, כולל אלמנטים מדיטטיביים. מסדר זה נוסד בפאריס ב-1534. המסדר שם דגש על אחריות וצדק חברתי ואנושי, בדגש על השכלה גבוהה ונאורות. המסדר עוסק ביצירת תובנות וחניכה למנהיגות חיובית, רוחנית ואינטלקטואלית חדורת שליחות וחזון. הדגש הוא על מצויינות, סינקרטיות ואלטרואיזם. הכל לשם הובלת שינויים היסטוריים חיוביים (כפי שפעל לך וולנסה הפולני בראשות "סולידריות"). המסדר שם דגש על תאולוגיות שחרור אישי, לאומי תרבותי וחברתי. האפיפיור הנוכחי פרנציסקוס שהוכתר ב-2013 הוא האפיפיור הראשון ממסדר הישועים. סיגנונות הבנייה במרכזי הערים ההיסטוריות וילניוס וקאונס הם: שילובי גוטיקה, בארוק, ארט-נובו ובאוהאוס.

נסיבות מהלך ההיסטוריה של ליטא עיצבו אותה כמדינת תרבות רב שכבתית, רב ממדית ורשתית. זו הושפעה מתרבות פולין שאיתה התקיימה סימביוזה במהלך ההיסטוריה וכן מתרבויות רוסיה וגרמניה. ליטא עוברת אבולוציה תרבותית תודעתית מתמדת. הכל תוך החייאת השפה הליטאית בדומה להחייאת השפה העברית בישראל.

קיים שילוב מרתק בין היבטים מונותאיסטיים ישועיים לבין היבטים פגאניים. הפגאניזם הליטאי מקורו בתרבות המוקדמת של ליטא, בה כיכבו אלי כוחות הטבע תור וכן השמש.

סמלי וסממני קרני השמש משולבים בצלב של הכנסיה הקתולית הליטאית. השמש היא סמל פגאני. גם באייקון של המסדר הישועי מופיעה השמש.

רובה המכריע של יהדות ליטא הושמד בשואה על-ידי הגרמנים. רוב היהודים דיברו את שפת היידיש. הם חיו בקהילות סגורות: בוילנה, קובנה, שאוליי, פוניבז', טלז, שידלובה ועוד. בקהילת קובנה באופן יוצא מן הכלל דיברו היהודים גם ליטאית. (הרב לשוניות של יהדות קובנה הצמיחה מקרבם אנשים יצירתיים). יהדות ליטא הייתה מאוד הטרוגנית ורב תרבותית. הגיוון נבע משליטת ליטא האימפריאלית בתקופת התפשטותה המאסיבית באוקראינה, בלרוס (רוסיה הלבנה), מולדובה ועוד. זה גרם לקבוצות יהודיות רבות להגיע אליה.

מקורות מוצאם של היהודים בליטא היו רבים ומגוונים. זאת למרות שהיו כמעט כולם אורתודוקסים ולא רפורמים כמו בגרמניה, שבה הגדירו היהודים את עצמם כגרמנים בני דת משה. יהדות ליטא לא הייתה יהדות מונוליתית. היא הייתה מורכבת מאינטגרציה של זרמים יהודיים הטרוגניים. בין הזרמים היהודיים ניתן למנות גם: קראים, כוזרים מגויירים ממוצא טורקמני- מונגולי, מגורשי ספרד ופורטוגל, יהודים שמוצאם בגרמניה, בפולין, בבלרוס, ברוסיה ולכאורה גם יהדות ממוצא בבלי - יוצאי הישיבות המפוארות שם.

עיקר הייחודיות היהודית נוצר מפיצול ובידול עצום ומהותי בין "ליטבקים-מתנגדים" לבין חסידים. "המתנגדים" היו אנטי חסידיים. מהותם המבודלת הייתה רציונאליות ספקטקולרית בלתי מיסטית, בלתי משיחית ונטולת רגשנות עממית. כזה היה הגר"א (הגאון רבי אליהו) מוילנה, שפעל לפני יותר ממאתיים שנים. הוא היה איש אשכולות רנסנסי. חלק מתלמידיו עלו בעליית הגר"א לירושלים, כשביניהם משפחת נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. ישיבת פוניבז' בבני ברק ע"ש קהילת העיר פוניבז' בליטא, היא המרכז הרוחני של "המתנגדוּת" הפרגמטית האנטי משיחית בישראל. בין "גדולי הדור" העילויים שהנהיגו אותה: הרבנים המנוחים שך ואליישיב, ויבדל"א הרבנים שטיינמן וקנייבסקי. "דגל התורה" מחד ואריה דרעי מאידך - הם בני טיפוחים של המתנגדים. גם מנהיג מפ"ם והשומר והצעיר ההיסטורי יעקב חזן נחשב לליטבק חילוני, בהתייחס לצורת הנהגתו והתנהלותו.

לסיום: הגישה שגרסה שיהדות ליטא היא בשר מבשרה של יהדות פולין של "ארבע ארצות" (פולין, אוקראינה, בלרוס-רוסיה הלבנה וליטא) אינה נכונה. אין מונוליטיות ואחידות. קיימת שונות מהותית. ליהדות ליטא מאפיינים מיוחדים כפי שתואר לעיל. צאצאי יהדות ליטא מצויים כיום בין היתר בדרום אפריקה ובשיקגו בארה"ב, חלקם התפזרו משם לפזורות חדשות. חלק מיהדות ליטא החל לעלות לישראל בשנות העשרים של המאה ה-20 בתקופת המנדט הבריטי בא"י. רבים מהם עסקו בחינוך, אקדמיה, תעשיה, מקצועות חופשיים, מסחר ושירותים. מי שעסק בקליטתם אז בא"י היה עו"ד צבי שוורץ, אביהן של רות דיין וראומה ויצמן.

כיום מתקיימת בליטא תופעה בעייתית. הרכוש היהודי הציבורי המוחזר מממשלת ליטא ליהודים עובר לחסידות חב"ד, המונה כ-1,500 איש בליטא. זאת בגלל שלא נותרה כמעט יהדות "ליטבקית" בליטא כיום. מדובר בהתהפכות גלגל ההיסטוריה שגורם לכך שהזרם החסידי שהוא היריב התאולוגי ההיסטורי הגדול של ה"מתנגדים" משתלט על רכושם בשל הכחדתם בשואה והתפזרות רבים מהם בישראל ובעולם. מדובר בתהליך היסטורי בעייתי ביותר הדורש טיפול ממלכתי ישראלי (המשרד לתפוצות) בשילוב טיפול של מוסדות יהודיים בינלאומיים (כמו הקונגרס היהודי העולמי). קיימת חובה לפעול לשימור המורשת ה"ליטבקית" בליטא כפי שתוארה במאמר זה. הכל כדי למנוע סילוף ההיסטוריה היהודית.

יהדות ליטא מדגימה באופן ברור את החזון הציוני של בנימין זאב הרצל, שדיבר על הטרוגניות, פלורליזם ורב תרבותיות של העם היהודי. הרצל הגדיר את המדינה שתקום לפי חזונו כ"מדינת היהודים" ולא כ"מדינה יהודית" (שהיא אורתודוקסית, מונוליתית ומסתגרת מעצם מהותה והגדרתה).