קילומטרים שלמים של קִרבה

וְהַבֹּקֶר טַעַם הַשְּׁטְרוּדְל
הָיָה לִי בַּפֶּה.
קַמְתִּי עִם חֵשֶׁק מְטֹרָף.
לָקַחַת אֶת שְׁנֵינוּ לְשָׁם.

הַחֹרֶף שֶׁהִגִּיעַ, הַגֶּשֶׁם שֶׁשָּׁמַעְתִּי בַּלַּיְלָה,
כָּל הַלַּיְלָה. עָשׂוּ לִי חֵשֶׁק לְהִתְכַּרְבֵּל בְּךָ.
נִזְכַּרְתִּי שֶׁהִבְטַחְנוּ שֶׁנָּשׁוּב לַבַּיִת הַהוּא.
וְלוּ רַק בִּשְׁבִיל הַשְּׁטְרוּדְל הַהוּא.

סִפַּרְתִּי לְךָ אָז, בְּכָזוֹ הִתְלַהֲבוּת,
כַּמָּה נֶהֱנֵיתִי שָׁם. לֹא הִפְסַקְתִּי לְהַרְאוֹת לְךָ תְּמוּנוֹת.
וְגִלִּיתָ לִי גַּם כַּמָּה אַתָּה אוֹהֵב אוֹתוֹ בְּעַצְמְךָ.

וְהַבֹּקֶר קַמְתִּי עִם חֵשֶׁק מְטֹרָף
לָקַחַת אוֹתָנוּ לְשָׁם.
טַעַם הַשְּׁטְרוּדְל, רֵיחַ הַתַּפּוּחִים הַחַמִּים,
מְהוּלִים בְּתֹכֶן הַבַּיִת הַהוּא.
יָצְרוּ בִּי גַּעְגּוּעַ וְצֹרֶךְ, דַּוְקָא לְשָׁם.

כְּמוֹ מַצְבִּיא, נִפְנַפְתָּ מוּלִי בַּדֶּגֶל שֶׁלְּךָ,
וַאֲנִי נִכְנַעְתִּי לְךָ. בְּלִי מִלְחָמָה.
שָׁם עַל הָאֶבֶן הַקָּרָה, מְפֻשֶּׂקֶת מוּלְךָ,
מַבִּיטָה בְּךָ. מְחַכָּה לְךָ.
נֶעֱרַכְתִּי כְּבָר לַקְּרָב הַזֶּה מוּלְךָ,
יָדַעְתִּי שֶׁיָּבוֹא. יָדַעְתִּי שֶׁמִּיָּד אֶכָּנַע לְךָ.

שָׁם עַל הָאֲבָנִים הַקָּרוֹת, עַל הַגִּבְעָה,
הִשְׁאַרְתָּ בִּי סִימָנִים וְשִׁיַּכְתָּ אוֹתִי לְךָ.
אָמַרְתָּ בְּלִי מִלִּים, רַק בְּגוּף וְנוֹזְלִים:
הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת בְּזוֹ הַתְּשׁוּקָה.

תָּקַעְנוּ אֶת הַדֶּגֶל בְּיַחַד.
כָּבַשְׁנוּ עוֹד פִּסְגָּה.
נָפּוֹלְיוֹן הָיָה מִשְׁתַּגֵּעַ מִקִּנְאָה לוּ יָדַע.

בֵּין הַשְּׁקֵדִיּוֹת חָמַדְתִּי אֶת גּוּפְךָ.
שָׁם בַּמַּטָּע הִפְשַׁטְתִּי אוֹתְךָ.

פְּרִיט פְּרִיט, הֵסַרְתִּי מִמְּךָ.

לֹא נִשְׁאַרְתָּ חַיָּב אַתָּה.
אַף פַּעַם אֵינִי יְכוֹלָה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ.

בְּמַצַּב הַשִּׁוְיוֹן הַזֶּה, שֶׁיָּצַרְתָּ בִּשְׁנִיָּה,
נֶעֱמַדְנוּ שָׁם, עֵירֻמִּים כְּמוֹ אָדָם וְחַוָּה
בְּחֶלְקָה שֶׁכֻּלָּהּ פְּרִיחָה וְרֻדָּה.
שָׁם בָּנִינוּ אֶת גַּן הָעֵדֶן שֶׁלָּנוּ לִשְׁנִיָּה.

הַתַּפּוּחַ שֶׁלִּי, שֶׁהֵבֵאתִי אִתִּי, נִשְׁאַר בַּתִּיק.
זָרוּק שָׁם הֵיכָן שֶׁהוּא בָּרֶכֶב שֶׁלְּךָ.
וּבְלִי הַפֵּרוֹת הֶחְכַּמְנוּ אֶחָד בְּגוּפָהּ שֶׁל הַשְּׁנִיָּה.

בְּאֶמְצַע מַעֲשֵׂה הַתַּאֲוָה בֵּינֵינוּ
שְׁנֵינוּ הִתְפַּעַלְנוּ מִיְּפִי הַבְּרִיאָה.

וְאָז, אָסַפְתָּ אוֹתִי אֵלֶיךָ, אַחֲרֵי הַגְּמִירָה.
טְעִימָה, אָמַרְתָּ. טָעִים אַתָּה, עָנִיתִי לְךָ.
חִבַּקְתִּי אוֹתְךָ,
כְּמוֹ שֶׁתָּמִיד אֲנִי אוֹהֶבֶת
אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי רְפוּיָה מֵעֹנֶג הַבִּיאָה אִתְּךָ.
חִבַּקְתִּי וְהֵרַחְתִּי וְהֵרַחְתִּי אוֹתְךָ,
כְּאִלּוּ הָיִיתָ עֵץ שְׁקֵדִיָּה בְּעַצְמְךָ.

שָׁם בַּמַּטָּע, בֵּין הַשְּׁקֵדִיּוֹת, חָמַדְתִּי וְיָדַעְתִּי אוֹתְךָ.

מתוך אסופת השירים, "קילומטרים שלמים של קִרבה", מאת גלית אבגי-כהן, הוצאת "אופיר ביכורים".