כורזים, יישוב מימי בית שני

כורזים הוא כיום יישוב קהילתי שנוסד ב-1990/1 כתוצאה מאיחוד מושב העובדים כורזים, שנוסד ב-1982, כ-2 ק"מ ממזרח לחורבות כורזים העתיקה, והיישוב הקהילתי מעון, שנוסד ב-1983 . ביישוב המאוחד חיים כ-370 תושבים. כורזים הייתה יישוב יהודי שנוסד במאה הראשונה לסה"נ והגיע לשיא פריחתו בשלהי המאה ה- 3 או ראשית ה-4 או בשלהי המאה ה-4 או ראשית ה- 5.

היישוב כורזים (שמו בארמית היה כורזין) נוסד בתקופת המשנה והתלמוד במאה הראשונה לסה"נ'. כורזים נקראת גם כורזין, בשמה הארמי. כורזים הייתה עיירה חשובה ופרסומה בא לה מהחיטה המשובחת שגידלו תושביה. כורזין נזכרת בברית החדשה: נכתב שם שישו הגיע למקום וניסה לשכנע את תושביו לקבל את תורתו, אך נתקל בהתנגדות ועל כן קילל את המקום.

כורזים זוהתה כח'רבת כראזה, כ-4 ק"מ צפונית לכפר נחום, בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו שם. החפירות הראשונות במקום נערכו ב-1869 ע"י הארכיאולוג צ'ארלס וילסון, ואחריו חפרו במקום ב-1875 ארכיאולוגים נוספים וביניהם סרן ה.קיצ'נר, שהיה שר הביטחון בממשלת בריטניה במלחה"ע הראשונה. ב-1905 חפרה במקום משלחת גרמנית וב-1926 ערכה מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט חפירה. ב-1969 ערך אגף העתיקות הישראלי סקר של החורבות ובין השנים 1980 - 1984 נערכו ע"י רשות העתיקות ורשות הגנים הלאומיים חפירות נוספות.

יש חילוקי דעות בין הארכיאולוגים אם העיר הגיעה לשיא גדולתה בשלהי המאה ה- 3 או ראשית המאה ה- 4, או בשלהי המאה ה-4 או ראשית ה-5 .

בית הכנסת

בחפירות נתגלה בניין בית הכנסת, מהמאה ה-1 או ה-2 לס', הנחשב לאחד הקדומים והיפים בארץ. בית הכנסת עשוי מאבני בזלת ואף רצפתו הייתה מאבני בזלת. הוא היה ומעוטר בעיטורים מעולם החי והצומח, בסמלים יהודיים ובכתובות בעברית ובארמית. עיטורי האבן מעידים על הרמה הגבוהה של האומנים שיצרו אותם.בין העיטורים היו עיטורים עם דמויות אדם הנושאות אשכולות ענבים. בבית הכנסת היה אולם תפילה מרכזי ובו 12 עמודים שעליהם הוצב הגג. לאורך שלושה מהקירות היו ספסלים מדורגים. פתח בית הכנסת היה לכיוון דרום, לירושלים. בית הכנסת בכורזים דומה לזה שנתגלה בכפר נחום.

על קתידרא דמשה (הקתידרה של משה) נמצאה כתובת בארמית, שתרגומה:"זכור לטוב יודן בן ישמעאל, שעשה את העמודים ואת המדרגות מכספו, יהיה חלקו עם צדיקים". זהו עמוד אבן שמעליו נשאו את הדרשות לציבור המתפללים. יש בו מקום להניח ספר ומשני צדדיו מקום להנחת הידים.

העיר כורזים

בחפירות נחשפה עיר שלמה, על רחובותיה ובתיה. רובע המגורים היה ממערב לביה"כ. הבתים היו בנויים ומרוצפים באבני בזלת מסותתות. בחלק העליון של העיירה היה האקרופוליס ובו היו בנייני ציבור. שרידי אחד מבנייני הציבור השתמרו. בחפירות נתגלו כ-400 מטבעות מימי קונסטנטינוס (ראשית המאה ה- 4 לס') וכ-1500 מטבעות מהמאה ה-4 עד תחילת המאה ה-7. כמו-כן, נתגלו בחפירות 3 בתי בד ומקווה.

מיכאל אבי יונה קבע בספרו "גאוגרפיה היסטורית של א"י", שכורזין חרבה במאה ה-4 לס'. כנראה שסיבת הריסתה קשורה במרד גאלוס נגד השלטון הרומי ב-351 לס'. אבי יונה הסתמך על אובסביוס. היישוב היהודי חודש בסוף המאה ה-4. ממקור אחר דווח שכורזים נפגעה מרעידת אדמה בראשית התקופה הביזאנטית, אבל שוקמה והמשיכה להתקיים.

התקופה הערבית (638 - 1099)

כורזים המשיכה להתקיים על-פי אחת ההערכות עד המאה ה-8, ונעזבה מסיבה לא ידועה. ב-723 ביקר במקום האנגלי וילי- באלדוס. על-פי הערכה אחרת היא התקיימה אף יותר.

התקופה הצלבנית (1099 - 1260)

ב-1102, 1130, ו-1137 ביקרו בכורזים החרבה או הזכירו את כורזים בספריהם, עולי רגל נוצרים. כורזים זכורה לנוצרים כמקום בו קילל ישו את התושבים על סירובם לקבל את תורתו ועולה הרגל מ-1130 כתב שהאנטי כריסטוס יוולד בכורזים.

התקופה העות'מנית (1516 - 18 19)

ב-1547 ביקר באזור תייר צרפתי בשם פייר בילו והוא כתב על היהודים היושבים בכפר נחום, בבית צידה ובכורזין ועוסקים בחקלאות ובדייג. אבל, הוא מציין שה"כפרים מיושבים עתה יהודים שבנו מחדש את כל המקומות מסביב לים ומאחר שחידשו בהם את הדיג הפכו אותם מאוכלסים, תחת אשר היו שוממים תחילה". בילו התכוון ליהודים ספרדים ופורטוגזים ממגורשי ספרד ופורטוגל, שהתיישבו במקום במאה ה-16 (ראה, יצחק בן צבי, "ארץ ישראל ויישובה", עמ' 196 ו-202). גם התייר הפורטוגזי פאנטיאליאו ד'אביירו, שביקר במקום ב-1565 כתב על דייגים יהודים בבית צידה.

תקופת המנדט (1918 - 1948)

בתקופה זו התגוררו במקום בדווים משבט שמאלנה. הם חיו באוהלים. בזמן המרד הערבי (1936 - 1939) שימש המקום מקלט לכנופיות של ערבים שהתנכלו לתחבורה היהודית באזור. גדר הביטחון שבנו הבריטים באותם ימים כדי למנוע חדירת כנופיות ערביות מארצות ערב עברה בגבול חבל כורזים, דרומה לכנרת.

ישראל

בזמן מלחמת העצמאות נמלטו הבדווים מכורזים לסוריה והשטח עבר לשליטת ישראל, מלבד שטח קטן במורד לשפך הירדן בכנרת שהיה אזור מפורז בין ישראל וסוריה. הסורים ניסו לאיים על התחבורה הישראלית ע"י חדירה לחבל כורזים. ב-1957 התקיים במקום קרב בין הצבא הסורי וצה"ל, והסורים גורשו. על הגבעה במקום הוקם מוצב ישראלי.

בחורבות כורזים העתיקה הוקם ע"י רשות הטבע והגנים הלאומיים גן לאומי בו ניתן לראות את בית הכנסת, המקווה, בית הבד ועיר על רחובותיה ובתיה.