מול אולם הכניסה - המבואה בתחנת הרכבת בעפולה נבנה ביחד עם בניית התחנה חדר גדול צדדי, מרווח מאד, מעיין מרפסת, לשימוש ולרווחת הנוסעים ובו הותקנו ספסלי ישיבה, אלא שמאז פתיחת התחנה ב-16 באוקטובר 2016, לפני כחודשים, המקום נעול ואין אפשרות להיכנס אליו. ניתן לראות אותו דרך חלונות השקופים של התחנה, אך חס ושלום לא להיכנס אליו ולא לשבת על ספסליו.
"החדר הנעול לא יפתח לציבור" אחד ממנהלי התחנה אליו הופניתי לברר את הנושא שהזדהה בשם אופיר, מודה בגילוי לב כי אין כונה לפתוח את המרפסת לציבור ובקרוב, כך הוא אומר, "נוריד את הספסלים שבחדר המרפסת כי אנחנו לא נסכים שאנשים יעשנו בחדר הזה". אם אני מבין נכון את דבריו ומנהל התחנה לא אומר זאת במפורש, וזו רק מסקנה שלי החדר-המרפסת האמור, נבנה במטרה לשמש פינת עישון עבור הנוסעים. מנהל התחנה לא איפשר לי להיכנס למרפסת הנעולה ולצלם מקרוב "אני מצטער אסור לנו לפתוח את המקום" הוא מסביר, אך מבעד לזכוכית השקופה ניתן לראות בצד החדר הנעול שלט קטן (צילמתי אותו מרחוק א.א) וזה לשונו "חדר ממצאים היסטוריים לזכר המוסיקאי לוי שער (1933-2014) תושב העיר עפולה".
אני שואל את מנהל התחנה לפשר שלט זה, והוא מסביר לי שיש תוכנית לשים במקום מוצגים היסטוריים אך לא לפתוח את חדר התצוגה לציבור הנוסעים והוא יוכל לראות את המוצגים ההיסטוריים רק דרך הזכוכית השקופה. יש כאן להבנתי, כמה דברים מתמיהים מוזרים משהו, על גבול החלמאות. אם החדר (המרפסת) הנעול נבנה למטרת פינת עישון עבור הנוסעים למה הוא לא נפתח עד כה. ואם החדר נבנה למטרת הצגת מוצגים היסטוריים כשאין לציבור אפשרות להיכנס לחדר, אלא הם יכולים לראותם רק מבעד לזכוכית. מדוע הוקמו בתוך החדר ספסלי ישיבה, לא חבל על כספי ציבור.
דבר מתמיה נוסף בסיפור: לוי שער היה מוסיקאי ומלחין מוערך ותרם רבות לפיתוח החינוך המוסיקלי בעיר. וראוי גם ראוי להנצחה מכובדת, אבל להנציח אותו בתחנת
רכבת ישראל ב"חדר מוצגים היסטוריים" נראה לא מתאים ומוזר משהו.
כותב שורות אלה לא עישן בכל חיו וגם לא מעשן ברוך ה' אבל אם אני לא טועה אין "פינת עישון" בתחנת רכבת עפולה וראוי גם להתחשב במעשנים, גם כך לא שפר גורלם והם מכורים לדבר הנוראי הזה ונאלצים להיות מצורעים ומורחקים מהמחנה. יש בסיפור הזה על פניו חלמאות ומוזרות מסוימת וראוי שרכבת ישראל תבדוק את הנושא לעומק. אנו נמשיך לעקוב ולדווח.