הדודאים בשירי אהבה <br>

הדודאים - צמח הדודא הרפואי ממשפחת הסולניים (כמו חציל ועגבנייה) הוא צמח בר הגדל ברוב אזורי הארץ. זהו צמח בעל עלים גדולים, הגדל סמוך לפני הקרקע, עם פרחים בצבע סגול דמוי פעמון. פירותיו נראים כמו עגבניות קטנות. השורש של צמח הדודא חודר עמוק לאדמה, מסתעף ומתעקם בצורה המזכירה לפעמים דמות אדם על ראשו וגפיו. אורך השורש יכול להגיע עד מטר אחד. שמו הלועזי של הצמח - mandragora . בסרט ובספר 'הארי פוטר וחדר הסודות' הוא מופיע כצמח שממנו הופקה התרופה נגד השיתוק שהטיל הנחש. החל מימי קדם ייחסו לצמח אמצעי קסם וכישוף בגלל הצורה המשונה של השורש שלו. יש בו תכונות נרקוטיות - הוא מכיל אלקלואידים מקבוצת אטרופין ומכאן הרגשת הרדמה ושיכרון חושים כשאוכלים את הפרי. הוא מכיל גם כמות קטנה של רעל המנדרגורין שאכילה מרובה ממנו עלולה להתבטא בהתנהגות מוזרה.

המקרא והמזרח הקדום ייחסו לצמח גם תכונות אפרודיאסטיות כמעורר מיני מעודד רגש אהבה וכמעודד פיריון. פרעה תותענחאמון מופיע בציורי קיר במצרים כשהוא מחזיק בידו את פרי הדודאים וגם אשתו המלכה ענחסנתאמון. בשיר אהבה מצרי, מתקופת שושלת 19, מאה 13 לפנה"ס, שנכתב על גבי פפירוס (פפירוס האריס 500), מספרת הנערה על אהבתה:

אהבתך מעורבת בגופי
כמו פרי הדודא המעורב עם שרף
כמו בליל עיסה עם..
מהר החפז לראות את אחותך
כמו סוס הדוהר אל שדה הקרב
(בתרגום חופשי מתוך מיכאל פוקס, 1985, 8-9)

בשיר אהבה נוסף, מדברת הנערה על געגועי לנער ועל שאיפתה להזדקן עמו:

אהבתך רצויה לי
כמו שמן בדבש
כמו כסות לגוף האלים
כמו קטורת לאף
היא כמו פרי הדודא
ביד איש.
היא כמו תמרים
שהוא מערבב בתוך בירה.
אנחנו נהיה ביחד
גם כאשר יסתיימו
הימים השקטים של הזקנה
אני אהיה עמך כל יום
מניחה מאכל לפניך
כמו שפחה לפני אדונה.
(בתרגום חופשי מתוך מיכאל פוקס, 1985, 31, 37).

גם בשירי אהבה במקרא מופיע צמח הדודאים. במגילת שיר השירים, המיוחסת לשלמה המלך, מאה ה-10 לפנה"ס, אומרת הנערה לנער:

יב לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים
יג נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת-דֹּדַי לָךְ.
יד הַדּוּדָאִים נָתְנוּ-רֵיחַ וְעַל-פְּתָחֵינוּ כָּל-מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם-יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ (שיר השירים ז, יב-יד).

צמח הדודאים מוזכר גם בהקשר לסיפור יעקב ונשותיו. ראובן, בנה של לאה, מוצא בשדה את פירות צמח הדודאים ומביא אותם לאמו, לאה. רחל שהייתה עקרה מבקשת מאחותה את הדודאים בתמורה לשהותו של יעקב אצלה באותו הלילה. הדודאים היו סמל לפוריות ופיריון והאמונה העממית ראתה בהם זרז להריון וללידה. חלק מהדודאים נשארו אצל לאה והתוצאה הייתה לידת בנה החמישי - יששכר (בראשית ל, יח).