בשנת 2005 אימצה המועצה האירופית, הגוף המדיני העליון של האיחוד האירופי, אסטרטגיה למלחמה בטרור שעומדת על ארבעה דברים: מניעה; הגנה; רדיפה; ותגובה. מעבר לכך, ישנה הכרה בחשיבות שיתוף הפעולה עם מדינות נוספות ומוסדות בינלאומיים.

מניעה היא התייחסות לגורמי ההקצנה וגיוס מחבלים. לשם כך, המועצה אימצה אסטרטגיה למאבק ברדיקליזציה וגיוס לטרור. אסטרטגיה זו עודכנה בשנת 2014, לאור המגמות המתפתחות כמו טרור יחידים, ביצוע פיגועים על-ידי לוחמים שחזרו מאזורי קרבות למדינותיהם ושימוש במדיה חברתית על-ידי מחבלים.

ההגנה היא על אזרחים ותשתיות והפחתת הפגיעוּת. הדבר בא לידי ביטוי באבטחת גבולות חיצוניים, שיפור אבטחת התחבורה, הגנה על יעדים אסטרטגיים וחיזוק תשתיות קריטיות שיכולות להיות יעד לפיגוע. בנושא זה אימץ האיחוד האירופי הוראה המסדירה את השימוש בנתוני נוסעים (PNR), מאגר מידע המורכב ממידע אישי על כל נוסע ומסלולו. במסגרת המלחמה בטרור, ממשלות דורשות מידע נוסף כגון מינו של הנוסע, פרטי הדרכון שלו (אזרחות, מספר ופקיעת תוקף), תאריך ומקום לידה וכל פרטי התשלום/חיוב הזמינים.

רדיפה היא הדרך שבה האיחוד האירופי פועל לעיכוב יכולתם של מחבלים להוציא לפועל את פיגועיהם, וגם הדרך שבה מביאים את המחבלים לדין. כדי לעשות זאת, האיחוד האירופי שיפר את שיתוף הפעולה והעברת המידע בין רשויות החוק למערכת המשפט ופגע במימון טרור. במאי 2015 המועצה האירופית והפרלמנט האירופי אימצו כללים חדשים למניעת הלבנת הון ומימון טרור.

תגובה היא השלב שלאחר הפיגוע, במטרה למזעור את השלכות הפיגוע. כדי לעשות זאת, האיחוד האירופי פיתח מנגנון הגנה אזרחית, כלים להערכת סיכונים ושיתוף שיטות עבודה כדי לסייע לנפגעי טרור. מכיוון שהטרור היא בעיה גלובלית, ההתמודדות מולה צריכה להיות בצורה גלובלית. לכן, האיחוד האירופי מקיים שיתוף פעולה עם מדינות נוספות. שיתוף פעולה מרכזי מתקיים מול ארה"ב, והוא עומד באחד מבסיסי האסטרטגיה של האיחוד. בשנים האחרונות הושגו הסכמי שיתוף פעולה בנושא מימון טרור, אבטחת גבולות, סיוע משפטי ומדיניות הסגרה.

בסוף אפריל 2015 הוצגה תוכנית הביטחון של האיחוד לשנים 2020-2015, במטרה להקל על שיתופי הפעולה בין המדינות במאבק בטרור, פשע מאורגן ופשע קיברנטי. שנה לאחר מכן, דווח על פערים ביישום ונקבעו מהן הפעולות לסגירת פערים אלו.

לאורך ההיסטוריה התמודדה גרמניה עם סוגים שונים של קיצוניות. כיום האיסלאם הקיצוני הוא איום גובר. מאז פיגועי 11 בספטמבר, נהרגו יותר אזרחים גרמניים בפיגועי טרור מאשר בכל ההיסטוריה של ארגון "הצבא האדום" שפעל בגרמניה למעלה משלושים שנה. בנובמבר 2016 העריכו סוכנויות מודיעין גרמניות, כי במדינה נמצאים 40,000 איסלאמיסטים, ביניהם 9,200 סלפים ש-500 מתוכם נחשבים למסוכנים. אזרחי גרמניה רואים את האיסלאם הקיצוני כאיום הגדול ביותר על ביטחונם הלאומי.

מאז פיגועי 11 בספטמבר, גרמניה השקיעה רבות ביכולות סיכול ומניעת טרור. הוקם מרכז ללוחמה בטרור (GTAZ), הכולל 40 סוכנויות לביטחון פנים מרחבי גרמניה (שהיא פדרציה של 16 מדינות). המטרה היא לזהות טרוריסטים פוטנציאליים וכאלו שמטיפים לאלימות.

האסטרטגיה הגרמנית למלחמה בטרור השתנתה רבות לאחר טבח הספורטאים הישראלים במינכן בשנת 1972. עד אז, המטרה הייתה לפעול נגד הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני. לאחר הטבח במינכן, ייסדה גרמניה את יחידה GSG-9, יחידה למלחמה בטרור ולמבצעים מיוחדים של המשטרה הפדרלית.

לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ביטלה גרמניה את החסינות של קבוצות דתיות וארגוני צדקה מפני חקירה או מעקב, ואפשרה להעמיד לדין קיצוניים שחיים בגרמניה. כמו-כן, החלו הגרמנים להתמקד בשיתוף פעולה בין המודיעין לרשויות החוק. תחילה הופנו 1.8 מיליארד דולר לנושא, והתקציב גדל ב-580 מיליון דולר בשנים לאחר מכן.

בספטמבר 2014 הטיל שר הפנים הגרמני איסור על הפצת התעמולה של דאעש בכל צורה שהיא. ביוני 2015 הוצא אל מחוץ לחוק נסיעות לחו"ל לצורך אימון בארגוני טרור והוטלו הגבלות על דרכונים של אזרחים שיצאו להילחם לצד ארגון טרור. עוד נקבע, כי כל אדם שיצא מגרמניה כדי להשתתף בפעילות חתרנית אלימה, חשוף לתביעה עם שובו לארצו. לאחר הפיגועים בפריז בנובמבר 2015, הורחבו פעילותן של יחידות מעצר מיוחדות של משטרת גרמניה.

כדי להיאבק בהקצנה, הרשויות בגרמניה השיקו מספר תוכניות, כמו מרכזים עבור מהגרים ופליטים לכל מי שחושש מהקצנה של קרוב משפחה או חבר. ארגון בשם "חיאת" הוקם בשנת 2011, במטרה לייעץ למשפחות ולמכרים של אנשים שעברו הקצנה.

ממשלת בריטניה וגופי המודיעין שלה לוקחים ברצינות רבה את איומי הטרור על הממלכה. לפי הערכת ה-MI5, האמון על מודיעין פנים, איום הטרור הבינלאומי על הממלכה חמור וישנה סבירות גבוהה לפיגוע. כתוצאה מכך, ראש הממשלה תרזה מיי ביקשה לחוקק חוקים נוקשים נגד קיצונים איסלאמיים. היא רואה את המאבק בקיצוניות כמטרה חשובה.

בריטניה מודאגת גם מההקצנה מבית ומהאפשרות של ביצוע פיגועים על-ידי אזרחים בריטים. הדבר הודגש בידי ראש הממשלה דאז, דייוויד קמרון, בפגישה במועצת הביטחון בספטמבר 2014. כתוצאה מכך, שנת 2014 הייתה חסרת תקדים במונחים של מאמצים בריטיים לנטרול הקיצוניות. לדברי גורם בכיר בנושא, פעילות סיכול הטרור בממלכה עברה שינוי מהותי.

לפני שנת 2000, האיום הקיצוני על בריטניה נבע בעיקר מארגוני טרור אירים. לאחר מכן, האיום עבר לטרור האיסלאמי וההקצנה מבית. השינוי העיקרי בוצע לאחר הפיגועים בלונדון בשנת 2005. כיום דאעש מזוהה כאיום הקיצוני והמשמעותי ביותר על בריטניה והאינטרסים שלה. נכון לאוקטובר 2016, כ-850 אזרחים בריטים יצאו להילחם בשורות הארגון. מעבר לכך, קיימת דאגה מפני אזרחים בריטים העוברים הכשרה בטרור בפקיסטן, או נלחמים לצד אל-קאעידה בתימן ואל-שבאב בסומליה. ראש ה-MI5 לשעבר, ג'ונתן אוונס, סבור שזה רק עניין של זמן עד שיבוצע בממלכה פיגוע השראה של אל-שבאב.

רשויות אכיפת החוק בבריטניה מתמודדות עם קיצוצים בתקציב. בשנים 2015-2010 – כאשר מיי הייתה שרת הפנים – קוצץ תקציב המשטרה ב-2.3 מיליארד ליש"ט. המפכ"לית קרסידה דיק הזהירה, כי למשטרה יש פחות משאבים כדי לסכל פיגועים עתידיים, מאחר שהם מבזבזים יותר זמן בחקירת פיגועים שכבר התרחשו.

לאחר הפיגועים בגשר לונדון ביוני 2017, ממשלת בריטניה הנהיגה תוכנית חרום לשלושה חודשים, כדי לחזק את מאמצי סיכול הטרור של הממלכה. התוכנית כוללת העברת שוטרים מחקירות אחרות למלחמה בטרור. אמבר ראד, שרת הפנים, אמרה, כי משאבי המשטרה נמתחו עד קרוב לקצה גבול היכולת בשל ההתמודדות מול איום הטרור החדש. משרד הפנים הבריטי התחייב להגדיל ב-30% את מימון המשטרה לסיכול טרור עד שנת 2022.

לכך יש להוסיף, כי מעטים השוטרים הנושאים אקדח. לדברה המשטרה, הדבר נובע מהחשש ששוטרים יואשמו בשימוש לרעה בנשקם נגד חשודים. נכון למרס 2016, רק 6.7% מהשוטרים בלונדון היו חמושים. אולם, מסקר שנערך לאחרונה בקרב שוטרי לונדון עולה, כי רק 26% מהם מעוניינים להיות חמושים בצורה קבועה, 8% אמרו שיתפטרו אם ייאלצו לשאת נשק ו-12% מהם אמרו שלא ישאו נשק בשום אופן.

הפעילות למניעת טרור בבריטניה נמצאת כעת ברמה גבוהה. גורמי מודיעין משתפים כעת יותר פעולה, ובכך גדל מספר מעצרי החשודים. לפי הסקוטלנד יארד, היו 300 מעצרים הקשורים לטרור בין מארס 2014 למארס 2015, דבר שנבע ממספר גבוה של חקירות נגד טרור. מבחינת חומרי הקצנה, המשטרה מסירה מהאינטרנט אלפי חומרים לא חוקיים הקשורים בין היתר לטרור. יותר מ-80% מהתוכן קשורים לעירק ולסוריה.

לפי ה-MI5, יותר מ-60% ממפגעים בודדים מספקים רמזים על כוונתם באמצעות שינויים בהתנהגותם. לשם כך הוקמה יחידה מיוחדת שמנסה לאתר מראש אנשים שמתכוונים לבצע פיגועים. משנת 2013 היחידה הכפילה את גודלה, וה-MI5 מגדיר אותה כמשאב יקר לצורך קיום הערכות וקבלת החלטות.

לאחר הבחירות במאי 2015 אמר קמרון, כי בריטניה מחויבת להתמודד נגד האידיאולוגיה של האיסלאם הקיצוני. הוא הודיע על שורה של צעדי חקיקה, ביניהם חקיקה נגד ארגונים המעודדים הסתה, סגירת מקומות שבהן הקיצוניים מעבירים את האידיאולוגיה שלהם, פעילות לזיהוי צדקה כמימון טרור וסמכות לרגולטור התקשורת לפעול נגד ערוצים המשדרים תכנים קיצוניים.

בשנת 2003 החלה בריטניה ביישום אסטרטגיה ארוכת טווח תחת השם "תחרות". התוכנית מבוססת על ארבעה יסודות: הפסקת פיגועים, מניעה מאנשים להפוך למחבלים או לתומכיהם, שיפור ההגנה האזרחית והפחתת השפעת הפיגוע. כיום ההתמקדות היא בפיתוח תוכניות לניטור תקשורת אינטרנטית, כמו גם תמיכה בייצוא הביטחוני הבריטי. חוקק גם חוק הטרור, שמהווה בסיס משפטי להעמדה לדין של מחבלים והחרמת ארגוני טרור, ביניהם דאעש, חמאס וחיזבאללה.

מבחינת אסטרטגיה למניעת טרור, התוכנית פועלת נגד האידיאולוגיה הקיצונית, בונה יחסים עם קבוצות אזרחיות באוכלוסייה ומספקת תמיכה למניעת קיצוניות. המניעה נעשית במימון פעילויות ספורט, פורומים לפיתוח מנהיגות, דיונים בענייני היום-יום והגברת המעורבות הקהילתית במאבק בקיצוניות.

לאחר הפיגוע בגשר ווסטמינסטר במארס 2017, דווח על ריענון אסטרטגיית הלחימה בטרור של בריטניה. ריענון זה אמור לכלול הרחבה של התוכנית למניעת הקצנה, במסגרת מאמץ מחודש להתמודד עם ההסתה בקהילה המוסלמית במדינה. דרישה נוספת ודחופה לריענון האסטרטגיה, הועלתה לאחר מתקפת הטרור בלונדון בתחילת יוני 2017, בנימוק שהאסטרטגיה הנוכחית לא מונעת את הפיגועים.

הפיגוע המשמעותי הראשון על אדמת צרפת בשנים האחרונות בוצע בינואר 2015, כאשר שלוחה של אל-קאעידה בתימן ביצעה פיגוע במשרדי המגזין שרלי הבדו. לאחר מכן סבלה צרפת מפיגועים נוספים. אחד המשמעותיים שבהם היה הפיגוע בנובמבר 2015, שבוצע במספר מוקדים בפריז.

צרפת היא המדינה מספר אחת באיחוד האירופי במספר הלוחמים שהגיעו לעירק ולסוריה. ההערכה היא ש-2,000 צרפתים הגיעו לעירק ולסוריה, ושבצרפת מתגוררים 9,000 קיצוניים. בתגובה לפיגועים שבוצעו בשטחה, צרפת עיצבה מחדש את מאמצי סיכול הטרור שלה.

צרפת הסלימה את המאבק בטרור באמצעים משפטיים, כאשר חוקקה יותר מתריסר חוקים בנושא. בנובמבר 2014 העביר הפרלמנט הצרפתי את חוק הפטריוט, שמאפשר להנפיק צו איסור יציאה לחשודים בטרור, שקבע שיציאה מצרפת לשם ביצוע פעולות טרור מנוגדת לחוק ומסמיך את הממשלה לחסום אתרי אינטרנט שמפארים טרור. מאז הפיגוע בינואר 2015, מספר אלמנטים בחוק הפטריוט חוזקו. הוקפאו דרכוניהם של חשודים ג'יהאדיסטים, וכן צונזרו אתרי אינטרנט הקשורים לטרור.

לאחר הפיגועים בנובמבר 2015 קרא נשיא צרפת דאז, פרנסואה הולנד, לחקיקה חדשה ומהירה, שתאפשר למשטרה לבצע פשיטות ולשים אנשים במעצר בית ללא צורך בצווים. הולנד גם קרא לשינויים בחוקה הצרפתית, שתאפשר למדינה לנקוט באמצעי אבטחה יוצאי דופן. כמו-כן, הוא פנה לבית המשפט בבקשה להרחבת סמכויות המעקב והזכות לבטל אזרחות מטרוריסטים מורשעים.

לצד הארכת מצב החרום במדינה, כפי שביקש הולנד, הוחלט גם על הרחבת מעצרי הבית לכל אדם החשוד כאיום על הביטחון והסדר הציבורי. עוד נקבע, כי ניתן להשתמש באזיקים אלקטרוניים במקרים שבהם האדם שנמצא במעצר בית הורשע בעבר בטרור. המדינה קיבלה הרשאה לפרק קבוצות המעורבות, מקלות או מסיתות למעשים שיפרו את סדר היום הציבורי. משרד הפנים הצרפתי קיבל את הסמכות לנקוט בכל האמצעים כדי לחסום אתרים שמפארים או מסיתים לטרור.

במאי 2016 אושרה הרחבת סמכויותיהם של שוטרים במסגרת המלחמה בטרור, ביניהם האפשרות לעצור חשודים ללא גישה לעורך דין במשך ארבע שעות, וניתנה למדינה הסמכות להכניס למעצר בית של חודש אדם החשוד בהיותו לוחם שחזר מעירק וסוריה. החוק גם מאפשר למשטרה להשתמש בטכנולוגיית האזנות סתר שהייתה קיימת רק אצל המודיעין הצרפתי. לרשות בתי הסוהר יש הסמכות להאזין לפלאפונים של אסירים, להתקין מצלמות נסתרות ולבדוק את התקשורת האלקטרונית שלהם.

בסוף ינואר 2015, השיקה צרפת תוכנית שנועדה להתמודד עם ההקצנה באוכלוסייה. התכנים הוכנסו למערכות החינוך והכליאה, במטרה לתת לאזרחים כלים לזהות ולמנוע הקצנה. לאור זאת, חלו מספר שינויים במגזרים שונים בחברה. בתחום החינוך, משרד החינוך הציג 11 צעדים למניעת הקצנה ולקידום רעיונות חילוניים. בבתי הכלא, ממשלת צרפת הודיעה על צעדים לטיפול בגורמי ג'יהאד והקצנה, באמצעות הפרדה בין אסירים החשודים בהקצנה איסלאמית לבין אסירים אחרים.

כמו-כן, הוחלט על העברת תקציבים נוספים לסוכנויות המודיעין, לצד גיוס ופריסה של למעלה מעשרת אלפים אנשי ביטחון שיגנו על 830 אתרים רגישים. בשנת 2015 בוצעו מספר פשיטות כדי לסכל רשתות טרור, לרדוף אחרי חשודים ולמנוע פיגועים נוספים. בשנת 2016 לבדה, טענו כוחות הביטחון שעצרו יותר מ-400 חשודים בטרור וסיכלו 17 פיגועים.

הנשיא עמנואל מקרון אמר לאחרונה, כי המלחמה בטרור האיסלאמי בעירק ובסוריה נמצאת בראש סולם העדיפויות שלו בכל הקשור למדיניות חוץ. על המצב בצרפת אמר, שיסיר את מצב החרום שהמדינה נתונה בו מאז הפיגוע בנובמבר 2015. כמו-כן, הוא התחייב להקשיח עמדות ביטחוניות כדי להילחם בקיצוניות האיסלאמית.

ספרד מעורבת במלחמה בטרור מאז 11 בספטמבר. היא גם סבלה ממה שמכונה הפיגוע הנורא ביותר באירופה, כאשר במארס 2004 התפוצצו עשר פצצות ברכבת תחתית במדריד. המרכז למלחמה בטרור בספרד משתף פעולה עם המשטרה והמשמר האזרחי כדי לזהות, להרתיע ולהגיב על פיגועים. בדצמבר 2013 ספרד השיקה ועדת הגנה קיברנטית, שהוטל עליה להכין אסטרטגיה לאומית לביטחון קיברנטי במטרה להגן על רשתות המידע.

ספרד כלאה מספר רב של מחבלים. מאז הפיגוע בשנת 2004 ועד 2016, ספרד עצרה 600 חשודים בטרור. בשנת 2015 לבדה נעצרו 100 חשודים בהיותם מוסלמים קיצוניים. בשנים האחרונות, ממשלת ספרד התמקדה במידה רבה במניעת התקפות מצד האיסלאם הקיצוני, כאשר הוגברו אמצעי הביטחון והאכיפה. הדבר בוצע לאור התרחבות פעילות דאעש בעירק ובסוריה, ואיומי הארגון על מדינות המערב.

מחלקת המדינה האמריקנית אומרת, כי ספרד נמצאת בתהליך של שיפור המסגרת המשפטית שלה, כדי להתמודד עם ספרדים שמגיעים לעירק וסוריה. כמו-כן, ספרד חיזקה את יכולותיה לרדוף אחרי חשודים בטרור ולמנוע גיוס דרך האינטרנט. לאור הניסיון הספרדי עם המחתרת הבסקית, למערכת המשפט במדינה יש את היכולת לחקור ולהעמיד לדין חשודים בטרור.

במאי 2016 הצטרפה העיר מאלגה לתוכנית שהושקה על-ידי האו"ם, במטרה לבנות חוסן קהילתי ולכידות לשם התמודדות עם ההקצנה. במאלגה מבוצע פיילוט של תוכנית שכוללת התערבות בהקצנה אצל בני נוער, וכן שיפור הקשר בין הקהילה לבין הממשלה וארגונים לא ממשלתיים.

כחלק ממלחמתה בטרור, ספרד משתפת פעולה עם אנשי המכס והגבולות של ארה"ב במטרה לפקח את נוסעים בסיכון גבוה שמגיעים לארה"ב. שיתוף הפעולה סייע לספרד לשפר את האבטחה במדינה ולגלות מסמכים מזויפים בגבולותיה. ספרד יישמה מספר תוכניות לאבטחת גבולות, כולל מערכת לקריאת דרכונים של האיחוד האירופי עם נתונים ביומטריים, גילוי עקבות חומר נפץ ומערכות מעקב של השיטור הימי.

פעילות הממשלה נגד ההקצנה קשורה קשר הדוק להגברת הפעילות נגד הגירה בלתי חוקית. בספרד קיים משרד לפלורליזם ודו-קיום, הכפוף למשרד המשפטים, התומך באינטגרציה של קהילות מיעוט דתיות, ומעניק מימון לארגונים לא ממשלתיים שמתפתחים תוכניות ללכידות חברתית.