בעיטת קורן

הצליח לה, לח"כ נורית קורן. עובדה שאני משקיע זמן בכתיבה עליה, בתקווה שאתם תשקיעו זמן בקריאה עליה. אז נכון שאני חושב שהיא עשתה צעד פופוליסטי ואף מגעיל, אך כמו שאומרים בהוליווד: As long as you spell my name correctly - העיקר שמדברים עליה.

קורן - נציגת הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים - הודיעה לשרת המשפטים, איילת שקד, שהיא תחרים את ישיבת הוועדה בה תיבחר (5.9.17) אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון. קורן מתנגדת נחרצות לשיטת הסניוריטי, בה נבחרת חיות, ולדבריה "יש טעם נפגם [כך במקור], בלשון המעטה, בקיום הליך בחירה מזויף, שבו מועמד אחד בלבד ותוצאותיו ידועות מראש... שיטת הסניורטי נוטלת ממני זכות זו [להצביע בוועדה] והופכת אותי לחותמת גומי בלבד".

יש ממש בביקורת של קורן של שיטת הסניוריטי, אם כי חשוב לומר שלשיטה זו יש גם יתרונות. שקד החלה בדיון ציבורי בנושא, בתקווה לשנות את הנוהג להבא, אך הכירה בכך שלא תוכל לעשות זאת כבר עתה - ובמקום לנהל מאבק עכור ועקר, החליטה בצדק לאפשר את בחירתה של חיות. לא מוצא בעיני קורן? תיכבד ותגיש הצעת חוק שתקבע דרך אחרת לבחירת נשיא בית המשפט העליון. אבל היא אינה עושה זאת, משום שיודעת שתיכשל - אז היא בוחרת בדרך של הפגנה.

הבעיה היא, שיש כללי נימוס בסיסיים. חיות - שקורן מקפידה במכתבה לשבח אותה - תהיה נשיאת בית המשפט העליון של כולנו: ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, מתנחלים ופלשתינים, ותיקים ועולים, עשירים ועניים. לכן, ולמרות שהיא מועמדת יחידה, מן הראוי שתיבחר פה אחד בידי כל חברי הוועדה.

לא מדובר במשהו מופרך ותלוש. נשיא המדינה נבחר בצורה פוליטית בהצבעה חשאית בידי חברי הכנסת, אך הישיבה מסתיימת בהצבעה גלויה פה אחד בעד המנצח - משום שהוא נשיא של כולנו. כאשר בחרנו לפני שנה וחצי רב לבית הכנסת שלנו, ומתפללים בודדים הצביעו נגד, הסכימו כולם להצביע שוב כדי שייבחר פה אחד. ולהבדיל אלף אלפי הבדלות: כאשר היה רוב מוחץ בממשלה נגד מתן חנינה לאדולף אייכמן, ביקשו תומכי החנינה להצביע שוב, והממשלה המליצה פה אחד לנשיא יצחק בן-צבי שלא לחון אותו.

אלו רק דוגמאות המלמדות, שיש מקרים בהם הממלכתיות היא חזות הכל. יש מקרים בהם חילוקי דעות - שהם חשובים ביותר וחיוניים ביותר בכל הליך תקין בחברה דמוקרטית - צריכים להסתיים, או לפחות להיות מונחים בצד לרגע. יש מקרים בהם האחדות צריכה לגבור על הפלגנות, לפחות במישור הסמלי. בחירת נשיא בית המשפט העליון היא רגע שכזה. נורית קורן מלמדת, שהיא פוליטיקאית קטנה וקטנונית, שמעדיפה כותרת רגעית על פני אחריות מתמשכת. היא אינה ראויה להיות חברה בוועדה למינוי שופטים.