|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אוכלוסיית ארץ ישראל המערבית גדלה מכ-126,000 נפש בראשית המאה ה-16 על-פי מיפקד האוכלוסין העות'מאני הראשון ל-689,300 בראשית המאה ה-20 על-פי הנתונים של רוברטו בקי. המוסלמים מנו כ-525,000, היהודים מנו כ-90,000, הנוצרים מנו ב-70,000
|
- גידול האוכלוסייה - אוכלוסיית הארץ הייתה מורכבת בתקופה העות'מאנית מרוב מוסלמי וממיעוט נוצרי, יהודי, שומרוני ודרוזי. אוכלוסיית ארץ ישראל המערבית גדלה מכ-126,000 נפש בראשית המאה ה-16 על-פי מיפקד האוכלוסין העות'מאני הראשון ל-689,300 בראשית המאה ה- 20 על-פי הנתונים של רוברטו בקי. המוסלמים מנו כ-525,000, היהודים מנו כ-90,000, הנוצרים מנו ב-70,000 והשאר היו דרוזים ושומרונים.
- גידול משמעותי של האוכלוסייה המוסלמית - על-פי הנתונים של בקי עלה מספר המוסלמים מ-246,350 ב-1800 ל-431,600 ב-1890 וב-1914 הוא הגיע ל-525,150. על-פי נתונים אלה גדלה אוכלוסיית המוסלמים בין 1800 ל-1890 ב-164,300 ותוך כ-50 שנה בין שלהי המאה ה-19 ל-1914 ב-93,550 נוספים. משלהי המאה ה-19 עד 1914 גדלה אוכלוסיית ארץ ישראל המערבית בכ-300,000 תושבים. גד גילבר קבע שבין 1870 ל-1914 גדלה האוכלוסייה המוסלמית ב-71%. מראשית המאה ה-19 גדלה האוכלוסייה המוסלמית ב-94%.
- ארץ דלת אוכלוסייה - הארץ לא הייתה ריקה אבל הייתה דלת אוכלוסין ומפגרת מבחינה כלכלית ומבחינת מתן שירותים לאזרחים במשך מרבית התקופה העות'מאנית. בשלהי המאה ה-19 הארץ עדיין היו אזורים נירחבים דלי אוכלוסין באופן משמעותי גם מחוץ לאזורים המדבריים. אזורי ההר היו צפופים יותר והעמקים נינטשו מכיוון שהעמקים סבלו מהצפות של נהרות שגרמו להיווצרות ביצות ולמחלת המלריה. גם אזור מישור החוף היה מאוכלס בדלילות. באזורים דלי האוכלוסין היו 10 נפשות בממוצע לקמ"ר ובאזורים הצפופים היו 29 נפשות לקמ"ר.
- הריבוי הטבעי של המוסלמים - קיימים חילוקי דעות לגבי הזיקה בין הפיתוח הכלכלי, השיפור ברמת הסניטציה, הקמת בתי חולים, מוסדות רווחה וחינוך בשלהי המאה ה-19 לבין הגידול בריבוי הטבעי של המוסלמים. לדעת דוד גרוסמן גורמים אלה שיפרו בעיקר את מצבם של העירונים. הפלאחים, שרובם היו מוסלמים לא נהנו מפירות הפיתוח הכלכלי משום שחוק הקרקעות של 1858 הביא להשתלטות אפנדים מהארץ ומלבנון על האזורים החקלאיים והדבר הביא להפיכת הפלאחים לאריסים על אדמתם או לנישולם. הפיתוח הכלכלי, השיפור ברמת הסניטציה, הקמת בתי חולים, מוסדות רווחה וחינוך עודדו את הריבוי הטבעי אבל האוכלוסייה העירונית היא שנהנתה מהשיפורים. האוכלוסייה הכפרית לא נהנתה מהשינויים הללו משום שתנאים אלה לא הגיעו לאזורים הכפריים. יתר על כן, האוכלוסייה הכפרית סבלה מתמותת תינוקות, תוחלת חיים נמוכה ורמת תמותה גבוהה שנגרמה ע"י מגיפות הדבר והכולרה בשל רמת תברואה נמוכה והעדר שירותי רפואה ורמת חיים נמוכה ממעמסת הגיוס לצבא שגבה קורבנות ופצועים. על-פי הערכות החוקרים הריבוי הטבעי של המוסלמים היה בסביבות 1% + בהתחשב בגורמים שקיזזו את הריבוי הטבעי .
- ההגירה לארץ - ההאצה המשמעותית בריבוי האוכלוסייה המוסלמית הייתה בשליש האחרון של המאה ה-19 וחלק מהגידול נבע מהגירה אם כי יש חילוקי דעות לגבי היקפה. השלטון העות'מאני עודד הגירה לארץ על-מנת ליישב את האזורים דלילי האוכלוסייה והעניק אדמות למהגרים. חסר מידע רשמי לגבי מספר המהגרים שהגיעו לארץ בשלהי השלטון העות'מאני. מהמידע החלקי ממקורות שונים ניתן להעריך שההגירה המצרית מנתה לפחות 100,000 נפש (ההגירה המצרית הגדולה הייתה בתקופת השלטון המצרי בארץ 1831 - 1841). הדרוזים, האלג'ירים, התורכמנים, הצ'רקסים והבהאים מנו 42,300. הסודאנים מנו כ-500. הבוסניים מנו כ-840 . חסר מידע על הכורדים ויוצאי ארצות ערב. המיפקדים לא כללו את שבטי הבדווים. המספר הכולל על-פי נתונים אלה מגיע לפחות ל-200,000 בשלהי המאה ה-19. נתונים אלה מחזקים את קביעתו גוטהיל ש-1/3 מממספר המוסלמים היו מהגרים ואת דעת גרוסמן שכ-50% ממספר המוסלמים בשלהי התקופה העות'מאנית היו מהגרים חדשים.
בין 1870 ל-1914 היה גידול משמעותי במספר המוסלמים. הקפיצה הגדולה במספר המוסלמים נבעה מגלי ההגירה לארץ. - הבדווים - הבדווים לא ניכללו במיפקדים שנערכו ע"י השלטון העות'מאני. נדידתם על פני הארץ היקשתה על כך אבל הבדווים עצמם לא היו מעוניינים להתפקד מכיוון שסירבו לשלם מיסים ולשאת בחובות האזרחיות. כתוצאה מכך הממשל לא הכיר בזכויות קרקע כלשהן והבדווים עצמם לא היו מודעים לערכן של האדמות עליהן השתלטו והנהנים העיקריים מהמצב היו האפנדים. פרד גוטהיל מצא שעל-פי הסקר של הקרן הבריטית ב-1886 היו בסנג'ק עכו 7 ריכוזי שבטים שכללו 3,340 נפש. על-פי הסקר ועל-פי מימצאיו של דריק היו בשאר חלקי הארץ 13 ריכוזי בדווים שמנו 15,250. בכל הארץ היו בשלהי המאה ה-19 18,590 בדויים. להערכת בן אריה מספרה המשוער של האוכלוסייה הבדווית הנוודית היה בין 20,000 ל-30,000. ההיסטוריונים שמואל אביצור ויעקב שביט העריכו שב-1890 נדדו כ-40,000 בדווים בתחומי ארץ ישראל המערבית ומספרם עלה לבין 50,000 ל-100,000 ב-1915מעריכים שהם מנו ב-1914 כ-100,000.
- מוצאם האתני של הנוצרים - יש יסוד מספיק להניח שרוב הנוצרים החיים בארץ הם צאצאי פיניקים וסורים- ארמים ונוצרים מאירופה ואינם ערבים במוצאם האתני, אבל שפתם ותרבותם היא ערבית לאחר שאולצו כמיעוט להשתלב בתרבות הערבית במסגרת מדיניות השירעוב (ערביזציה). הנוצרים החלו בהדרגה לראות את עצמם חלק מהאוכלוסייה הערבית ולקחו חלק בהתעוררות הלאומית הערבית בשלהי התקופה העות'מאנית.
- האוכלוסייה היהודית - האופי של האוכלוסייה היהודית החל להשתנות עם הגעתם של ראשוני חובבי ציון והתנועה הציונית. היישוב הישן היה ברובו עירוני אבל בגליל נותרו כפרים בהם שרדו יהודים מימי הבית השני ואליהם הצטרפו יהודים מספרד ופורטוגל. בין שלהי המאה ה-19 לפרוץ מלחה"ע הראשונה הקימו החלוצים 22 יישובים חקלאיים. גושי ההתיישבות היו בגליל המזרחי, בגוש חדרה- עתלית, באזור פתח תקוה - כפר סבא ובשפלת יהודה מבאר טוביה עד ראשון לציון.ערב מלחה"ע הראשונה חיו בארץ כ-90,000 יהודים וכמחציתם היו חלוצים.
- האוכלוסייה המוסלמית באזורים של ההתיישבות היהודית - האוכלוסייה המוסלמית מנתה ב-1914 כ-250,000 נפש בתחומי ההתיישבות היהודית החדשה.
- ניצני הלאומיות הערבית - בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 החלה להתגבש התנגדות המנהיגות המוסלמית לשלטון העות'מאני וההיסטוריון עדאל מנאע מצא ניצנים להתהוות זהות לאומית ערבית בקרב האינטליגנציה. אבל ההיסטוריון פורת היה מסויג לגבי היקף התהוות זהות לאומית בארץ בשלהי השלטון העות'מאני. אבל, קיימת הסכמה שהאוכלוסייה הערבית החלה לגבש הזדהות לאומית ערבית- לא פלשתינית.
|
| תאריך:
|
29/11/2017
|
|
|
עודכן:
|
29/11/2017
|
|
רבקה שפק ליסק
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מוטי הקרייתי
|
29/11/17 14:35
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
29/11/17 15:27
|
|
|
|
|
|
מוטי הקרייתי
|
29/11/17 17:05
|
|
|
|
|
|
קורא
|
30/11/17 09:35
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
30/11/17 09:53
|
|
|
|
2
|
|
ב_שמואל
|
30/11/17 06:41
|
|
|
|
|
|
ממש לא דווח
|
30/11/17 10:58
|
|
|
|
|
|
ב_שמואל
|
30/11/17 17:22
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
30/11/17 18:48
|
|
|
|
|
|
אברהם שלום
|
30/11/17 20:26
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
30/11/17 21:12
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
30/11/17 19:35
|
|
|
|
|
|
ב_שמואל
|
1/12/17 07:57
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
1/12/17 11:37
|
|
|
|
3
|
|
הגוי..
|
3/12/17 07:57
|
|
החוק בישראל מחייב נישומים לדווח על עסקות-העברות נדל"ן, אם ישירות ואם בעקיפין, ולשלם מיסים בגין הכנסות ו/או דיבידנד רעיוני הצומח לנישום מנכס ספציפי. ברשימה שלהן נצביע על שתי נישומות שביצעו עבירות מס חמורות: בר רפאלי ויעל פרי. שתיהן קיבלו ייעוץ מעו"ד אודי ברזילי, הידוע כאחד המאעכרים בתחום המיסים. רפאלי שהינה דוגמנית מובילה עוכבה כידוע לחקירה והיא צפויה לעמוד לדין. יעל פרי, שבורחת מאור הזרקורים למרות מעמדה כאוצרת וכאשת עסקים, ממשיכה להסתיר את המידע האמיתי מהרשויות, וככל הידוע: עד עתה לא ריפאה את העבירות הפליליות ולא שילמה מיסים כפי שמחייב החוק.
|
|
|
|
|
היום, כשהכרזת העצמאות הולכת ונשכחת, ראוי להזכיר שהמסמך המכונן הזה של המדינה נחתם ביום ששי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) בבית דיזנגוף בתל אביב. באותו לילה, מיד אחרי חצות הכיר נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, במדינה החדשה שזה עתה נולדה.
|
|
|
|
|
284 שופטים, שהם 35.5% מבין 800 השופטים הפעילים כיום, התמחו או עבדו במערכת בתי המשפט לפני שהתמנו לשיפוט. כך מעלה בדיקה מקיפה של News1. נתונים אלו מטילים בספק את טענת נשיאי בתי המשפט לדורותיהם, ולפיה נציגי המערכת בוועדה לבחירת שופטים מפעילים שיקולים ענייניים בלבד.
|
|
|
|
|
השופט: דניאל דמביץ, בית משפט השלום בירושלים
|
|
|
|
|
התערוכה האחרונה במוזאון פומפידו בפריז עשתה כבוד רב לאמן האנגלי המתגורר בארה"ב, דיוויד הוקני במלאת לו 80 שנה. האוצרים עצמם, שלא נטו כל כך לפתוח תערוכה שחלק רב ממנה הוא ציור פיגורטיבי, נדהמו מהפופולריות לה זכתה. ואכן תורים ארוכים השתרכו לאורך רחבת המוזאון (גם בגלל חוסר היעילות בפתיחת כניסה יחידה ובידוק ביטחוני). ציוריו של הוקני (נ. 1937) כללו ציורים גדולי מידות של דמויות ריאליסטיות, ביניהן של הוריו, של הסוכן האמנותי שלו, של המאהב שלו, של הבריכה והמקפצה, אך בעיקר ציורי נוף ריאליסטיים, ביניהם הדרך הפתלתלה לביתו מגבעת הוליווד, בצבעים נועזים וקומפוזיציה שהיא כמעט אבסטרקט. כאות הוקרה העניק הוקני למוזאון פומפידו את אחד מציוריו המרשימים והענקיים, 'בוא האביב', עצים ביורקשייר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
