ביבי, טרמפ ואורן חזן בסלפי

עדות מקומית, התערוכה הישראלית לצילומי עיתונות ולתיעוד, נוסדה כהשלמה לתערוכה הבינלאומית. World Press Photo בתערוכה השנתית מוצגות מיטב עבודותיהם של צלמים ישראלים, פלשתינים וצלמים זרים הפעילים באזורנו, שנבחרו בידי חבר שופטים ואוצרים. התערוכה משקפת את רצף האירועים השנתי, ומנציחה רגעים אנושיים בעלי ערך תרבותי וחברתי בתחומי החיים השונים: מלחמה ושלום, מדיניות וחברה, תרבות ואומנות, טבע וסביבה, ספורט, דיוקנאות, מצגות מולטימדיה ועוד.

כתמונת השנה בתערוכה הישראלית נבחר צילום מתוך הסדרה המראה את פינוי עמונה: חיילים חמושים עומדים לפנות את בית הכנסת, ובצידו מציצים מתנחלים מזוקנים וארוכי פאות. זהו אחד מתוך מספר צילומים בנושא שכבר זכה בעבר לכיסוי מסיבי, ולכן לא ברור למה נבחר נושא זה בהיקף כזה שנית. "עמונה הייתה מאחז בלתי מורשה שעלה לקרקע בשנת1995, ליד הישוב עופרה. בשנת 2006 פונו משם 9 מבנים לא חוקיים. לאחר דחיות חוזרות ונשנות הוחלט בבג"ץ לפנות את הישוב בחורף 2017. מראות ההינתקות חזרו...אבל המחאה לא הועילה. ב-1 בפברואר פונה הישוב ופורק". (מתוך ההסבר הכתוב ליד התמונה).

ביבי "סופר סטר", זוכה כאן ליחס מועדף: ר"ה, בנימין נתניהו, הוא אומנם הדמות הראשית בפוליטיקה הישראלית, אבל נראה כי ניתן לו כאן מקום מובלט, ודי חיובי, בצילומים רבים שנבחרו ע"י ועדת השיפוט בתערוכה. האירוני מכולם הוא צילום הסלפי של אורן חזן עם הנשיא טרמפ, כאשר ביבי מנסה לעצור בידו אך נראה משועשע למדי, לעומת טראמפ הזועם. דווקא לזה הייתי מעניקה את תמונת השנה, המשקפת את כוחות-העל המנווטים את "העולם החופשי"...

תמונה נוספת שהייתי מעניקה לה פרס היא זו של העיתונאי החוקר רביב דרוקר, המצולם כאן כשלרגליו כלב זאב לבן החושף את שיניו ומוכן להסתער. האנלוגיה המתבקשת: העיתונאי הוא כלב השמירה על הדמוקרטיה. זוהי תמונה כמעט מתבקשת בתערוכה המנציחה את כוחה ותרומתה של העיתונות לחברה כולה ולדמוקרטיה בפרט. סרטים מספר בעבר, וסרט המועמד השנה לאוסקר, מתארים את חלקם של העיתונאים בחשיפת הקלטות הסתר בווטרגייט שגרמו להדחתו של הנשיא ניקסון.

חשוב יותר להציג את התמונות בתערוכה הבינלאומית: תמונה השנה היא זו של מאבטח טורקי בתערוכה, הרוצח את השגריר הרוסי בירית אקדח, כשהרוצח צועק "אללה אכבר". הצלם, שאיתרה מזלו ונכח בטקס, הצליח לצלם סדרת תמונות מרגע נאום השגריר ועד הרצח, הנראה כסרט מבוים. התמונה ממחישה עד כמה שברירה המציאות בצל פוליטיקה עוינת בין שני צדדים. במקרה זה - הצדדים הם טורקיה ורוסיה, בנושא של תמיכה בפלגים שונים במלחמה בסוריה.

נושא המלחמות והפליטים ממשיך להעסיק את הצלמים הזרים. גם צילומי מחאה נגד ניצול חיות בטבע - הסתבכות של צב ברשתות דייגים, טבח קרנפים ע"י כריתת הקרן שלהם, אך גם צילומים מעודדים כמו עזרה לדובי הפנדה ההולכים ונכחדים, ע"י התחפשות בבגד דימוי פנדה, כדי לא להפחיד אותם.

כדאי לציין את התערוכה הנלווית המוקדשת לצלם מיכה קירשנר. הוא אצר את "עדות מקומית" 2016 והיה אמור לאצור גם 2017, אך נפטר מסרטן בספטמבר 2017.

מעבר לזווית הצילום וכד' קירשנר העניק נופך נוסף לדמויות שצילם ע"י בחירת חפצים מאפיינים או טיפול בתמונה, כמו קריעת התמונה באמצע והוספת פרח אדום לתמונה של יעל דיין, או צילום השר והשגריר אבא בן ז"ל עם כובע טמבל ועציץ עם צמח צבר.