סיפורו של "מגרש אליצור" ברח' השומר בב"ב

בסוף שנות ה-50, החליטה עיריית בני ברק בתמיכת חברי מועצת העיר אנשי "הפועל המזרחי" ומפא"י להכשיר ולפתח ברחוב השומר בבני ברק מגרש כדורגל מסודר, לבקשת מרכז אליצור לשימוש קבוצת אליצור בני ברק לקראת משחקיה בליגה לכדורגל קודם לכן שימש המגרש שטח משחקים כללי שכונתי. ההחלטה עוררה סערה בעיר. אנשי אגודת ישראל במועצת העיר רבנים וראשי ישיבות, הביעו התנגדות לפיתוחו של מגרש הכדורגל והקצאתו לאליצור, מחשש שגם חילונים בעיר יבקשו לשחק בו או יבקשו להקצות להם מגרש כדורגל משלהם ועלול להיגרם חילול שבת בעיר הקודש בני ברק.

במדור "מכתבים למערכת" בעיתון "הצפה" מתאריך, 20 באפריל 1959 מתפרסם מכתב החתום בשם "אליהו משה גנחובסקי, תושב בני ברק" (אני מעריך שמדובר באליהו-משה גנחובסקי שכיהן כחבר הכנסת מטעם חזית דתית מאוחדת והפועל המזרחי והיה תושב בני ברק א.א) וכךותב במכתבו אליהו משה גנחובסקי: "הריני רואה חובה נפשית להביע באופן אישי את הסתייגותי מהחלטת עירית בני־ ברק ביזמת נציגי "הפועל המזרחי" לקבוע מגרש ספורט בתוך בני ברק... וזאת מתוך התנגדות גמורה לדעתם של כל רבני המקום וכל ראשי הישיבות שמפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים. בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים יש מגרשי התעמלות וספורט. כמו-כן במרחק לא רב קיים האצטדיון הסגור בשבת, וכמו-כן מגרשי ספורט ליד אוניברסיטה בר־ אילן. להקים מגרשי ספורט לראווה בתוך בני ברק- יש בזה משום פגם גדול ומשום התגרות ברוב התושבים הדתיים שבמקום".

כותב אחר במדור "מכתבים למערכת" ב"הצפה" באותו גיליון, המכנה עצמו "תושב בני ברק ותיק"(שמו המלא שמור במערכת) כותב: "הופתעתי לקרוא ה"ויצעקו" של אנשי ה"אגודה" בבני ברק נגד החלטת העירייה להקצות מגרש ספורט ל"אליצור". דומני, כי כל הצעקנות הזאת ריח בחירות נודף הימנה. אחרת אין להבין את ההתנגדות העיקשת. כאב לילדים בגיל בית הספר וכאחד התושבים הוותיקים של העיר. הריני מברך את הנהלת העירייה שסוף-סוף הבינה לרוחו ולצרכיו של הנוער הדתי והחליטה להקצות בשבילו מגרש ספורט. העדר מגרש ספורט בעיר הביא לידי כך שילדים שלנו יצאו לרעות בשדות זרים. הם לא ישבו בבית. הם כיתתו את רגליהם למגרשי, הפועל" ו"מכבי" שבסביבה ואין ספק שהפגישות עם החילוניים לא הוסיפו להם יראת שמיים...

למרות המחאות וההתנגדות מצד חוגים שונים בעיר, הוחלט להקים את מגרש הכדורגל ולהקצתו לשימוש קבוצת אליצור בני ברק. עבודות פיתוח המגרש כללו: הקמת "שערים חוקיים" סימון המגרש בסימנים הנדרשים ממגרש כדורגל חוקי ובהמשך הוקם יציע מושבים מאולתר בצד המערבי של המגרש.

המגרש הענק גבל במערבו ברחוב השומר, בדרומו –בחצר בית ספר "סגולה" בצפונו נשק לתחנת מכבאי אש ובמזרחו גבל עם בתי מגורים בשיכון ה'. סמוך אליו שכן סניף תנועת הנוער" עזרא, ובצדו הצפוני מזרחי שכנה משחטת עופות פעילה. כמובן שהנוכחים במגרש חשו לא פעם בריחות החריפים שדלפו מבית חרושת אסם הסמוך ששכן כ-100 מטרים מערבית למגרש מעבר לרחוב השומר.

המגרש כונה בשם "מגרש אליצור" שכן שימש "מגרשה הביתי" של קבוצת הכדורגל אליצור בני ברק. כאן קיימה היא את משחקיה הביתיים וכאן ערכה אימוניה. הקבוצה הוקמה אי-שם בסוף שנות ה-50, אולי אף קצת לפני כן. היא הייתה בזמנו הקבוצה הדתית היחידה בארץ המשחקת כדורגל בליגה כלשהי, ואת כל משחקיה קיימה בימי שישי. האימונים נערכו לרוב ב"מגרש אליצור", לרוב פעמיים בשבוע. מאמן הקבוצה בתחילת שנות השישים היה עמנואל ספקור-גלילי, בהמשך אימנו את הקבוצה אריה רדלר ועוד. בין שחקניה באותן השנים, ואני מסתמך על ארכיון העיתונות הישראלית היו: יהודה שפיצר (שוער) צביקה הרשקוביץ, מרדכי אהרוני, שמעון גרינברג, מיכה פרקש, קלמן יוסטמן, רוטשטיין, שמואל חיימיאן, נתן צוקר אברהם דהן(שוער) אביגדור גוטסמן, ירמיהו בן דוד, ועוד (יתכנו שיבושים בשמות השחקנים שכן נסמכים על דיווחי עיתונות ישנה שלא תמיד דייקה בשמות)

המגרש נחנך רשמית באוגוסט 1960 במשחק אליצור בני ברק מול אליצור תל אביב. התוצאה במשחק זה שחנך כאמור את המגרש הייתה "חגיגית" עבור שחקני בני ברק הם הביסו את התל אביבים בתוצאה 0:4.

קבוצת אליצור בני ברק שיחקה בליגות נמוכות בליגה ד' ובליגה ג' אולם הייתה גאווה עבור לא מעט תושבים, חובבי כדורגל. אלה עקבו בעניין אחר תוצאות משחקי הקבוצה והיו מבניהם שהגיעו למגרש אליצור ברחוב השומר, לצפות ולעודד קבוצתם. המשחקים נערכו בימי שישי אחר-הצהריים.

באוקטובר 1962, חול המועד סוכות יצאה קבוצת הכדורגל אליצור בני ברק לקפריסין למחנה אימונים ונופש וקיימה באי זה שני משחק ידידות נגד קבוצות טורקיות. משלחת הקבוצה מלבד השחקנים והמאמן, כללה את הרכז הכללי של "אליצור" זאב ברוורמן, המורה הוותיק להתעמלות ראובן גרייסמן, ומספר אוהדים.
אי שם במחצית שנות ה-60 פורקה קבוצה אליצור בני ברק, אולם הוקמה מחדש תחת השם אס"א אליצור בר-אילן ורבים המשיכו לקרא לה אליצור בני ברק .הקבוצה החדשה שיחקה והתאמנה במגרש אליצור ברחוב השומר והתבססה על שלד השחקנים של אליצור בני ברק בתגבורת שחקנים סטודנטים מאוניברסיטת בר-אילן. בסוף שנות ה-60 אימן את הקבוצה זאב זלצר שחקן נבחרת ישראל. מספרים לי כי בין מאמני הקבוצה היה אף לפרק זמן מה השחקן הכדורגל המיתולוגי בעל "ראש הזהב", נחום סטלמך.

במרץ 1975 גברה אס"א (אליצור)בר-אילן במסגרת משחקי ליגה ד' מחוז שרון על המובילה בטבלה בית"ר כפר סבא בתוצאה 1:2,את שני השערים לאליצור כבש יוסי סיטון. כעבור שבוע גברה אליצור בר-אילן 0:3 על קאונטרי קלוב משערים של אשר בהרב (2) ואשר קרני והבטיחה עלייתה לליגה ג'.

בין שחקני הקבוצה באותה תקופה, שנות ה-70 היו: סוסקין (שוער), שמילה, איציק זונגלר, אהרוני, יוסי סיטון(חלוץ), קודאי (חלוץ) אוהדי הקבוצה מזכירים רבות שחקן בולט בשם זבידה, והיו עוד שחקנים רבים וטובים.

מגרש הכדורגל "אליצור", ברחוב השומר, שימש לא רק למשחקי ואימוני כדורגל התקיימו בו מגוון רחב של פעילויות ואירועים. יעל טמבור תושבת שיכון ה' בבני ברק והתגוררה ברחוב בר-אילן בסמוך למגרש מספרת: מידי פעם, לקראת חג הפסח נערכו במגרש מתקני לונה פארק עם יריד של דוכנים מגוונים.

משה כהן, בוגר בית הספר התיכון דתי עירוני בבני ברק, שהתגורר אף הוא בסמוך למגרש, נזכר בתקופה בה פעל המגרש בערגה: "היו שנים שהיה מתמקם שם קרקס. אני זוכר היטב את האופנוענים על קיר המוות ואת הגלגל הענק וגם את מטבעות הכסף שהיינו מוצאים בשטח קיר המוות, לאחר שפרקו אותו, המטבעות שזרקו בהתלהבות לאופנוענים... "בימי העצמאות נערכו במגרש טקסים ומצעדים של יחידות צה"ל כפי שהיה נהוג אז בישובים שונים בארץ, כמו-כן שימש המגרש כמגרש משחקים והתכנסות של ילדי שיכון ה' והסביבה.

בתיה הירשוביץ מספרת כי ב"מגרש אליצור" נערך מדי שנה מפקד הסיום ב"שבת הארגון" של חניכי סניף בני עקיבא בבני ברק "מנינו אז בין 850 ל-1000 חניכים" היא כותבת. במוצאי "שבת הארגון" קיימו המוני החניכים תהלוכה מלווה בקולות תופים שיצאה מסניף בני עקיבא במרכז העיר דרך רחוב רבי עקיבא ורחובות נוספים ב עד למגרש אליצור ברחוב השומר. את התהלוכה ליוותה משטרה ומכבי-אש. במגרש הודלקה כתובת האש ונערך מפקד חגיגי שבסיומו הוכרז שם השבט החדש של אותה שנה.

חנן גנץ שהיה תושב בני ברק מספר על פעילויות נוספות שנערכו ב"מגרש אליצור" : "במקום נערך שוק ארבעת המינים וגם...ריצות לילה."

מאחר שבית ספר הממ"ד סגולה היה צמוד ל"מגרש אליצור" נערכו בו שעורי פעילות הגופנית של בית הספר זה. התלמידים בהדרכת המורה לחינוך גופני צביקה הרשקוביץ שיחקו כדורגל ב"מגרש אליצור". צביקה הרשקוביץ' שהיה כדורגלן אליצור בני ברק והיה חובב ספורט נטל חלק פעיל במשחק הכדורגל יחד עם התלמידים. פעם היה שוער, פעם היה חלוץ. כמו-כן השתתפו תלמידי סגולה בריצות הקפת המגרש ועוד. במגרש נערכו תחרויות ספורט בין מוסדות חינוך בעיר כמו למשל, משחק כדורגל בין בית ספר סגולה לביס" מעלות.

סופו של מגרש אליצור

בשנות ה-90 נהרס המגרש ועל חלק משטחו הגדול הוקם בית ספר חרדי לבנות ועל חלק אחר הקרוב יותר לרחוב השומר, הוקמה גינה ציבורית שנקרא "גן אליצור". המקום השתנה ללא הכר. סוף עידן.