העוקץ בשם הפרטי

מה כבר יכול לקרות כשזוג מתארח לארוחת ערב אצל חבריו הטובים, והבעל וונסן מגלה למארחיו את השם שנבחר עבור העובר שעתיד להיוולד להם? עצם השם מעורר החלחלה פותח תיבת פנדורה. תומר ברש כ-פייר, המארח טוב הלב וחם המזג, מנסה להלך בין הטיפות ולהישאר רגוע. אשתו אליזבת (מאי גריאני יפת התואר עם כל הקוקטיות הצרפתית), שהיא אחותו של וונסן, מנסה אף היא לגשר על גל הרגשות המציף אותם למישמע השם. היא טורחת להגיש מטעמים בסגנון מרוקאי, כולל אביזרי לבוש אותנטים עם מוזיקה תואמת ונענועים אופייניים.

חבר הילדות הטוב של אליזבת, קלוד (אור משה, קומיקאי מולד מוכשר להפליא ברמות, שאי-אפשר לנתק ממנו את העיניים משום עושר הבעותיו) המתארח אף הוא - נסחף לבליל הוויכוחים בינם לבין האב העתידי - וונסן (איתמר אליהו האכספרסיבי וחמום המזג) ובהמשך, כשמגיעה אשתו ההריונית של וונסן, אנה (מיכל עוזיאל, מפל של יופי עם כשרון משחק כובש מובנה), הלהבות יוקדות עוד יותר. לא נגלה מה מתגלה בהמשך והופך את הקערה על פיה, כדי לא להפחית מהתענוג המדהים, ואיזה סוד משפחתי שנחשף מתסיס את כולם עד לקצה.

הדיאלוגים השנונים שתרגם דורי פרנס הגאוני, לוכדים את הצופים וסוחפים אותם לצחוקים בלתי נגמרים. לא יאומן כיצד באולם "אורנה" הזעיר הצליח רועי וואטורי להקים תפאורה כה יפה ומסוגננת לפרטיה של סלון בית צרפתי, עם עיצוב תלבושות של ליאור פניאל, ועם תאורה של איל דניאל, ולתת לצופים לחוש שהם חלק מהמתרחש על הבמה. ויתרה מכך - איך הצליח הבימאי רועי וינברג המוכשר ליצור מהומת עולם כזו על שטח כה מיזערי, ולאפשר השתוללות תוך פורקן של כל הצוות המקסים והמחונן?

ההצגה כה משובחת, עד כי האריכו את ימי העלאתה בשבועיים נוספים למקור, והיא תוצג עד ה-7 לאפריל. הצגה המעידה על התבשלות המחזור החדש של יורם לוינשטיין לכדי שחקנים מקצועיים ורבי יכולות.תענוג צרוף.