News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 404,665  סלולר - 317,110
   |   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יואב יצחק
יואב יצחק
ארדן קיבל/רכש זכויות בדירה חדשה ברח' משה קול בירושלים בתקופה שכיהן במשרד ראש הממשלה כיועץ ראש הממשלה וכממונה על פניות הציבור (בשנים 1999-1996)    ארדן היה אז בחור צעיר (25) וחסר ממו...
טובה ספרא
טובה ספרא
האתגרים ישפיעו לא רק על חברות פרטיות, עסקים קטנים וגדולים. הם ישפיעו בעיקר על כלכלת מדינות. יווצרו גרעונות שיקשו על ממשלות לעמוד בהתחייבויות שלהן, או שהצמיחה שקיוו לה לא תענה על הצ...
האם היחסים התערערו [צילום: פלאש 90]
מיקי אהרונסון
מוסקבה אומנם לא מונעת מישראל לתקוף מטרות אירניות בסוריה, אך לא תאפשר פגיעה בנכסים החשובים לה. היא גם מצפה לקבל מישראל תמורה בעד ההיתר דה-פקטו לפעול נגד אירן
השגיחו על ילדים קטנים [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
זכי הלר
כיצד תתמודדו עם התייבשות? מה צריך לעשות כדי לוודא את שלומם של אדם קשיש או אישה העוברת טיפולי פוריות? ומה נכון לאכול לקראת הצום ובסופו?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
בשנה הקרובה יציין מושב "עין ורד" 90 שנה לייסודו
סיפור המשפחה של יצחק רייכר, מראשוני הנכדים שנולדו כאן, איש צבא בעברו (סא"ל במי"ל), מחנך, מורה לאזרחות ולסוציולוגיה, משורר, עו"ד ואיש ציבור - הוא הסיפור הישראלי
בית בתוך פרדס [צילום: יגאל יששכרוב]

>
>
>
>
>
>
>
>
>
>
>

הבית בתוך הפרדס

בתוך פרדס במושב "עין ורד" נטוע בית. בית בתוך פרדס, וגדלים פה גם אנשים, מה שנקרא אנשים בתדמית נוף מולדתם. מיקומו של הבית על גבעה רמה וממנה נצפים מרחבים של שדות ובתים לאורך קילומטרים, ובאופק - נראים גם בתי המגדלים של נתניה. יצחק רייכר מתגורר בבית ילדותו, בנחלה שהורישו לו הוריו ז"ל, כשהוא עבר מחדר הילדים לחדר ההורים. בחצר הבית מצאנו ששה חתולים קבועים, אליהם מצטרפים מדי פעם גם "אורחים", "ואלה", לדבריו של יצחק, "משמידים את הנחשים"... גם הכלבה מילקי שחורת המראה מגזע דה לרו (כלבת רחוב) מסתובבת לה בהנאה בחצר, מכשכשת בזנבה ונצמדת מדי פעם לרגליו של יצחק, אותה הוא מלטף בחיבה.

הנחלה כוללת 10 דונם של חצר, ועוד 3 חלקות של פרדס בשטח של 19 דונם עליו גדלים עצי קליפים מסוג אודם - זן מיוחד בעל חמיצות נמוכה. הפרדס נמסר לעיבודו של גורם חיצוני. על מגרש בן 3 דונם נמצאים 3 מבנים: 2 בתי מגורים ומבנה המשמש למשרד. בירכתי החצר מבחינים בבוסתן של עצי פרי: זית, רימון, פירות נשירים, ומטע של עצי פקאן ומסביבה גם עצי גויבה, שסק, פיג'ויה, פיטנגו, עצי הדר וצמחי תבלין. יופייה של החצר מתבטא בפסלים ובעבודות היד של בעלת הבית.

"עין ורד" נוסד ב-1930

"אתה נמצא כאן במדינת ישראל בהתהוותה, משום שסיפור המשפחה הוא הסיפור הישראלי". אומר לי יצחק רייכר ומוסיף: "מושב "עין ורד" התהווה בראשיתו בתקופת העלייה השלישית, כאשר משנת 1926 קבוצה של חלוצים שעלו לארץ בראשותו של לישבסקי חיפשה קרקע חקלאית על-מנת לפתח בה ישוב באזור תל אביב.

באותה עת, סבי משה סמט, שהיה בנאי במקצועו, בנה בתל אביב את בית ביאליק והקים את הכיפה בבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב. הוא התוודע לקבוצה זו וכך ארגון חקלאי תל אביב הקימו את מושב עין ורד בשנת 1930.

[צילום: באדיבות המשפחה]

בתמונה:
הסבים רבקה ומשה סמט עם יהודית (עם העניבה) ושני אחיה.

המשפחה מגיעה למושב עם סוס ועגלה
המקום היה שומם, עד כדי כך שגורמים שונים טענו שהקרקע אינה ראויה לעיבוד חקלאי
▪  ▪  ▪

סבי, שנולד בעיירה קריסטינופול בגליציה ושירת במלחמת העולם הראשונה בצבא תחת פיקודו של הקיסר פרנץ יוסף, נפצע פעמיים בחזית והגיע לארץ ב-1919. ב-1931 התגורר בחיפה, עבד בנהריים אצל רוטנברג וב-1933 הביא את המשפחה ברכבת מחיפה לטול כרם ועם סוס ועגלה הגיעו כולם ל"עין ורד".

המקום היה שומם, עד כדי כך שגורמים שונים טענו שהקרקע אינה ראויה לעיבוד חקלאי. למרות הטענות הללו, מקים סבי צריף, לול תרנגולות, גן ירק ומשק לתפארת".

אמו של יצחק, יהודית, נולדה בחיפה והגיעה ל"עין ורד" כתינוקת. לימים, סיימה במקום את כל מערכת החינוך. היא נישאת לשלמה רייכר פליט מרומניה שגדל במשפחה ב"עין ורד". שלמה הגיע לארץ בגפו ב-1946 לאחר שהתגלגל במסעו לארץ דרך רומא ומחנות המעצר בקפריסין. הם נישאים ב-1950, מוקצית להם נחלה שנקראה בזמנו הרחבה והסוכנות מקימה להם בית קטן.

במרכז המושב עין ורד [צילום: יגאל יששכרוב]

יוזמות ציוניות
מושב "עין ורד" נמצא בליבו של השרון ומשתייך למועצה אזורית לב השרון. כאן צמח החוג המכונה "חוג עין ורד" כביטוי לרצון פוליטי ליוזמות ציוניות.

בעלי ממון מעדיפים לקבוע כאן את מקום מגוריהם
למעשה, עין ורד הוא אחד המושבים הגדולים בארץ עם כ-1,500 נפשות רק 20% מבעלי הנחלות מתפרנסים מחקלאות, השאר עוסקים במקצועות חופשיים
▪  ▪  ▪

"עין ורד", מציין רייכר, זו פיסת גן עדן במדינת ישראל מכמה בחינות. מבחינת מיקומה הגאוגרפי, מבחינת החברה האנושית, העיצוב הנופי הירוק והמטופח המשובב את העין ומערכת החינוך והתרבות מן המפוארות שאני מכיר. בשנים האחרונות הפך מושב "עין ורד" למקום שעשירים לוטשים אליו את עיניהם וקובעים כאן את ביתם.

מושב "עין ורד" נמצא בליבו של השרון ומשתייך למועצה אזורית לב השרון. כאן צמח החוג המכונה "חוג עין ורד" כביטוי לרצון פוליטי ליוזמות ציוניות. ב"עין ורד" 130 נחלות והמושב משתרע על שטח של 4,000 דונמים. מרבית שטחו נטוע בפרי הדר, באזור אקלימי המתאים לגידולים הללו. בישוב, קיימת הרחבה לקליטת תושבים מבחוץ ולעוד בעלי משקי עזר.

למעשה, עין ורד הוא אחד המושבים הגדולים בארץ עם כ-1,500 נפשות. רק 20% מבעלי הנחלות מתפרנסים מחקלאות, השאר עוסקים במקצועות חופשיים. נמצאים כאן אנשים בעלי שאר רוח ויוצרים העוסקים באדריכלות, באמנות, בציור, בפיסול, בגינון ובחינוך.

אספקת המים לישוב אינה קשורה למקורות. במושב פועל מפעל מים הקשור לקידוח באקויפר ההר בעומק של מאות מטרים שממנו מסופקים לתושבים מי השתייה באיכות גבוהה באמצעות מערכת צנרת ובריכות מים. כל המבנים בשטח נבנו במימון עצמי של חברי המושב.

במושב, פועלים שלושה גני ילדים, פעוטונים, בריכת שחייה, מועדון נוער, ומועדון לחבר. "תנועת בני המושבים" היא תנועת הנוער הפעילה כאן במיוחד. במקום נמצא גם בית כנסת בעל אופי מסורתי ציוני כאשר מתפללים בו יוצאי ספרד ואשכנז בכפיפה אחת.

חלק מהשירותים הופרטו כמו הצרכנייה, הגרעין (מספק מחסן טכני) והסילו, שמכין תערובות לבעלי חיים. במתחם "עין ורד" פועל מוסד "בית הנער", לנוער חסוי שלהפתעת התושבים מייעדים אותו למוסד סגור... בימי העצמאות ובחגים מגיעים לכאן תושבים מישובים סמוכים וחוגגים בשיתוף עם אנשי "עין ורד".

ביתו של הסב משה סמט בעין ורד [צילום: יגאל יששכרוב]

הפרידה מן האב ויתמות בגיל חמש
זה אירע במרפסת הכניסה לבית סבי אמא התעלפה, סבא משה וסבתא רבקה עמדו המומים ונעתקו מילותיהם
▪  ▪  ▪

יצחק רייכר נולד ב-6 באפריל 1953 וכעבור ארבע שנים נולד אחיו זוהר. האב שלמה השתתף במלחמות ישראל: בקרב על טירה השחרור וסיני. באחד מימי המילואים הוא מאמן קבוצת טירונים עולים חדשים מצפון אפריקה. לפתע, אחד מהם שולף את נצרת הרימון. שלמה משתטח על הרימון על-מנת להציל את חייליו וכך מוצא את מותו בגיל 29.

שלוש שנים לאחר שהתאלמנה, יהודית משקמת את חייה ונישאת לאלי מאירי, איש גדול משכמו ומעלה, כפי שמעיד עליו יצחק, ששימש מורה לאנגלית. "הוא זה שגידל אותי מגיל חמש ואת אחי זוהר שהיה בן שנה (זוהר, גרפיקאי במקצועו, מתגורר היום בביתו של סבנו). זכורה לי פרידתי מאבי. בהיותו בחופשה מהצבא ובצאתו בבוקר בחזרה למילואים, פנה אליי ואמר: "יצחקל'ה שמור על אמא". יצא לי להיפרד ממנו בחיבוקים.

אחה"צ הייתה אווירה מאוד משונה בבית, עד שהגיעו "המבשרים". זה אירע במרפסת הכניסה לבית סבי. אמא התעלפה, סבא משה וסבתא רבקה עמדו המומים ונעתקו מילותיהם. השכנים דאגו לנו. אחת השכנות הגישה לי כוס שוקו, משקה שלא הייתי רגיל לו. ולמחרת, הגננת באה לאסוף אותי לגן ונתנה לי לשתות שוקו. קיבלתי שוקו יחד עם הטראומה. מאז אינני יכול להכניס לפי משקה זה. הייתי נוכח מרחוק בלוויה של אבי".

יצחק ורעייתו האמנית מיכל [צילום: יגאל יששכרוב]

יצחק חבר באגודת הסופרים העבריים בישראל ועד כה הוציא חמישה ספרי שירה.

כותב שירים מגיל צעיר
"השירה, הוא אומר, מתעוררת יחד איתי בקומי בבוקר וזה הזמן שבו אני כותב"
▪  ▪  ▪

יצחק רייכר לומד בבית הספר היסודי בתל מונד כתלמיד ממוצע. הוא מספר: "ההווי החברתי במושב ותנועת הנוער מילאו את מרכז מעייני באותם שנים. זכורה לי באותם ימים אמרתה של סבתי שאמרה באידיש "ארלך איס שוורלוך", היינו: היושרה היא דרך קשה. רצתה והתכוונה, שנלך בדרך הקשה הזו. אמי הייתה גאה מאוד בהישגיי. חשוב ביותר, אמרה לי, להיות "מנטש" (בן אדם אנושי). האמרות הללו, עומדות תמיד לנגד עיניי".

את לימודי התיכון מסיים רייכר בבית הספר החקלאי "כנות" ליד גדרה, עם ציונים גבוהים במקצועות ההומניים. במרכז הוויתו - כתיבת שירה, אותה החל לכתוב בצעירותו ב-1966. יצחק חבר באגודת הסופרים העבריים בישראל ועד כה הוציא חמישה ספרי שירה. ב-2014 הוא מוציא את ספר השירה הראשון לילדים עם איוריו של שמשון קוטלובסקי המשקפים את בני המשפחה בחצר הנחלה.

את ספר שיריו החמישי "ירוקים" השיק בבית הסופר בטקס רב רושם בתחילת חודש יולי השנה. ספר שירה נוסף: "החיים כצל" מוקדש לאמו עם התייחסות גם לאביו. המשמעות היא, שהחיים חולפים כצל כאשר האם חיה בצילו של האב. כשנפטרה יהודית בגיל 86, סוכם בין האחים שיספידו אותה ב-22 מילים. הדבר לא צלח... ובעמוד 30 של הספר כלול הספד בן 34 מילים שנחרטו גם על מצבתה (ראו השיר).

שיריו פורסמו גם בכתבי עת ובעיתונים שונים. "השירה, הוא אומר, מתעוררת יחד איתי בקומי בבוקר וזה הזמן שבו אני כותב. הכתיבה באה אצלי מתוך השראה ואני מיומן להקלידה בנייד, אחר כך מעביר למחשב, מנקד ומפרסם. סגנון השירה שלי מתומצת, זרוע במילים ייחודיות שחלקן נובעות מן המקורות. השירים הם בדרך כלל קלאסיים, נוגעים בתחושות חיים שונות וברמת ביטוי מתומצתת וממוקדת".

מפקד בית הספר הצבאי להשכלה של צה"ל

ב-1971 יצחק מתגייס לצבא, משרת 22 שנים בפיקוד הגדנ"ע ובסוף שירותו הצבאי הוא מכהן כמפקד בית הספר הצבאי להשכלה של צה"ל, ומשתחרר בדרגת סגן אלוף. כיום, חבר בעמותת הגדנ"ע ששמה לה מטרה, להקים את מוזאון הנוער בבאר אורה. יצחק מציג בפניי ספר אורחים עתיק יומין מאז שהוקמה חוות הגדנ"ע באר אורה. בספר נמצאים הקדשות מצד גדולי האומה, שביקרו במקום וחתמו בו. הספר נשמר אצלו עד אשר יוקם מוזאון הנוער ואז יימסר למשמרת.

בבית - פסלים מהתרבות ההודית

ב-1978 הוא נישא למיכל לבית גטרויר אמנית בקרמיקה ובעבודות משי. ביתם משופע ביצירות של פסלים ועבודות רקמה. מיכל גם מפסלת בחומר ועבודותיה מושפעים בעיקר מתרבויות האינקה וההודית. בהודו, מתגוררת בתם רננה בת ה-40 (בהכשרתה אדריכלית והנדסאית בניין, כשבפועל היא מורה בבית ספר פרטי בהודו) עם בעלה המקומי ובתם כנרת-להלי.

לזוג רייכר שני בנים תאומים נוספים בני 38: שחר, גנן ואדריכל נוף ואייל, הנדסאי מים, ועוד שישה נכדים, כולם מתגוררים איתם בנחלה החקלאית.

[צילום: יגאל יששכרוב]

בתמונה:
מגדל המים העתיק לצד הבריכה החדשה.

האוצר הלשוני של התלמידים מדולדל
"ישנם מקצועות שפסו מן העולם, אבל מוסר וזיכרון לאומי, הם דברים בסיסיים"
▪  ▪  ▪

במסגרת הסבת אקדמאים להוראה הוא משתתף בקורס למנהלי בתי ספר וב-1995 החל לעבוד כמורה לאזרחות ולסוציולוגיה בתיכון "היובל" בהרצליה. 22 שנים לימד בתיכון זה. התלמידים כינו אותו בשם "פטיש", וכמחנך מצטיין, קיבל הרבה מכתבי הוקרה מהורים, כשהצליח לגעת בנפשם של ילדיהם.

במסגרת עבודתו, בחטיבה העליונה, הוא מפתח תוכנית הנקראת "מבר" - מעבר בגרות רגילה, שבה אותרו תלמידים בעלי חסכים עם בעיות סוציואוקונומיות שנותבו לבגרות עיונית מלאה בהצלחה מרובה.

בנוסף, הוא מפתח תוכנית הנקראת כשרות חברתית אקדמאית ומשמש כמנחה מחוזי.
"יש חשיבות רבה למילים. אומר רייכר ומוסיף: מילה היא ביטוי לנפש האדם, לאורח מחשבתו ולהתנהלותו. יכולת החשיבה של האדם תלויה באוצר מילותיו. ככל שאוצר המילים גדול יותר וככל שלמילה יש יותר משמעות, יכולת החשיבה ובחינת העניינים רבה יותר. ולכן לכל תחום או מקצוע ישנם מושגים ייחודיים לו כי בלעדיהם - אין.

בשנותי כמחנך, נוכחתי לדעת שהתלמידים פחות ופחות קוראים ספרים, האוצר הלשוני שלהם מדולדל ויכולת הביטוי שלהם, גם הרגשית - הצטמקה. הדבר המרכזי בחייהם של הצעירים היום הוא המושג: "בא לי" (דבר שרוצה אותו עכשיו ובזה הרגע). כלומר, הם אינם מסוגלים לבטא רצון או שאיפה וכמובן תופעה זו באה לידי ביטוי בזלזול בזולת".

במערכת החינוך, לדברי רייכר, יש לצמצם את מספר התלמידים בכתה וחייבים לתת דגש למקצועות ההומניים ולרכישת השפות, משום שידע טכנולוגי ומתימטיקה אפשר להשלים מאוחר יותר. ישנם מקצועות שפסו מן העולם, אבל מוסר וזיכרון לאומי, הם דברים בסיסיים. וחייבים ללמוד היסטוריה... במידה ותלמידי התיכון יידעו לנתב את מיומנויותיהם הטכנולוגיות ולהפיק מהן תועלת לחברה ולכלכלה אשרינו.

התגמול למורים גורם לכך שלא מיטב הכוח האנושי זורם למערכת החינוך. ישנן במערכת רוחות חדשות, כמו למשל של אלה המתנגדים לשינון ובעצם הם משמיטים את הבסיס לחיים פוריים, כי דרך השינון, התלמידים מפנימים אוצר מילים, דרך חשיבה, סגנון דיבור ואפשרויות ביטוי.

לדעתי, צריך להפריט את מערכת החינוך וכך תשובח התרבות והשפה. למשל, בתי הספר הדמוקרטיים - עשויים לתת מענה בתחום".

בהתייחסו לשירה הספרותית טוען רייכר כי יש הבדל גדול בין השירה שמזמרים אותה לבין השירה הספרותית. "זה כמו הבדל בין בידור לבין הרחבת דעת והשתלבות בחברה אנושית. משירי אירוויזיון לא ניוושע. בתרבות היהודית קיים עושר שירתי אדיר ממקורות קדומים ועד ימינו אלה, מספר הספרים ועד למשוררים כמו יהודה הלוי ומבשרי הציונות כמו ח.נ.ביאליק, שאול טשרניחובבקי ואחרים, שבנו וחיזקו את החוסן הלאומי שלנו וכלה בנעמי שמר ורוני סומך, שבונים לנו את הזהות העכשווית. השירה היא עמוד השדרה של החברה. כיום, כשבוחנים את צריכת השירה, רואים שהיא נמצאת, מבחינת הביקושים, במקום נמוך יותר מהספרות. כחלק מתוך ההוראה במערכת החינוך יש ללמוד שירה ברמה של שינון בע"פ וזה ייתן אופציה להעשרה לשונית ומחשבתית לתלמיד".

איש משפטים ופעיל ציבור

רייכר לומד משפט מינהלי באוניברסיטת בר-אילן ובעל תואר שני במדע המדינה. את תואר המשפטים סיים ב"שערי משפט", עוסק בגישור ומ-2012 החל לעסוק בעריכת דין בפועל, כעורך דין. תחום התמחותו: אזרחי, בדגש על נחלות חקלאיות, חוזים, הסכמים, תוך משקיים, צוואות, ייפויי כוח וירושות.

כאיש ציבור, שירת שנים רבות בהנהלה של האגודה החקלאית "עין ורד" ושימש כיו"ר האגודה כ-7 שנים. הוא הוביל את תהליך הפרדת הוועדים במושבים, תהליך ארצי, שבו ניהול המושב נחלק לשני תחומים: האחד כלכלי והשני - חברתי מוניציפלי (עד להפרדה הייתה זהות בוועדים).

תקופה מסוימת כיהן יצחק רייכר כחבר במועצה האזורית לב השרון והקים בה את סניף "יד לבנים". כיום הוא פועל בתחומי המושב בוועדות שונות. בשנות התשעים, שימש במשך עשר שנים כמנכ"ל מכון לאמנות ע"ש דרור בנתניה.

חמישה ספרי שירה [צילום: יגאל יששכרוב]

הרצאות בפני אסירים בכלא שש
"היום, הילדים בעידן המודרני לא מעניינת אותם המורשת המשפחתית וזה מדאיג אותי"
▪  ▪  ▪

בלוח הזמנים העמוס, הוא מקצה זמן להרצאות בנושא מדינת ישראל בהיבטים חברתיים, כלכליים, משפטיים ופוליטיים בפני עובדים במפעלים ובחברות וכן במוסדות חברתיים כגון בתי אבות, ובתוך כך גם מרצה בפני אסירים בכלא שש במסגרת צוות - ארגון גמלאי צה"ל.

בהרצאותיו הוא משקף את הקונפליקטים בתוך החברה ודרכים לפתרונם. יחסי דתיים חילוניים, מערכת חינוך וההתיישבות בארץ.

מה מרגיז אותך אני שואל? והוא משיב: "שלושה דברים מטרידים אותי: ברמה הלאומית - היחסים של היהודים בעולם למדינת ישראל. ברמה של החברה הישראלית - שהשסעים הופכים להיות עמוקים ומקבילים, כלומר ניעות שבין השסעים השונים תהיה בלתי ניתנת לשינוי. הקטע המשפחתי - שאני מקווה מאד, שיידעו לשמור על מסורות וזיכרונות משפחתיים. היום, הילדים בעידן המודרני לא מעניינת אותם המורשת המשפחתית וזה מדאיג אותי. הספרים שאני כותב מיועדים להנחיל להם, בין היתר, את זיכרונות המשפחה".

[צילום: יגאל יששכרוב]

סדר היום מתוכנן מראש
בתמונה למטה: בחצר הבית עם החתולים וכלבת הרחוב שחורת המראה מילקי
▪  ▪  ▪

רייכר מסביר, שאין יום הדומה לרעהו. בדרך כלל הוא עובד עם יומן ודברים מתוכננים מראש, לפעמים עד כדי שנה. את יומו הפורמלי הוא מתחיל בשעה 10, כך שיש לו מספיק זמן לאכול ארוחת בוקר עם רעייתו מיכל, לקרוא עיתון ולענות לטלפון הנייד. היתרון שלו שהמשרד צמוד לבית. הוא נותן שרות לקהל גם בשעות לא מקובלות אפילו עד 10 בלילה. במשרדו, הוא יושב מול תמונת הנכדים שצויירה בספרו ומול נופו הביתי. בשעות הבוקר מלווה את נכדיו לתחנות ההסעה לבית הספר ולגן.

אהבת ישראל נטועה בליבו. "אנחנו, אומר יצחק, שותפים לסיורים של שימור אתרים, מטיילים ונופשים הרבה בארץ. משתתף בערבי שירה בדימונה, בבאר שבע ואפילו במטולה. עיקר הנסיעות לחו"ל, מטבע הדברים, הן להודו שם מתגוררת, כאמור, בתי. פעמיים בשנה אנחנו מגיעים לשם לכמה ימים ומסיירים בכל פעם באזור אחר".

כל פעילויותיו נעשות מתוך בחירה ומתוך כוונה להיות, כאמור, "מנטש". "אני "מבסוט" מפעילותיי ההתנדבותיות. הנתינה גורמת לי סיפוק, וככל שאוכל לתת יותר- נראה לי שאני נהנה יותר". מסכם רייכר.

ההורים שלמה ויהודית רייכר בצעירותם [צילום: באדיבות המשפחה]
הכניסה לגן הילדים בעין ורד [צילום: יגאל יששכרוב]
בריכת השחיה של מושב עין ורד [צילום: יגאל יששכרוב]
רחוב במושב עין ורד - ירוק בעיניים [צילום: יגאל יששכרוב]
תאריך:  11/07/2019   |   עודכן:  11/07/2019
יגאל יששכרוב
מועדון הבלוגרים עוקבים: 8 לקבלת רשימות יגאל יששכרוב לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בשנה הקרובה יציין מושב "עין ורד" 90 שנה לייסודו
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
זהר
12/07/19 08:42
2
זהר
12/07/19 08:42
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
השיער מתחדש באופן מחזורי, ובסופו של שלב מנוחת השערה, היא נושרת - זהו מצב טבעי ותקין. אך אם מתחוללת נשירה של יותר מ-100 שערות ביום, זו כבר בעיה, בריאותית ואסתטית, כאחד.
10/07/2019  |  אפרת בר-לב  |   כתבות
חברות וחברים יקרים
10/07/2019  |  שמחה סיאני  |   כתבות
המשורר בלפור חקק כתב שיר אישי קלאסי, הייתי אומר, שנכתב בצורה פשוטה מרגשת, כשירה היוצאת מן הלב ונכנסת אל הלב. השיר "הגילוי" מופיע בספרו "רשות לתיקון עולם" בשער "תיקון אישי". הנה השיר:
09/07/2019  |  חגי קמרט  |   כתבות
בתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל היו מספר ישובים שהוקמו כהבטחה גדולה ועם צפי לעתיד ורוד (במקרה הזה נכון לומר עתיד ירוק) אולם מסיבות שונות לא שרדו, וכעבור מספר שנים לא רב מאז הקמתם, פורקו ונעלמו כלא היו. עם ישובים אלה נמנה קיבוץ אבוקה בעמק בית שאן. הישוב נהרס כליל לא נותר ממנו כמעט שריד וזכר.
09/07/2019  |  אלי אלון  |   כתבות
סיפרו של גיל נתיב כשמו כן הוא, פרקים בנתיב דרכו של המחבר; מ"שלום כתה א'" דרך שנות הלימוד, קצת חו"ל (ארה"ב), הצבא, אוניברסיטה, ההתפתחות לאורך השנים בסקטור האזרחי. מלחמות ישראל, והיותו רב קונסרבטיבי לקהילת המתפללים המאמינים בכפר סבא.
09/07/2019  |  חגי קמרט  |   כתבות
סיפורים חמים(72 שעות)
איילת פישביין
מזונות מעובדים מסכנים את הבריאות
יואב יצחק
התעלומה: כיצד מימן ארדן רכישת דירת יוקרה בירושלים
היום לפני
[צילום: אלסנדרה טרנטינו/AP]
יום מעוקר [1962]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אילו מתנות קונים בחגים הקרובים
אדריאן הראל
פתרון מהפכני לזיהוי מידי של זעזוע מוח
יום הולדת
מישור דב 16/10
הנדל צבי 16/10
סמסון ברכה 16/10
סעד עאדה 16/10
חיות אסתר 16/10
סלבין שמואל 16/10
צימרינג-מוניץ נחמה 16/10
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il