בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
מחקר: שימוש במאגרי מידע לתיאור מגמות תחלואה ותמותה ממגפת הקורונה צריך להיות מושכל ולכלול נושאים כגון ההשפעה שיש לצפיפות, זמינות שירותי הבריאות, התרבות לשמירת ריחוק חברתי והאם הלחות בישראל מפחיתה את ההידבקות
נתוני התחלואה והתמותה הזמינים באמצעי המדיה השונים, הפכו גם את מי שאינו בקי ברזי האפידמיולוגיה, למנתח ומשווה נתונים. אולם כל ניסיון להשוות בין מדינות שונות צריך לכלול גורמי רקע נוספים שלא כולם מודעים אליהם . כך לדוגמה פוטנציאל ההדבקה קשור לנתוני צפיפות האוכלוסין ודרגת העיור (נפח האוכלוסייה המתגוררת בערים שהן צפופות יותר ממגורים באזורים כפריים). הדברים עולים ממחקר חדש של הד"ר אורי אליהו והפרופסור מונה בעז מאוניברסיטת אריאל המתפרסם במגזין PG Science.
נתון נוסף הוא ה'ריחוק החברתי', כעניין תרבותי המבדיל בין עמים שונים. כמו-כן הפוטנציאל לתמותה מוגברת קשור להתפלגות הגילית (שיעור האוכלוסין מעל גיל 65 שנה), זמינות בדיקות הסקר ואיכות הטיפול הרפואי. וכן גורם משפיע נוסף עליו - מדיניות הסגר המוקדם והשפעתה על קצב התפשטות המחלה.
בדצמבר 2019 התפרצה מחלה נגיפית זיהומית בעיר ווהאן שבמחוז חוביי שבסין. מחולל המחלה זוהה כנגיף הקורונה - נגיף חדש המכונה - COVID-19. נגיף זה שייך למשפחת נגיפים הגורמים לתסמונת נשימה חריפה חמורה (המכונה SARS-COV). המחלה מאופיינת בשיעור תמותה גבוה בקרב מבוגרים מגיל 60 ומעלה, במיוחד בקרב אנשים הסובלים ממחלות רקע כרוניות.
מאגרי מידע זמינים באינטרנט ובאמצעי המדיה השונים, מספקים נתונים מעודכנים בזמן אמת על שכיחות המגפה ושיעורי התמותה כתוצאה ממגפת הקורונה במדינות שונות. עם זאת, כאמור, כדי להסיק מסקנות אפידמיולוגיות מדויקות, יש להתחשב בנתונים דמוגרפיים (צפיפות אוכלוסייה, התפלגות גיל האוכלוסייה ורמת העיור) וכן נתונים קליניים (מספר בדיקות הסקר ומספר הימים מאז זוהה מקרה התחלואה הראשון במדינה). שימוש מושכל בנתונים אלה מספק ניתוח אפידמיולוגי אמין.
לדוגמה, השוואת שיעורי התמותה בין גרמניה לאירן - שתי מדינות הדומות בגודל האוכלוסייה וברמת העיור - מגלה ששיעור התמותה באירן גבוה משמעותית מהשיעור בגרמניה. לעומת זאת, נטל התחלואה הפעילה בגרמניה, גבוה הרבה יותר. נתון זה נראה לכאורה מפתיע, בהתחשב בכך שאוכלוסיית גרמניה מבוגרת במידה ניכרת מאוכלוסיית אירן וצפופה פי ארבעה. ניתן לשער כי איכות שירותי הרפואה בגרמניה וזמינותם עולים על אלו שבאירן, ומציעים מספר גבוה יותר של בדיקות סקר לאיתור מוקדם של תחלואה וטיפול קליני יעיל יותר במקרים קיימים.
גורם חשוב נוסף המשפיע על התפשטות התחלואה הוא תזמון יישום מדיניות הסגר המוקדם. השוואה בין סין לארה"ב - שתי מדינות בעלות שטח וגיל חציוני דומה - מגלה כי בסין שבה צפיפות האוכלוסין גבוהה פי 4.25 מאשר בארה"ב, שיעור התחלואה והתמותה נמוך משמעותית בהשוואה בארה"ב. היינו מצפים כי דווקא במדינות צפופות שיעור התחלואה יעלה על זה שבמדינות שאינם צפופות, שכן באזורים צפופים אזורי הממשק בין האוכלוסין כוללים שטחים ציבוריים רבים יותר כגון מעליות, מדרגות נעות וכו', האופייניים לאזורי מגורים עירוניים. שני גורמים יכולים להיחשב כאחראים להבדל בין סין לארה"ב: דרגת עיור נמוכה יותר בסין ומדיניות סגר מוקדם בהשוואה לארצות הברית. שני גורמים יכולים להיחשב כאחראים להבדל בין סין לארה"ב: דרגת עיור נמוכה יותר בסין ומדיניות סגר מוקדם בהשוואה לארצות הברית. מדינות צפופות מאוד עם אוכלוסייה צעירה יחסית בתנאי אקלים של לחות וטמפרטורה כמו ישראל (גיל חציוני 30, וצפיפות של 400 איש/קמ"ר), שבה יושמה מדיניות סגר בשלבים המוקדמים, אופיינה במהלך ה"גל הראשון", בשיעור התפשטות איטי של המחלה הזיהומית ומכאן גם בשיעור נמוך יותר של תחלואה ותמותה.
חישוב משוקלל של נתונים אלו מאפשר לזהות את המגמות המדויקות של התחלואה והתמותה ואף להשוות בין מדינות שונות. מחלה שלא מאובחנת בזמן מובילה להתפשטות ועלייה בשכיחות התחלואה באוכלוסייה. שכיחות גבוהה מרמזת על נטל כבד על מערכת הבריאות ופוטנציאל לתמותה. מצד שני, מספר גבוה של מקרי החלמה או לחלופין, תמותה, מובילה להפחתה בשכיחות התחלואה באוכלוסייה.
גורם נוסף שיש להתחשב בו כאשר משווים נתונים בין מדינות שונות הוא עניין תרבותי הקשור לדרגת הריחוק החברתי והקשר הבין אישי המופחת. מאפיינים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי ברגישות מופחתת להתפשטות תחלואה זיהומית מעין זו.
מסקנות הסקירה מצביעות על כך כי איסוף המידע המקוון על מגפת הקורונה הוא רק שלב ראשוני בניתוח מגמות תחלואה ותמותה. בנוסף לנתונים ה"יבשים" הללו, יש צורך לערוך ריבוד של האוכלוסייה ע"פ גיל, צפיפות אוכלוסין, דרגת העיור, תחלואת הרקע, הבדלים תרבותיים הקשורים לריחוק חברתי וכן ניהול מושכל של מדיניות סגר מוקדם ככלי אסטרטגי למניעת התפשטות התחלואה.
חברת התרופות הצהירה, בהתבסס על מחקר שערכה, כי החיסון שפיתחה מספק בסבירות גבוהה הגנה גם מפני הזן החדש של קורונה ▪ עם זאת, הזהירה: "ההתפתחות המתמדת של הנגיף מחייבת המשך מעקב צמוד"
טרם עבר בדיקת עמיתים [צילום: מאט סלוקום, AP]
פייזר. שימוש בישראל [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
התחזיות הן שהיציאה מהמשבר תוביל לעלייה בביקושים לטכנולוגיות, אבל גם בהמשך הצמצומים והפיטורים ▪ איך מתגברים על כך? (לקראת היציאה מהמשבר: אופטימיות, אבל זהירה [צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90])
ועדת הכלכלה אישרה: החובה תחול על כל נוסע ששהה 72 שעות ומעלה מחוץ לישראל, למעט מקרים הומניטריים ▪ נוסע שלא ישמור את האישור הנדרש למשך כלל הטיסה צפוי לקנס של 2,500 שקלים ([צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת])
הנפגעים העיקריים: 37,254 עובדי הוראה, חינוך והדרכה נרשמו כדורשי עבודה מאז החל הסגר ▪ מאז הידוק הסגר נרשמו 80,416 דורשי עבודה חדשים, 57% מכלל הנרשמים ([צילום: שירות התעסוקה])
שוטרים שהוזעקו לפני זמן קצר לשכונת "עזרת תורה" בירושלים בעקבות דיווח אודות הפרת תקנות הקורונה והסגר, הותקפו באבנים. אחת מהאבנים שהושלכו לעבר הניידת ניפצה את חלון הרכב ופגעה בראשו של השוטר שנזקק לטיפול רפואי.
21 בני אדם נפטרו אתמול ▪ שר הבריאות: קצב החיסונים ממשיך לעלות וחצה את רף ה-200 אלף ליום ▪ פרופ בליצר מעריך: "בשבועות הקרובים, רוב הנדבקים - יידבקו בזן הבריטי" ([צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
אגף הסיוע המשפטי, המייצג חסרי אמצעים, מדווח על עלייה של 40% בתיקי חדלות הפרעון בינואר-נובמבר 2020, 22% בבקשות לצווי הגנה ו-25% בטיפול בפינוי מדירות (חנויות שנסגרו בתל אביב)
בבית שמש, ערכו שוטרים ביקורים במוסדות חינוך ורשמו דוחות כנגד מנהלי המקומות שפעלו בניגוד להנחיות. נבדקו רכבי הסעה בהם אותרו תלמידים בדרכם למוסדות החינוך וכנגד הנהגים נרשמו גם כן דוחות אכיפה בהתאם.
באחד מתלמוד התורה, התלמידים ואנשי ההוראה נכנסו מיד לכיתות כשהבחינו בשוטרים. אל השוטרים ניגש אחד מאנשי החינוך שטען כי הוא המנהל במקום תוך שעובר-אורח מנחה אותו לא למסור לשוטרים את פרטיו. סביב השוטרים התגודדו אנשים ואליהם הצטרפו גם תלמידי המוסד החינוכי יחד עם איש החינוך, תוך שהם מפרים את הסדר תוך קריאות גנאי וניסיונות לפגוע בשוטרים. באירוע זה נעצר חשוד והועבר לחקירה במשטרה. בהמשך היום עת ביצעו השוטרים פעילות נוספת לאכיפת תקנות הקורונה, נוקרו צמיגי ניידת המשטרה, ובמקרה אחר הותקפה שוטרת לאחר שביקשה לתת מסיכה לצעיר שהסתובב במרחב הציבורי ללא מסיכה. סביב השוטרים במקרה זה התקהלו מספר אנשים ואחד מהם דחף את השוטרת ומשך בשערה.
בוטל הדיון הלילה על תקנות הסגר בוועדת החוקה. גורמים בכחול לבן טוענים כי נתניהו ניסה לבצע מחטף כפול - לכנס את ועדת החוקה לדיון בסגר בשעה 22:00 בפגרה וגם למשוך את הסמכויות מוועדת החינוך בנושאים שקשורים לחינוך לרבות קיום בגרויות ומבחנים באוניברסיטה (גלי צה"ל). הדיון בוועדת הכלכלה נדחה למחר.
ברחוב נחמיה בבני ברק הבחינו השוטרים בישיבה אשר נחזתה להיות סגורה, אך במקום התקהלו עשרות. השוטרים הורו על פיזורם ואלה בתגובה התבצרו במקום, השתוללו, יידו אבנים לעבר שוטרים וניידת משטרה ובהמשך חסמו את הציר תנועה.
השוטרים פעלו לפיזור ההתקהלות ועצרו 5 מפרי סדר לצד חלוקת דוחות בגין אי-עטיית מסיכות. חשוד בן 17 נכלא בתום חקירה ומחר המשטרה תבקש להאריך את מעצרו בבית השלום בת"א.
בהמשך לדרישת ראש הממשלה החליפי בני גנץ בממשלה להעביר את החקיקה שתביא להגדלת הקנסות ולסגירת מוסדות חינוך שפעלו בניגוד להנחיות, פנה הלילה גנץ למזכירות הממשלה בבבקשה לכנס את מליאת הכנסת כבר מחר. גנץ הנחה את יו״ר סיעת כחול לבן בכנסת, ח"כ איתן גינזבורג, להוביל את המהלך בכנסת וציין כי מדובר בפיקוח נפש.
לאחר שהוגשה בקשה של יו"ר ועדת החינוך רם שפע ליו"ר ועדת הכנסת איתן גינזבורג שהתקנות בנושא מוסדות החינוך יאושרו בוועדת החינוך ולא בוועדת החוקה, ועדת החוקה מנועה כרגע מלהתחיל בדיון לאישור התקנות עד הכרעת ועדת הכנסת בעניין.
ב-23:00 תתכנס ועדת הכלכלה לדיון בתיקונים נוספים לתקנות העוסקות בהגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות בתקופת הקורונה, במסגרת הארכת הסגר. בין היתר מוצע לחייב כל נוסע ששהה מחוץ לישראל מעל 72 שעות בהצגת בדיקת קורונה שלילית לפני ההמראה.
הממשלה אישרה פה אחד את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, להאריך את הסגר הקיים בעשרה ימים נוספים (עד 31.1 כולל). כמו-כן הממשלה אישרה תקנות תעופה שמחייבות כל נוסע שנכנס לישראל לעשות בדיקת קורונה 72 שעות לפני המראתו לארץ. אופיר אקוניס לא השתתף בהצבעה, במחאה על כך שאין פתיחה ולו חלקית בערים ירוקות.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קרא לשרי הממשלה לאשר את הארכת הסגר ואמר כי מדינת ישראל נמצאת במרוץ צמוד בין מבצע החיסונים לבין התחלואה הגואה בעולם בגלל המוטציה הבריטית.
דוח שמפרסמים (יום ג', 19.1.21) חוקרים באוניברסיטה העברית צופה עלייה בתמותה מנגיף הקורונה וצפי ל-5,000 מתים בחודש פברואר הקרוב. מהדוח עולה כי קצב התמותה האיץ מאוד לאחרונה כאשר סיכויי התמותה עלו והזמן הממוצע לתמותה מאשפוז במצב קשה התקצר.
רבים בתקשורת - שדרנים, פרשנים, פוליטיקאים (במיוחד בתקופת בחירות), מופיעים מעל כל במה ותחת כל עץ רענן עם מיקרופון, כדי לירות חיצי רעל בלי להניד עפעף, בלי לעשות חשבון נפש אישי. קחו כדוגמה אחרונה: אביב גפן נפגש עם נתניהו ומקבל 70 מיליון שקל לקרן האומנים לעזרה. התגובה - התנפלות על אביב גפן, שסטה מהמסלול, והאיש שהשמיץ את נתניהו ויותר מזה, פתאום נפגש איתו ומקבל עזרה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס (יום ג', 19.1.21) להארכת הסגר בפתח ישיבת הממשלה ואמר: "מדינות רבות באירופה מאריכות את הסגר עד מרס ואפילו עד אפריל. אנחנו צריכים להחליט מיד על הארכת הסגר כי אם נפתח עכשיו זה יעלה לנו בחיי אדם".
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...